גּוֹמֶא רְחַב-עָלִים

Cyperus latifolius Poir. (1837)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Broad-leaved Nut-grass
שם ערבי
סעד אל-בכרת [בטיח
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
ברכת בטיח ליד חדרה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (1)
אין מידע
% אתרים בשמורות
No Data

גומא רב-שנתי גדול ומרשים ביופיו, שגבעוליו זקופים בגובה 100-150 ס"מ. השורש גדל בשלוחות אופקיות ויוצר גוש-בסיס, וממנו עולים גבעולים זקופים אחדים, עם חתך משולש בחלקם העליון. העלים מרוכזים בבסיס הצמח, סרגליים, מחודדים בקצה, שטוחים בחתך רוחב. רחבים יחסית (10-15 מ"מ) עם שלושה עורקים בולטים, נמוכים מגבעול-התפרחת. התפרחת צפופה, עם 5-10 קרניים בלתי שוות באורכן, כל אחת נושאת אשכול שיבוליות צרות ומוארכות. התפרחת נישאת בראש הגבעול, עטורה ב-4–3 עלי מעטפת רחבים הדומים בכל לעלים,חלקם מגיעים לאורך התפרחת ואף גבוהים ממנה. אורך כל שיבולית 13-18 מ"מ ורוחבה 2 מ"מ בלבד, ובה 12-24 פרחים. גלומות השיבולית קטועות בראשן ובעלות קצה קרומי שקוף (שאין כמותו במיני גומא אחרים). הפרח זעיר, צבעו חום-ירקרק, ובו 3 אבקנים ו-3 צלקות. פורח בקיץ – יולי–אוגוסט.

נאסף בארץ לעשבייה רק שלוש פעמים, כל הפעמים בגלילת השרון: "ברכת בטיח", "ליד חדרה", ו"ליד גן-שמואל". כל האיסופים הם משנות 1926-1927 ו-1932. סביר מאוד ששלושת המקומות המצוינים בגיליונות העשבייה נאספו באותו מקום – ברכת בטיח. מין זה צוין כבר בשנת 1974 (אגמי ודפני 1975) כנכחד, וכל מאמצי הבוטנאים בארץ לחזור ולמצוא אותו בשרון העלו חרס. בסקר המינים הנדירים בשרון, בשנת 1994, הופנתה לנושא תשומת לב מיוחדת והמין לא אותר. יצויין כי זהו מין בולט שקשה לפסוח עליו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בריכות רב-שנתיות של מים צלולים, באפריקה גם בגדות נחלים וביצות נרחבות.

מין טרופי אפריקאי. ישראל הייתה עד הכחדתו של המין ממנה הנקודה היחידה באסיה שהמין גדל בו. באפריקה גדל בסודן, בדרום אפריקה ובכל האזור המשווני של מזרח אפריקה ומערבית עד ניגריה.

על הסוג – ראה גומא הירקון. גומא רחב-עלים דומה בהופעתו החיצונית לגומא שופע ולגומא צפוף, אך כללית נמוך מהם. לגומא צפוף וגומא שופע יש תפרחות מורכבות של שיבוליות, לעומת גומא רחב-עלים שתפרחתו היא אשכול פשוט של שיבוליות. בתפרחתו קרוב גומא רחב-עלים לגומא הפרקים ולגומא הירקון, אך יש לו עלי מעטפת רחבים וארוכים, לעומת עלי מעטפת קצרים או מנוונים שיש למינים האחרים.

רחב-עלים שייך לקבוצה של מיני גומא טרופיים אשר עמק הירדן ומישור החוף מהווים עבורם תחנות צפוניות קיצוניות בתחום תפוצתם העולמי: גומא הירקון, גומא הפרקים, גומא הפפירוס ועוד. בשמונים השנים האחרונות, בעקבות פיתוח השרון, כיבוש הביצות והתפתחות החקלאות וניצול מקווי המים וזיהומם, התייבשו ונכחדו רבים ממקווי המים שגדלים בהם מינים טרופיים אלה. בגלל מיקומם הפריפריאלי ועמדתם הביוגיאוגרפית החשובה של מינים אלה יש לפעול למנוע הכחדתם והכחדת בית-גידולם. מביניהם, גומא רחב-עלים הוא מין שנכחד לגמרי בארצנו.

להשיב אוכלוסייה של גומא רחב-עלים לברכת בטיח, תוך השבת משטר המים, כמותם והרכבם למה שהיה בעבר. מומלץ לנטר את האוכלוסייה המושבת.

גומא טרופי, אשר גדל לפנים רק באתר אחד בישראל, ברכת-בטיח ליד חדרה, ונכחד ממנו לאחר הקמת המדינה. זה היה האתר הצפוני ביותר של מין אפריקאי זה, וגם האתר היחיד בכל המזרח התיכון. הוא מסמל את החשיבות הרבה שיש למקווי המים במישור החוף כמאכלסים של אלמנטים טרופיים אפריקאיים וכ"לוקוס טרמינוס" צפוני או כמסדרון הגירה של הצמחייה הטרופית הלחה לאזור המזרח התיכון וצפונה. לגבי מין אחר, גומא רב-שיבוליות, ההערכה היא כי הוא מין אפיזודי. גם מין זה נצפה (רק פעם אחת) בברכת בטיח, ונשאלת השאלה מדוע ייקבע גומא רחב-עלים כצמח אדום ויומלץ להשבה והשקעת משאבים, ואילו גומא רב-שיבוליות ייחשב כמין אפיזודי יש להודות שהחלטה זו היא במידה רבה שרירותית, דבר המשקף את הבעייתיות של החלטות לגבי מינים שהם נדירים מאוד ויש עליהם מידע זעום ומסופק. עם זאת, חיזוק להחלטה על המעמד השונה שניתן לשני מיני גומא אלה ניתן על סמך העובדה שגומא רב-שיבוליות הוא מין חד-שנתי ולפעמים דו-שנתי בעל אופי של "עשב רע", ונאסף רק פעם אחת במשך 85 שנה. לעומתו גומא רחב-עלים הוא רב-שנתי ונאסף שלוש פעמים באותו אזור – דבר המורה על אוכלוסייה יציבה.