שְׂרוֹכָנִית הַחוֹף

Corrigiola litoralis L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Sand Strapwort
שם ערבי
סיריא סאהיליא
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני (אירו-סיבירי-סודני)
אתר מרכזי לשימור
מתחם תע"ש ברמת השרון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
0

עשב חד-שנתי שרוע וקרח בגודל עד 40 ס"מ, בעל גוון מעט מכחיל. הגבעולים נוטים לעתים להאדים. העלים מעט בשרניים, מוארכים ותמימים, אורכם 1-3.5 ס"מ ורוחבם 0.1-0.5 ס"מ. בבסיסם עלי לוואי קטנים ומחודדים בקצה. הפרחים ערוכים במקבצים קטנים בחיקי העלים או בקרקפות קטנות בקצות הגבעולים. הפרחים קטנים (1-2 מ"מ), מכילים חמישה עלי גביע וחמישה עלי כותרת. צבע עלי הכותרת לבן, ולעתים שוליהם וקצותיהם אדומים. חמשת האבקנים קצרים ומאבקיהם סגולים. השחלה חד-מגורתית ומכילה ביצית אחת. הפרי - אגוזית עטופה בגביע. פורח בעיקר בפברואר-מרס.

הצמח גדל בגלילות השרון ופלשת, בשנים-עשר אתרים ודאיים, ולפי המשוער יש בסך הכל 15 אתרים. הריכוזים העיקריים הידועים כיום בשרון הם באזור רמת השרון-הכפר הירוק – צהלה. במקטע זה נמצאו רוב האתרים רק בשנים האחרונות: בתחומי מתחם תע"ש (רון פרומקין, 2008); בצהלה – גבעת השקמים ( אלון זינגר, בנק הגנים, 2009). מצד שני, מהאתרים בנתניה והרצליה, שמהם ישנם איסופים לעשביית האוניברסיטה העברית - הצמח נכחד. בפלשת הוא נצפה בשנים האחרונות באתרים אחדים בסביבת רחובות (יציץ, ישרש, סתריה) וכן בבאר יעקב, ניר ישראל וג'וליס (עוז גולן). מהאתרים בפלשת בפתח תקווה וברמת גן, מהם נאסף לעשביית ירושלים הצמח נעלם. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות חול ומישורי חול חמרה, בתוך צומח עשבוני צפוף.

גדל במרבית ארצות אירופה הגובלות בים התיכון, באיי הים התיכון ובארצות סמוכות: פורטוגל, ספרד, צרפת, קורסיקה, סרדיניה, איטליה, סיציליה, יוגוסלביה לשעבר, אלבניה, יוון, כרתים, איי הים האגאי, בולגריה וטורקיה. במזרח התיכון הוא מופיע בסוריה, לבנון, ירדן וישראל. בצפון אפריקה גדל במרוקו, אלג'יריה ותוניסיה, אך לא ידוע מלוב וממצרים. קיים תיעוד על נוכחות גם בכמה מארצות אפריקה: אתיופיה, אריתריאה קניה ודרום אפריקה. מופיע בכמה ממדינות ארצות הברית כצמח גר.

על הסוג ועל הקשרים בין שרוכנית החוף ושרוכנית ארץ-ישראלית – ראה שרוכנית ארץ-ישראלית.

  • הצמח גדל כיום, כבעבר, ב-2 גלילות במישור החוף, אלא שחל שינוי במספר ובמיקום של האתרים הידועים. הצמח נעלם מאתרים שהיו ידועים בעבר, אך התגלה באתרים חדשים. ניתן להניח שהגילוי באתרים חדשים משקף מאמץ חיפוש מוגבר ולאו דווקא התרחבות התפוצה. האתרים שמהם הצמח נכחד מצויים בקרבת יישובים עירוניים גדולים בשרון ובפלשת, או בתוכם.
  • האוכלוסיות בכל אתר מונות בדרך כלל כמה עשרות פרטים אולם חשוב לציין כי היות שהצמח צנוע בממדיו הוא חבוי מתחת לצומח העשבוני הגבוה, וקשה לאתר את הפרטים.
  • בתי הגידול של חמרה חולית נעלמו ממרבית מישור החוף בעקבות פיתוח חקלאי ועירוני ומה שנותר מצוי בסכנה בגלל מגמות הפיתוח העכשוויות בקרבת היישובים העירוניים, שם נמצאים רוב האתרים.
  • הצמח אינו מוגן בתחומי שמורת טבע.
  • תפוצתו העולמית רחבה, אינו בסכנת הכחדה ואינו מופיע בספרים אדומים.

מומלץ לתחום את האתר במתחם תע"ש כאתר שימור נקודתי המיועד לניטור ולשימור האוכלוסייה של המין, כמו גם של מינים נוספים מיוחדים לבית הגידול של חמרה חולית המצויים בסכנת הכחדה. כמו כן יש לערוך סקרים מדוקדקים באתרים פוטנציאליים של חול חמרה בשרון ובפלשת על מנת לקבל מידע מעודכן על כל האוכלוסיות בארץ.

עשב חד שנתי של שדות חול חמרה בשרון ובפלשת, הגדל במספר קטן של אתרים, ונכחד מאתרים שהיו בעבר בקרבת יישובים עירוניים. מצוי באזור רגיש לפגיעה. אינו מוגן בישראל בשמורות טבע, אך אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.