כְּרַבָּה מִזְרָחִית

Crambe orientalis L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


שם נרדף
C. juncea, C.persica
שם אנגלי
Colewort
שם ערבי
פייג'לאן
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
סְפַר- ים-תיכונית
מערב-אירנו-טורני
אתר מרכזי לשימור
הר רם
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
None (None)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
0

מצליב עשבוני רב-שנתי עם עלי שושנת מכחילים גדולים ורחבים ותפרחת זקופה ענפה המתנשאת לגובה של 50-70 ס"מ. לצמח שורש שיפודי גדול, קשה לעוקרו. העלים התחתונים שעירים, גדולים מאוד (15-20 ס"מ), עם פטוטרת ארוכה, דמויי כינור, מחולקים עמוקות לאונות. העלים העליונים יושבים, קרחים ושלמים. גם כל הצמח שעיר בבסיסו וקרח בחלקו העליון. הפרחים לבנים, קטנים וצפופים, גודלם 3-4 מ"מ, נישאים על עוקצים דקים זקופים או נטויים שאורכם 3-5 מ"מ. עלי הכותרת תמימים, לבנים, דומים לביצה הפוכה. זירי האבקנים משוננים לרוב סמוך לראשם. האבקנים הצהובים משווים לפרח מראה של פרח לבן שבמרכזו לב זהוב. הפרי גרגיר כדורי עגול וחלק שקוטרו 2-3 מ"מ, נישא על עוקץ זקוף או מפושק שאורכו 5-10 מ"מ. החלק הכדורי של הפרי נושא 4 צלעות או קמטים מקודקודו ועד בסיסו. עם ההבשלה אין ענפי התפרחת קמלים אלא מתייבשים ונעשים קשוחים. בסיס הגבעול המרכזי ניתק מצמח האם בעזרת רקמת ניתוק אקטיבית, והכרבה הופכת לצמח גלגל הנישא ומתגלגל ברוח. החלק הכדורי של הפרי, המכיל את הזרע, ניתק מהגלגל תוך כדי תנועה ומתפזר למרחבים. הצמח מואבק הדדית בלבד, מייצר צוף רב בהשוואה לכרבה ספרדית, ומושך תחום רחב של זבובים ודבורים. שם הסוג העברי מאחד דמיון לשם המדעי עם רמז לקרבתו של הסוג עם הכרוב בן משפחתו. פורח במשך אפריל.

הצמח נמצא בישראל על ידי ביל קונין בשנת 1986, בלוע של הר אביטל בצפון הגולן. מאז נצפה הצמח במקום (מערבית לצומת של בריכת המים, ליד צריף המטעים, בבסיס מתלול הר בנטל) מספר פעמים עד 1990 ומאז נעלם וכנראה נכחד מהאתר. בקיץ 2016 הצמח נמצא באתר חדש על ידי שמואל מזר: צפון מזרח לברכת רם באזור הר-רם, ברום של 1150 מטר. נמצאו מספר פרטים עם זרעים ואחרים בשושנות עלים ירוקות. זהו האתר היחידי המוכר כיום בארץ. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בירדן גדל הצמח בשדות לס ואדמת סחף חומה בחגורת הסְפָר ברום 700-1,200 מטר. בגולן בבסיס מדרון טוף של הר געש ברום 970 מטר, על קרקע סחף מאווררת עם חלקיקי טוף. בירדן זהו עשב רע בשדות ושולי מטעים בחגורת הסְפָר של רמת כרך מעל רום 800 מטר.

גדל במזרח התיכון עם חריגה צפונה באזור הקווקז וכן אל מרכז אסיה; גדל בירדן, סוריה-לבנון, רוב גלילות טורקיה, צפון עירק ומרכזה, צפון-מערב אירן, אפגניסטן וטורקמניסטן במרכז אסיה. מין אופייני למדבר הסורי ושכיח בגלילות הערבתיות-המדבריות של סוריה. בירדן שכיח ברמת כרך בדרום מואב, ברום 900-1,000 מטר.

הסוג כרבה מונה 20 מינים הנפוצים באזורים הים-תיכוני (בעיקר מינים חד-שנתיים), במקרונזיה, באיזור האירו-סיבירי (בעיקר מינים רב-שנתיים עשבוניים), באיזור האירנו-טורני, וכן חודר הסוג לאפריקה המשוונית. במזרח התיכון גדלים ארבעה מינים באזורים הים-תיכוניים והערבתיים של האזור, אך לא במדבר. מיוחד לסוג פרי חד זרעי בצורת כדור קטן שקוטרו 1-2 מ"מ. הכדור הוא למעשה מקור פרי התרמיל האופייני לבני משפחת המצליבים; מתחת לכדור נמצא פרק זעיר, הוא תרמיל הפרי שהתנוון והצטמק. הזרע מעורה בגוף המקור שאיננו נפתח לאחר ההבשלה. מיכאל זוהרי, אשר עשה את הדוקטורט שלו על מנגנוני פירות והפצת זרעים בצמחי ישראל, מצא במשפחת המצליבים מגמה אבולוציונית שבה הולך התרמיל ומצטמצם, ואת מקומו תופס המקור, שאליו "נכנסים" הזרעים. על פי מגמה זו נמצאת הכרבה בשיא האבולוציוני של התפתחות המצליבים, ולפיכך היא ממוקמת בספרות בין הסוגים האחרונים במשפחת המצליבים.

  • בישראל אתר יחיד בהר רם בצפון מזרח הגולן. .
  • האתר נמצא בשולי מטע תפוחים.
  • בית-גידולה של הכרבה המזרחית הם שדות לס ואדמות סחף מאווררות בחגורת הסְפָר. אלה האדמות הטובות ביותר לחקלאות בגולן ולכן בית-גידולה בסכנה חמוּרה.

לנטר את האוכלוסיה החדשה בהר רם ולחקור מהם גורמי ההפרעה המאיימים עליה. לאסוף ממנה זרעים ולגדלם בגנים הבוטניים ובגני מקלט. להחזיר פרטים חדשים לאזור הר אביטל - הר בנטל. לערוך סקר שדה בצפון הגולן לאיתור אוכלוסיות נוספות.

מצליב עשבוני רב שנתי המפזר את זרעיו כצמח גלגל. נמצא בישראל רק באתר בודד בצפון מזרח הגולן למרגלות הר רם. אוכלוסיה זו בסכנה מוחשית מהתרחבות מטעי התפוחים באזור. זהו מין אירנו-טורני חשוב, המאפיין שדות לס בעיבוד מסורתי במדבר הסורי ובערבות ירדן. יתכן שבהר בנטל מגיע מין זה לקצה המערבי הקיצוני שלו במזרח התיכון (אפשר שגדל גם בבקעת הלבנון).

מזר, ש. ושמידע, א. 2016. כרבה מזרחית – מין נדיר מאוד הגדל בישראל רק בגולן. קישור למאמר