גּוֹמֶא הַיַּרְקוֹן

Cyperus corymbosus Rottb. (1928)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
C.tegetiformis
שם אנגלי
Yarkon Nut-grass
שם ערבי
סעד (אל-ח'וציירי)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
עין נוטרה (טינה) דרומית לגונן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (3)
נמוכה
% אתרים בשמורות
50.0

גומא רב-שנתי שגבעוליו זקופים, מתנשאים לגובה של 100-180 ס"מ. הצמח גדל בגוש רחב בבסיסו (זהו קנה-שורש מורחב) הנושא 10-20 קנים בלתי מתפצלים וחסרי עלים. הקנה עגול בבסיסו ומשולש בחלקו העליון. העלים יוצאים מבסיס הצמח והם דמויי סרגל, שטוחים וצרים מ-10 מ"מ. התפרחת סוכך רפה בראש הקנה, ולו 4-12 קרנות ארוכות (עד 10-22 ס"מ), בלתי שוות. עלי המעטפת העוטרים את הסוכך קצרים מהסוכך במידה ניכרת; רוחבם 5 מ"מ וצורתם סרגלית. בראש כל קרן-סוכך יש צבר של שיבוליות ארוכות,שטוחות וצרות; רוחב כל שיבולית 3-5 מ"מ ואורכה 13-28 מ"מ. השם העברי של הצמח מטעה במקצת; אמנם הוא נמצא לראשונה בירקון, אך מאז הוא נכחד שם ועיקר תפוצתו בישראל כיום היא בעמק החוּלה.

גדל בעבר בשלוש גלילות ושרד כיום רק באחת: נכחד מנחל שורק (רובין) בפלשת, נכחד ממקורות הירקון בשרון. נאסף בעמק החוּלה בעין-תאו ובביצת החוּלה עד שנות החמישים של המאה ה-20, ונכחד לאחר מכן. שרד רק במעיינות המזרחיים של הבקעה הבוקעים בבסיס המורדות של הגולן – עין דרדרה (נחל יַדְבִּיר) ועין נוֹטֵרָה (טינה). באתר האחרון גדלה אוכלוסייה יציבה הנצפית מאז 1979; ב-1990 נצפו במקום עשרה גושים של גומא הירקון וב-1998 רק שלושה. הצמחים מראים חיוניות טובה ופורחים בשפע במשך כל הקיץ. בפלורה פלשתינה ניתן המין גם מבקעת כנרות, אולם לא הצלחנו למצוא לכך סימוכין. עוז גולן צפה בגומא הירקון ברצועת עזה (תל-קטיפא) בשנת 2005. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי נחלים ופלגים היוצאים ממעיינות שמימיהם זכים.

גדל בתחום רחב של האזור הטרופי באסיה ובאפריקה. במזרח התיכון גדל רק בחלק החם והביצתי של דרום עירק; באסיה גדל בהודו, מדינות הודו-סין ובסין, ומגיע בתפוצתו עד יפן. גדל גם בארצות אפריקה ודרום-אמריקה המשווניות.

גומא הוא סוג ענק הכולל 300 (יש החושבים 600) מיני צמחים, הנפוצים על פני כל יבשות העולם, בעיקר באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. ככל שעולים צפונה במעלות הרוחב מתמעט מספר מיני הגומא ומתרבה מספר מיני הכריך, שהוא בעיקרו סוג צפוני. בישראל 21 מיני גומא ובכל אירופה רק 27 מינים, עובדה המרמזת על ההשפעה הטרופית הרבה על צמחיית ארצנו. רוב מיני הגומא הם צמחי מים עשבוניים עם קני-שורש מעובים. במינים אחדים משמש קנה-השורש מקור לפחמימות או לחומרי מרפא. הידועים ביותר מבין מיני הגומא הם גומא הפפירוס וגומא הפקעים, הנחשב לעתים כעשב הרע המזיק ביותר בעולם. ייתכן שהאוכלוסיות של גומא הירקון בישראל שייכות לתת-מין מיוחד; המומחה לגומאיים אשר בדק את הצמחים מישראל מצא שאורך קרנות התפרחת באוכלוסיות הירקון ובאוכלוסיות עין נוטרה ארוך בהרבה מהגודל הטיפוסי. מבחינת החזות הוא שייך לקבוצת גמאים עם קנים זקופים וחסרי עלים, המתנשאים לגובה של מעל 1 מ'. הוא דומה מאוד לגומא הפרקים, אולם אין לו פרקים בקנה. הוא נבדל ממינים דומים גם בכך שגבעולו משולש בחלק הקנה העליון, ושבבסיס סוכך התפרחת ישנם עלי מעטפת ברורים. מגומא הפפירוס הוא נבדל בסוכך פשוט ובשיבוליות ארוכות מאוד.

  • שרדו רק שני אתרים מתוך שישה. הצמח נכחד ממישור החוף. בית-הגידול פגיע ביותר עקב שאיבת מים והרס הפלגים אשר הוא גדל לאורכם.
  • רק אתר אחד (עין נוטרה) כלול בשמורה.

השורש משמש ליצירת חומר מרפא מעודד הקאות (Contraceptive), וכן מכינים ממנו קמח למאכל.

מומלץ לנטר את אוכלוסיית עין נוטרה ולפקח על הרעייה בה; לנסות ולאתר עוד מקומות שהצמח גדל בהם, במיוחד בבקעת בית-ציידה, בנהר הירדן ובעמק החוּלה.

מין טרופי יפהפה, שקניו גבוהים ובראשו תפרחת מסועפת. מאופיין כמין אדום בסכנת הכחדה כי שרד בשני אתרים בלבד, שניהם במעיינות מזרח החוּלה, ובשל שיעור ההכחדה הגבוה מגלילות ומאתרים שגדל בהם בעבר, כתוצאה מייבוש בית-הגידול המימי. עמק החוּלה הוא גם "לוקוס טרמינוס" צפוני עבור מין זה.