שְׂרוֹכָנִית אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִית

Corrigiola palaestina Chaudh.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Palestine Strapwort
שם ערבי
סיריא פלסטינא
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
ברכת דורה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני חד-שנתי, שרוע וקרח בעל עלים קטנים מסורגים ומוארכים שאורכם כ-5 מ"מ ולעתים מעט יותר. מרבית הפרחים ערוכים במקבצים צפופים בראש הגבעולים. הפרחים קטנים וכוללים חמישה עלי גביע וחמישה עלי כותרת מפורדים. צבעם של עלי הכותרת ארגמן-ורוד בצד התחתון (החיצוני) ולבן בצד העליון (הפנימי). לפרח חמישה אבקנים, שחלה המכילה ביצית אחת, ושלוש צלקות. הפריחה חלה כמעט בכל חודשי השנה.

הצמח נמצא כיום בשני אתרים בשרון: מאגרי שיקוע מנשה ובריכת דורה. הוא נכחד בשלושה אתרים ומוערך כי יש כיום ארבעה אתרים בארץ. בשנות ה-20 במאה ה-20 נאסף בעין חי, הרצליה והוד השרון אולם נכחד באתרים אלו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בריכות חורף, קרקעות כבדות מוצפות ומאגרי מים במישור החוף.

אנדמי לישראל ולבנון. בלבנון נתון רק מאזור ביירות וייתכן שנכחד משם.

הסוג שרוכנית שייך לתת-משפחת האלמוותיים Paronychiinae שבמשפחת הציפורניים. לְרוב בני תת-משפחה זו עלי לוואי זעירים המלווים את העלים הרגילים המסודרים בזוגות נגדיים ופרי שהוא אגוזית קשה חד-זרעית. אולם בשרוכנית אנו מוצאים עלים המסודרים בצורה ספירלית מסורגת מסביב לגבעול והאגוזית בנויה משלושה עלי שחלה. תכונות אלה מעמידות את השרוכנית כסוג חריג בקבוצה ומרמזות עליו כקדום בסולם הפילוגנטי; ואכן התפוצה המקוטעת של המינים בסוג (ראה להלן) מעידה על קדמותו. עלים מסורגים קיימים במשפחת הציפורניים גם בסוג טלפיון שגם הוא נחשב לסוג קדום. מאידך ניתן לטעון כי מחזור החיים הקצר של רוב מיני הסוג ובית-גידולם המופר עושה אותם למהגרים מצויינים אשר חצו את האוקיינוס האטלנטי בעידן האחרון כמו למשל הסוגים אהל, ודו-פרק (Shmida 1985). על כן ישנה סבירות מסוימת שמדובר דווקא על הופעה מאוחרת מבחינה אבולוציונית. בקבוצת הסוגים של השרוכנית מצויים שמונה סוגים וכ-175 מינים: הסוגים אלמוות (108 מינים) ודרכנית (47 מינים) הם הסוגים הגדולים, בעוד שבסוג שרוכנית רק 11 מינים. שאר הסוגים הם דיטיפים (כוללים שני מינים) או מונוטיפים (מין יחיד בסוג) שהם אנדמיים ומופיעים לרוב באזורים מקוטעים ורחוקים: סוג אחד מונוטיפי אנדמי לאי סוקוטרה וסוג שני מונוטיפי אנדמי לפטגוניה בארגנטינה. בארץ ידועים מהקבוצה גם הסוגים ערטל ורב-גולה שאין להם קרובים. עובדות אלה תומכות יותר באפשרות כי כל תת-השבט אליו שייכת השרוכנית הוא דווקא קדום וקדם להתפרקות יבשת פנגאה. צ'אודרי (Chaudhri, 1968) משער כי הקבוצה היא טרופית קדומה כאשר רק הסוג ערטל חורג ממנה למרכז אסיה הקר (מונגוליה). זהרי (1973), רואה בערטל (שהוא צמח מעוצה בעל שלוש קשוות בפרי) את הסוג הקדום ביותר בקבוצה. הסוג שרוכנית עצמו כולל 11 מינים בעלי תפוצה מקוטעת מעניינת: שבעה מינים גדלים בעולם הישן בעיקר סביב אגן הים התיכון, וארבעה גדלים בדרום אמריקה בהרי האנדים. רוב המינים גדלים בבתי-גידול חוליים. פרחי הסוג הרמפרודיטיים ויש בהם פרוטאנדריה. לכל מיני הסוג גביע שאיר בדומה לכל שאר בני תת-המשפחה. לפרח שלושה עמודי עלי (גם בערטל) בעוד לשאר הסוגים בקבוצה - שניים. שרוכנית א"י הוא מין אנדמי לישראל ולבנון. המין הדומה לו הוא דווקא מין רב-שנתי מהרי האנדים בדרום-אמריקה. טקסון זה תואר ע"י זהרי בפלורה (1966) כתת-מין רב-שנתי של שרוכנית החוף C. litoralis subsp. Telephiifolia, אולם המונוגרף של הסוג תיאר אותו כמין חדש למדע שהינו חד-שנתי. סתירה זו באופי צורת החיים נפתרת לטובת דעתו של זהרי; תצפיות בשדה מראות כי הצמח בין-שנתי: חלק מהפרטים מתים לאחר שנה וחלק ממשיכים להתקיים גם שנה נוספת, אך רוב הפרטים באוכלוסייה פורחים כבר בעונה הראשונה. שרוכנית ארץ-ישראלית מזוהה אפוא כמין נפרד משרוכנית החוף החד-שנתית. שני המינים נבדלים בכמה תכונות: פרחי שרוכנית א"י מקובצים לרוב בקצות הגבעולים, ופרחי שרוכנית החוף ערוכים ברובם בחיקי העלים. כמו כן, שני המינים שונים בבית גידולם: שרוכנית ארץ-ישראלית גדלה בבתי גידול לחים בעוד ששרוכנית החוף גדלה בקרקעות חוליות.

  • הצמח נדיר מאד בישראל, גדל רק בגלילה אחת ובה נותר בשני אתרים בלבד. נכחד מאתרים נוספים שמהם נאסף בעבר. רוב בריכות החורף במישור החוף שהן בית הגידול העיקרי, נעלמו. האוכלוסייה העיקרית שנמצאת בבריכת דורה נמצאת בסכנה עקב הפינוי והפיתוח שנעשים בסביבתה העשויים לשנות את משטר המים במקום.
  • שני האתרים אינם מצויים בשמורת טבע מוכרזת. בריכת דורה היא שמורה מוצעת בלבד.
  • ניתן לשער שהמין נתון בסכנה גם בלבנון ואולי נכחד משם.

יש להכריז על בריכת דורה כשמורת טבע. בריכה זו מאכלסת מיני צמחים ייחודיים רבים, בחלקם בסכנת הכחדה (כמו גם בעלי חיים אופייניים לבריכות חורף). חשוב לקיים בה משטר מים תקין ולמנוע זיהומים ופיתוח בשוליה.

עשב חד-שנתי נדיר מאד של ברכות חורף וקרקעות מוצפות. בית הגידול הולך ונעלם והאתרים שנותרו רגישים ביותר לפגיעה. אנדמי לישראל ולחופי לבנון.

Chaudhri M.N.1968, A revision of the Paronychiinae. Mededelingen van het Botanisch Museum en Herbarium van de Rijksuniversiteit te Utrecht, No.285