סּיסָם הוֹדִי

Dalbergia sissoo Roxb.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Sisso, Sissum, Dalbergia
שם ערבי
סיסו
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדבר חם
סודאני (תת האזור הדקני)
אתר מרכזי לשימור
נחל דוד בעין גדי
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
100.0

עץ ירוק-עד או נשיר מותנה בעל תקופת שלכת קצרה בעל גזע מרכזי וקליפה חלקה שגובהו כעץ בר בישראל 3-8 מטר (בהודו ובדרום מזרח אסיה עד 20 מ'). הענפים הצעירים ופטוטרות העלים שעירים. העלה מורכב מ-3-5 עלעלים עגולים הערוכים על ציר דמוי זיגזג. העלעלים מסורגים ולכן כל עלעל נראה כעלה פשוט. רוחב העלעל ואורכו שווים (1.5-2.8 ס"מ) והוא מחודד בקצהו. הפרחים מסודרים במכבד מרובה פרחים, כל פרח בעל עוקץ ברור וכל עוקצי התפרחת שעירים-לבידים; צבע הפרחים לבן-קרם והם אינם בולטים. לפרחים ריח אופייני נעים. התפרחת קצרה מהעלים המסתירים אותה. הפרח פרפרני, קטן (8-10 מ"מ) ומפרש הכותרת אינו בולט כמעט משאר אברי הפרח; אורכו כאורך הסירה והמשוטים. התרמיל פחוס משני צדדיו, דמוי כנפית ואינו נפתח, אורכו 4-8 ס"מ ורוחבו 0.6-1.0 ס"מ; הוא מחודד בראשו ומכיל 1-3 זרעים שטוחים ומבריקים שקוטרם 4-6 מ"מ. לעץ צימוח מהיר בתנאי לחות וחום. לעתים הוא עץ פולש אגרסיבי שקשה להיפטר ממנו במעונות חמים ולחים. השם המדעי של הסוג נקרא על שם הבוטנאי השבדי דלברג בן המאה ה-18. תואר המין "הודי" על שם ארץ מוצאו. מקור השם סיסם בעברית קרוב בצלילו לתואר המין בלטינית ושם זה נגזר משם העץ באחת מהשפות ההודיות. הפריחה מסוף מרס עד תחילת מאי.

גדל בגלילת ים-המלח, באתר יחיד בנאת עין גדי, שם גדלים שני עצים אשר על פי הסברה המקובלת הם עצי בר. העצים נמצאים במצוק של מפל שולמית בנחל דוד. זהו גם עץ נוי נפוץ באזורים הנמוכים בארץ וזריעים שלו מופיעים לעיתים קרובות באזורי יישוב ופארקים במישור החוף ובשאר העמקים כולל אזור ים המלח. אוכלוסיות פליטות תרבות ידועות מנחל אבטח בחולות ניצנים, וליד מושב הבונים בחוף-הכרמל. בסקר שנערך במצוק מפל שולמית בשנת 1994, נמצאו שני ריכוזים של סיסם המהווים ככל הנראה שני קלונים (שבטים) שונים שהתפתחו משני העצים הללו. האחד, במצוק שמצפון למפל המים כולל ארבעה פרטים בעלי גזעים נפרדים וביניהם קיים קשר של שורשים. הריכוז השני כולל ארבעה גזעים ומצוי בסדקי המצוק כ-30 מטר ממזרח למפל שולמית. סיסם הודי אינו מופיע בפלורה פלשתינה וגם לא נזכר בפלורות של המזה"ת שהתפרסמו לפני 1960. הוא מצוין בפלורה של עיראק (1974) כעץ תרבות ופליט תרבות שהתבסס באזורים המדבריים של עיראק בחמישים השנה האחרונות. הסיסם הגדל במפל שולמית בעין-גדי ידוע משנותיה הראשונות של מדינת ישראל, קודם ליסוד הקיבוץ וניתן היה לשער כי זו אוכלוסיית בר. מצד שני, העובדה שנמצאו במקומות שונים בארץ פליטי תרבות שהופיעו מאז שהחל בו השימוש כעץ נוי בשנות הארבעים של המאה ה-20 העלתה ספקות לגבי מוצאו הטבעי. גילוין של אוכלוסיות בר בשנת 1993 בנחל זרד בירדן (שמידע, 1995) מהווה עדות מחזקת לכך שעצי הסיסם בעין גדי שייכים לאוכלוסיית בר. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

אפיקי נחלים בקניונים במדבר, נאות מדבר ומעונות לחים במישור החוף שחלה בהם הפרעה מלאכותית.

עץ בר באזור ההימלאיה של הודו ומשם התפשט כעץ סרק לגינון ובאופן ספונטני כפליט תרבות, לשאר מחוזות הודו ולאזורים החמים של פקיסטן ואפגניסטן. אינו גדל בר באפריקה ובכך הוא נבדל מכל שאר העצים הסודניים הגדלים בנאות המדבר לאורך בקע ים-המלח. בשבעים השנה האחרונות תורבת בארצות הטרופיות והסובטרופיות בעולם.

סיסם הודי משתייך לסוג טרופי הכולל כ-100 מינים של עצים, שיחים ומטפסים הנפוצים באזורים הטרופיים של העולם הישן והחדש גם יחד, כולל אוסטרליה. מינים שונים בסוג ידועים בעצתם המשובחת ומשמשים לבניין ולייצור של סירות, כלי נגינה, ריהוט יוקרה וחפצי אומנות.

האוכלוסייה הזעירה בעין גדי היא האוכלוסייה הטבעית היחידה הגדלה בישראל. ייתכן שקיים סיכון הנובע משרפות, אך אף על-פי שהעצים נשרפו כליל בשרפה גדולה שהתרחשה בשמורת עין גדי, הם הצליחו להתחדש. העץ נפוץ באסיה כעץ בר, כעץ ייעור וגינון וכפליט תרבות ואינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

עץ גינון נפוץ ומומלץ באזורים יובשניים חמים. הגזע משמש כחומר טוב לבערה. העץ משמש חומר לבנייה וריהוט שכן איננו נסדק או מתבלה; בהודו בונים ממנו סירות, גלגלי עגלות, פסלים ורהיטים; מצוין להכנת פחמים. הקליפה משמשת בהודו לרפואה.

יש להגן על שמורת עין גדי משרפות. כמו כן, מומלץ לערוך מחקר גנטי על יחסי הקרבה בקרב אוכלוסיות סיסם הודי במזרח התיכון ועד הודו ובמיוחד להשוות את אוכלוסיות עין-גדי, נחל זרד בירדן לאוכלוסיית הודו ודרום איראן.

עץ סוב-טרופי הגדל בר בארץ באתר יחיד במעיינות עין גדי,אך נפוץ מאוד בתרבות כעץ נוי בגינות ובשדרות ומתפשט גם כפליט תרבות באזורים אחדים. אינו בסכנת הכחדה עולמית.

פז, ע. ובלכר, מ. 2010. נוף וטבע בנווה עין גדי. אריאל, 191: 4-63.