קִישּׁוּא מְשׁוּלָּשׁ

Cucumis acidus Jacq.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
מלפפון משולש
שם נרדף
C. callosus
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
השבה לשדות בעיבוד מסורתי באזור נעורה ליד גבעת-המורה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני רב-שנתי קצר חיים. הגבעולים זוחלים ודקים בעלי קנוקנות חוטיות. העלים ביצניים עד משולשים בהיקף, דמויי לב בבסיס, מחולקים ל-3-7 אונות. הפרח צהוב כוכבי-פעמוני, הכותרת מחולקת לחמש אונות, אולם מאוחה לצינור בחלקה התחתון. הצמח דו-מיני אולם יש בו פרחים זכריים ונקביים מופרדים: הפרחים הזכריים ערוכים בקבוצות קטנות והפרחים הנקביים גדולים יותר, פזורים ביחידות. בפרחים הזכריים יש חמישה אבקנים הנישאים על זירים נעוצים בצינור הכותרת; המאבקים נושאים בראשם תוספות. עוקצי הפרחים באורך 1-3 ס"מ. עמוד העלי יחיד והוא מתפצל לשלוש צלקות דו-אונתיות. שחלת הפרח תחתית וממנה מתפתח פרי ירוק, אליפטי, לעיתים מעט משולש בחתך רוחב, מקריח, אורכו כ-4 ס"מ ולאורכו עשרה פסים ירוקים. עם ההבשלה הפרי מצהיב והופך לקרח, ציפתו מרירה והוא מכיל זרעים רבים פחוסים. הפריחה חלה מסוף האביב ולאורך הקיץ, בחודשים אפריל-אוגוסט.

הצמח נמצא כיום רק בשני אתרים בשרון סמוך לקיבוץ המעפיל (מציאה חדשה - רן לוטן, 2007). זרעים מצמחים אלה נאספו לבנק הגנים ונמצאים בבדיקה האם הם משתייכים למין קישוא משולש או שאלו זריעים של מלון. הצמח נכחד מ-17 אתרים בעמק החולה, עמק יזרעאל ובקעה עליונה. בשל בעיית ההגדרה של המין, לא בטוח אם כל האתרים אשר צוינו בעבר כמקום הימצאו של הקישוא המשולש- אכן הם "בטוחים". לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות של חקלאות מסורתית ושדות בור בקרקעות סחף עמוקות בעמקים.

אזורים חמים ונמוכים במזרח התיכון ומזרחה עד לחבלים הדרומיים של מרכז אסיה. מוכר מישראל, מדבר סוריה, דרום טורקיה, קווקז, עיראק הלא הררית, איראן ואפגניסטן. לא נאסף בירדן אולם מכיוון שנמצא בעמק בית שאן, יש לשער כי גדל גם בצפון הבקעה הירדנית.

הסוג קישוא כולל כ-25 מינים הנפוצים באפריקה, דרום אסיה ומזרח הים התיכון. קישוא משולש שייך לקבוצת מיני הבר מהם תורבת מלון הגינה (Cucumis melo). למעשה מדובר במין ביולוגי אחד ולו זני בר וזני תרבות (פלורה פלשתינה, פלורה של עיראק). זני התרבות מכליאים עם קישוא משולש ולכן יש כיום קושי רב להבדיל בין אוכלוסיית קישוא משולש מקוריות לבין זריעי מלון תרבותי. כנראה לא נותרו אוכלוסיות נקיות של קישוא משולש בשל הכלאות עם המלונים. מידי פעם מופיעים זריעים הנראים כמו קישוא משולש, אולם לא ברור אם הם זריעי מלון תרבותי, הכלאות בינו לקישוא משולש או קישוא משולש אמיתי. אחד מהזריעים הללו נמצא על ידי א. דנין בחוף גינוסר (אתר צמחיית ישראל ברשת). זרעים ממנו גודלו בבנק הגנים בבית דגן ומהם התפתחו לאחר דור אחד מלונים תרבותיים (ר. הדס, מידע אישי). המקרה של קישוא משולש מזכיר את פיקוס התאנה ממנה תורבתו זני תרבות למאכל שגודלו במשך אלפי שנים במרחב שלנו והכלאות חוזרות עם צמחי התרבות הכחידו את צורות הבר המקומיות. בסוג קישוא גדל בארץ גם קישוא הנביאים, צמח מדברי ממוצא אפריקאי הגדל במדרונות אבניים ובוואדיות ומאופיין בפרי המכוסה בזיפים.

  • בהנחה שאכן מדובר באוכלוסיית בר הגדלה כיום רק בשני אתרים בשרון, תמונת המצב היא של מגמת ירידה חריפה הן במספרי הגלילות והן במספרי האתרים, עד סף הכחדה.
  • היעלמות החקלאות המסורתית על אדמות כבדות והמעבר לחקלאות מודרנית היא קרוב לודאי הסיבה המרכזית להכחדת האוכלוסיות.
  • אינו מוגן בארץ בתחומי שמורת טבע.
  • אין מידע על סכנת הכחדה בארצות אחרות.

מומלץ לגדל את הצמח במשך מספר דורות מזרעים שנאספו בהמעפיל לבנק הגנים ולעקוב באיזו מידה הוא שומר על המופע המורפולוגי של קישוא משולש או שמא גם הוא יציר של הכלאות עם מלון. מומלץ לערוך מחקר גנטי-אקולוגי מפורט לגבי האוכלוסיות החשודות כטבעיות ולמצוא את הסימנים המורפולוגיים (פרט לצורת הפרי) והסמנים הגנטיים בהם נבדל טקסון זה משאר זני המלפפון (קישוא) התרבותי הגדלים בישראל.

עשב רב-שנתי של שדות מעובדים באדמות כבדות בעמקים בממשק חקלאות מסורתית. נכחד ממרבית הגלילות והאתרים שבהם נאסף ונצפה עקב המעבר לחקלאות מודרנית. ייתכן שהפרטים ששרדו אינם צורה טהורה של המין אלא צורת כלאיים עם מלון הגינה.