עֶטִיָנִית אֲרוּכָּה

Crypsis acuminata Trin.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
עטיינית ארוכה
שם נרדף
Helechloa acutiglumis
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
השבה לנחל קישון ליד יגור
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (4)
% אתרים בשמורות
0

דגן חד-שנתי שרוע,זוחל בחלקו, ובחלקו בעל גבעולים אלכסוניים המזדקרים לגובה של 30 ס"מ. העלים סרגליים, אורך טרף העלה עד 4 ס"מ שעיר באופן דליל בכל שטחו. התפרחת מכבד צפוף מאוד דמוי שיבולת, ארוכה מאוד (4-8 ס"מ) בהשוואה למיני העטיינית האחרים; רוחב השיבולת 4-7 מ"מ וכל הגלומות והמוצים מחודדים, כלומר בעלי חודים הבולטים מתוך השיבולת; זהו הסימן הדיאגנוסטי החשוב המבדיל עטיינית ארוכה מהמין הקרוב לה עטיינית דקה, שגדל באותו בית גידול. השיבוליות זעירות מכילות פרח פורה יחיד. הגלומות פחוסות בלתי שוות במקצת. המוץ התחתון קרומי, שווה באורכו לגלומות או ארוך מהן. הפריחה – ביוני עד אוגוסט.

הצמח גדל כיום בגולן ובגליל התחתון שם נאסף ע"י מימי רון בקיץ 2009 ובעמק בית-נטופה וזה האתר היחיד בגלילה זו. לפנים גדל בשלוש גלילות נוספות: עמק יזרעאל, עמק עכו ורמת מנשה אך נכחד מהן. במחצית הראשונה של המאה הקודמת גדל המין בשולי נחל הקישון ליד יגור וליד נהלל. הוא נמצא בפעם האחרונה בעמק יזרעאל ליד משמר העמק בשנת 1959. המין לא גדל כיום ולא נמצא גם בעבר במישור החוף דרומית לחיפה. ליסטון ושמידע אספו את הצמח ב-1984 ליד ברכת-נקר בחרמון. מעניין כי המין לא נאסף אף פעם בעמק החולה ולא בבקעת בית ציידא. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בשקעים ובשלוליות חורף על אדמה כבדה המתייבשת בקיץ. בישראל גדל בגדות נחלים ואגמים המציפים בגדותיהם שטחים נמוכים שנשארים לחים במשך חודשים אחדים. בצפון גדל גם בצידי שטחים חקלאיים ובאפרי דגניים לחים.

צמח שתפוצתו משתרעת ממזרח אגן הים התיכון ועד מרכז אסיה: הוא גדל בצפון הסהר הפורה: דרום מערב אנטוליה, מערב סוריה, צפון ישראל, צפון עיראק, איראן, דרום רוסיה,קזחסטן ומערב סיביר.

הסוג עטיינית כולל 12 מינים חד-שנתיים הגדלים באגן הים התיכון ובאזור האיראנו-טוראני עם חדירה לאזור האירו-סיביר וגם לאפריקה הטרופית. בישראל גדלים 6 מינים השייכים לשתי קבוצות שונות: האחת כוללת מינים בעלי שיבולת דחוסה דמוית קרקפת (ע. פקטורי, ע. מגובבת); והשנייה כוללת מינים בעלי שיבולת גלילנית מוארכת - ע. קצרה, ע. דקה וע. ארוכה. עטיינית קצרה היא המין השכיח מבין קבוצת העטייניות מוארכות השיבולת; רוחב השיבולת שלה 5-6 מ"מ. רוחב השיבולת של שני המינים האחרים צר מ-4 מ"מ. כמו כן, בעטיינית קצרה נדן העלה הנמצא בחיק השיבולת מורחב וחופן את התפרחת בחלקה. עטיינית דקה שכיחה ברבים ממקווי המים במרכז וצפון ישראל; השיבולית שלה קצרה (2-3 ס"מ) והגלומות אינן מסתיימות בחוד.

  • המין נחשב כנכחד מגלילות ארץ ישראל המערבית, אך סקרי השדה ומחקר הרקע לספר האדום הוכיחו את הימצאו בגלילות נוספות פרט לגולן.
  • היעלמותם של שטחים מוצפים בקרקעות כבדות והתייבשות מקווי מים מוליכה לאובדן בית הגידול האופייני למין ולהכחדה של אוכלוסיותיו.
  • אינו מוגן בתחומי שמורה.
  • על פי נתוני IUCN הצמח אינו נמצא בסכנה מחוץ לישראל. הבסיס להערכה זו הוא על פי ספרי פלורה. עם זאת, ייתכן כי המין נתון בסכנה גם במחוזות אחרים בסהר הפורה בעקבות הפיתוח המואץ והרס בתי הגידול הלחים סביב מקורות המים.

מומלץ לשקם את המין בשטחי ההצפה של נחל הקישון ליד קיבוץ יגור. יש לערוך סקר מקיף במקווי המים של הגולן. כמו כן, לבדוק האם מציאתו בעמק בית-נטופה אפיזודית או יש שם אוכלוסייה קבועה, לאמוד את גודלה ולדאוג לשימורה.

צמח דגני חד-שנתי של שטחים מוצפים ומקווי מים עונתיים הגדל במספר קטן של אתרים בגלילות צפון הארץ. בית הגידול רגיש ביותר לפגיעה ולאובדן. התפוצה בארץ פריפריאלית ביחס לתפוצה העולמית המשתרעת בארצות שמצפון לישראל. אין עדויות על סכנת הכחדה עולמית, אך ייתכן שגם בכמה ארצות אחרות המין נמצא בסיכון.