גּוֹמֶא אִזְמְלָנִי

Cyperus nitidus Lam. (1791)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
C. lanceus
שם אנגלי
Pointed-leaved Nut-grass
שם ערבי
סעד
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
אחו גונן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (5)
נמוכה
% אתרים בשמורות
50.0

עשב רב-שנתי זקוף בגובה 30-80 ס"מ, שקנה-השורש שלו גס ומתפשט אופקית. הגבעול הראשי גלילי, נושא עלים בעיקר בחלקו התחתון. העלים ארוכים מאוד, שטוחים וצרים מאוד (רוחבם 5-6 מ"מ), מחודדים בראשם. התפרחת סוכך רפה שקרנותיו ארוכות (3-7 ס"מ) ו-2-5 עלי מעטפת ירוקים עוטרים אותה. קרנות הסוכך בלתי שוות. אורך עלי המעטפת כאורך קרנות הסוכך ויותר. בראש כל קרן מקרנות הסוכך עולה אשכול של שיבוליות; השיבולית אזמלנית, אורכה 9-13 מ"מ ורוחבה 3-5 מ"מ. מספר הצלקות 3. הגלומות כהות. האגוזיות קצרות, אורכן אינו עולה כמעט על רוחבן. פורח בקיץ מיוני ועד ספטמבר.

גדל בעבר בחמש גלילות, ועתה נכחד מרובן: בפלשת נאסף רק בנחל רובין (נחל שורק) בשנת 1926. בשרון היה ידוע מארבעה אתרים (ברֵכת בטיח, יער חדרה, ברֵכת יער ומקורות הירקון, האיסופים עד שנות הארבעים), שנכחד מהם בבירור עד סוף המאה ה-20. סקר מפורט שנעשה בשנת 1994 לא איתר אף פרט. פרט יחיד של גומא אזמלני נמצא ליד נתיבי איילון בשנת 1987 ומאז לא נודע. בבקעת כנרות נאסף פעם יחידה ליד קיבוץ מעגן בשנת 1963. בעמק החוּלה נאסף בעין תאו בשנת 1941 ונכחד. באחו גונן הוא נדגמו והוגדרו צמחי גומא אזמלני בשנים 1979-1982, אך יתכן שההגדרה אינה מסופקת. אתר זה הוא היחיד שיש בו כנראה עדיין אוכלוסייה חיה של המין. נרשמה תצפית במין מקניון נחל זוויתן בגולן משנת 1998, אך יש לאמתה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדות נחלים וערוצי זרימה איטית של מים זכים.

גדל רק ביבשת אפריקה באזור הטרופי: סודן, טנזניה, זנזיבר, קונגו, אנגולה ובוצואנה. ישראל היא המדינה היחידה שהמין חורג בה מאפריקה וחודר לאסיה ולצפון. לא נמצא במצריים ובסיני.

על הסוג גומא – ראו גומא הירקון. מיני הגומא קשים מאוד להגדרה ומצריכים ידיעה של מידת השונות של הסימנים הדיאגנוסטיים באוכלוסיות הבר. גומא אזמלני הוא מין שגובהו בינוני (50 ס"מ בממוצע), להבדיל מצד אחד מקבוצת הגמאים הגבוהים כדוגמת גומא שופע וגומא ארוך, שגובהם עולה בדרך כלל על 120 ס"מ; ומצד שני מקבוצת הגמאים הנמוכים, כדוגמת גומא חום, גומא ננסי וגומא חלקלק, שגובהם הממוצע 15-20 ס"מ. הבעיה היא שסימן הגובה הוא תכונה מאוד משתנה, התלויה בזמינות המים, ולכן גם נכתב בתיאור הצמח גובה "30-90", הנחשב טווח גדול. נוכל להבדילו ממיני גומא אחרים לפי צורת התפרחות שלו, שהן מוארכות ולא כדוריות, ולפי אשכול השיבוליות בכל קרן-סוכך, שהוא דליל ולא צפוף כמו בגומא צפוף.

  • נותרו רק שני אתרים מתוך 10 אתרים אשר היו ידועים לפני שישים שנה.
  • שני האתרים שנותרו לפליטה מאז שנות השמונים נמצאים בשמורת טבע – אחו גונן ושמורת נחל זוויתן.
  • יתכן שהצמח נכחד לגמרי: התצפית האחרונה היא מאחו גונן משנת 1982, והתצפית מנחל זוויתן דורשת אימות.
  • המין פגיע מאוד לרעייה ונאכל בתאווה על ידי הבקר.
  • זהו מין פריפריאלי טרופי, אשר אינו גדל בדרום הארץ, וגם לא בסיני ובמצריים. זהו האתר היחיד שלו במזרח-התיכון. קיים קיטוע גיאוגרפי בן 2,000 ק"מ בין אתריו בישראל לבין אוכלוסיותיו בסודן.

מומלץ לערוך בדיקה סיסטמטית וסקר שדה באגן החוּלה – בית-ציידה ולבדוק את כל האתרים שגומא זה גדל בהם לפנים, ולנסות למצוא אתרים חדשים. מחקר זה קשור באיתור ובהגדרה של מיני גומא אחרים (שחלקם "אדומים" ונדירים מאוד) באותם מעונות. רק לאחר בירור סיסטמטי יסודי נוכל לקבוע בבירור כמה אתרים קיימים כיום ומהו סדר העדיפות לשימורם. ברור כי שיקום אחו גונן עומד בסדר עדיפות ראשון: יש לחשוף את ערוצי הזרימה ולדאוג לזרימה מספקת של מים זכים ולרעייה מבוקרת.

גומא רב-שנתי טרופי, הגדל רק במקווי-מים. לפנים גדל במישור החוף ובחוּלה. נכחד מרוב האתרים בארץ, וקיים כיום אולי רק באתר יחיד. ברור כי זה מין טרופי, אשר ישראל מהווה עבורו את האתר הצפוני בעולם השרוי על סף הכחדה אזורית. נדרשים סקרי שדה נוספים ובירור סיסטמטי יסודי על מנת לאפיין במדויק את מעמדו כצמח אדום.