קוּטַנְדִּיָה חוֹפִית

Cutandia maritima (L.) W. Barbey

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
חולית החוף
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
חולות קיסריה, חולות אשדוד-אשקלון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
4 (4)
% אתרים בשמורות
26.3

עשב דגני חד-שנתי קרח שגובהו 10-40 ס"מ בעל גוון מכחיל. טרפי העלים העליונים חופים על בסיס התפרחת שהיא מכבד באורך 3-12 ס"מ המסתעף לצדדים בשיבוליות דחוסות. השיבוליות אליפטיות מוארכות, אורכן 9-19 מ"מ והן כוללות 5-9 פרחים ולעתים עד 12. הגלומות והמוצים חסרי מלענים. אורך הגלומה התחתונה של השיבולית 4.5-5.5 מ"מ; הגלומה העליונה ארוכה מעט ממנה (5.5-6.5 מ"מ). שני המוצים פחות או יותר שווים בגודלם ומסתיימים בחוד קצר. הפרי גרגר דמויי ביצה מוארכת. הפריחה בחודשים מרס – מאי.

הצמח נמצא בארבע גלילות במישור החוף בחגורת הרסס: עמק עכו, חוף הכרמל, השרון ופלשת. הוא נאסף ונצפה בסך הכול ב- 13 אתרים בארץ, כולם בחגורת הרסס לאורך חופי הים התיכון. לפי הערכה ישנם כ-18 אתרים. בעמק עכו הוא גדל בחוף נחל בצת וצפונית לנהריה ונכחד מגשר הזיו. בחוף הכרמל התגלה בחמישה אתרים באזור נווה-ים - דור ובמעגן-מיכאל, אך נעלם מחיפה ומטירת-הכרמל שבהם נאסף בשנות העשרים של המאה ה-20 ע"י שמאלי ואייג; בשרון נמצא בקיסריה ובאזור פארק השרון הדרומי בשפיים, אך נעלם ממכמורת ומהרצליה; בפלשת נותר באזור אשדוד מצפון למצודה הממלוכית וכן כמה אוכלוסיות באשקלון, שהתגלו לראשונה ע"י עוז גולן ב-2006. נמצא גם בחוף ניצנים (שיר ורד, 1998). עם זאת, לא נצפה עוד בחופי תל-אביב ויפו שבהם נאסף בשנות ה-20 וה-40 של המאה ה-20 ע"י נפתולסקי וזהרי. נמצא גם בחופי גוש קטיף בחבל עזה (צויין במפה אך לא נמנה בגלילות). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

חולות בחגורת הרסס וברצועת הפלאז'ה של חוף הים.

חופי ים בארצות הים התיכון של אירופה ובדרום מערב אירופה, צפון אפריקה ואיי מאקרונזיה (האיים הקנריים, מדאירה והאיים האזוריים). חופי ארצות המזרח התיכון.

הסוג קוטנדיה (חולית) מונה 17 מינים, רובם ככולם באזור הים-תיכוני. פרט לקוטנדיה חופית, ישנם בארץ עוד שני מינים - קוטנדיה מצרית, הגדלה בחולות ובקרקעות לס וקוטנדיה מדוקרנת שנמצאת בחולות מדבריים בנגב ובערבה. במינים אלה המכבדים מסתעפים בדגם של זיג-זג. מין נוסף, קוטנדיה פלשתית, המשוייכת כיום לסוג נפרד ומכונה אדמדמית פלשתית Desmazeria philistaea, נפוצה מאד בבתי גידול חוליים במישור החוף. ההפרדה בין הסוגים קוטנדיה (חולית) ואדמדמית מבוססת על נוכחות דור של שערות ריסניות בבסיס המוץ התחתון; בראש כל שערה עיבוי דמוי גולה. חוקרים רבים סבורים כי ההפרדה בין הסוגים מיותרת ולא תעמוד במבחן השנים, בגלל מיעוט הסימנים הדיאגנוסטיים המפרידים והדמיון הרב בכל שאר מאפייני המינים בשני הסוגים.

  • הצמח מצוי באותן גלילות שבהן היה בעבר, אך מספר אתריו הצטמצם והוא נכחד מתשעה אתרים.
  • גודל האוכלוסיות משתנה מדי שנה שכן הצמח הוא חד-שנתי, אך ברוב המקרים נצפות אוכלוסיות בסדר גודל של 100-1,000 פרטים.
  • האתרים שמהם הצמח נכחד מצויים כולם בחופי ערים השוכנות לחוף הים (חיפה, תל אביב, יפו, הרצליה). גם באשקלון הצמח נכחד לאחרונה בחלק מהאתרים (מידע מעוז גולן). אין ספק שהפיתוח העירוני והתיירותי בחופי הים התיכון הוא גורם האיום המרכזי על המשך קיומו של המין בחופים. זיקתו של המין לחולות ברצועת הפלאז'ה חושפת אותו ללחצי הפעילות של מתרחצים ונופשים.
  • האתרים בחוף אכזיב ובתל דור מצויים בתחומי שמורות חוף, אך יתר האתרים בחולות החופיים וברצועת הפלאז'ה אינם מוגנים.
  • לא ידוע על מצב הסיכון העולמי, אולם ניתן להניח שהלחצים החזקים על החופים בארצות הים התיכון מסכנים אוכלוסיות של המין בארצות אלה.

מומלץ לתחום קטע של חוף בחוף אשקלון ולהכריזו כשמורה נקודתית, שתיועד לשימור מינים "אדומים" נוספים בבית גידול זה, כמו זוגן לבן, ארכובית החוף, חלבלוב שרוע, אוכם אמיתי וכשות גס. כמו כן יש לנטר את האוכלוסיות בכל האתרים בארץ.

עשב דגני חד-שנתי של חולות חגורת הרסס בחופי הארץ. אתרי גידולו מועטים רגישים לפיתוח ומספרם הצטמצם מאד. מומלץ להרחיב את השימור של קטעי חוף גם לאזור אשקלון.