צִיפּוֹרֶן הַחוּדִים

Dianthus cyri Fisch. & Mey.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Prickly Pink
שם ערבי
קורונפול בארי
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני (ים תיכוני)
אתר מרכזי לשימור
השבה לשמורת החולה ושמורת בית צידה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קרח בגובה 35-75 ס"מ. הגבעולים זקופים, מסועפים. ענפי הגבעול ישרים וקשיחים. העלים נגדיים, סרגליים, מחוספסים, בעלי שוליים קרומיים מאד צרים. אורך העלה עד 10 ס"מ, רוחבו 2-6 מ"מ. התפרחת מסועפת ובעלת פרחים רבים, לעיתים מכבדית. כל פרח נישא על עוקץ ברור היוצא מחיק שני עלים נגדיים. כמו בכל מיני הציפורן, עטיף הפרח מורכב מגביעון בעל חפים, גביע צינורי וכותרת בת 5 עלים. בציפורן החודים 4 חפי גביעון ביצניים, לבנים בשוליים, מצטררים למלען מחודד וארוך (מכאן שם הצמח), אורך חפי הגביעון כאורך הגביע או יותר ממנו. הגביע צינורי, חסר עורקים, מגובשש בצפיפות, אורכו 12-15 מ"מ, בקצהו שיניים קצרות אזמלניות, בעלות שוליים קרומיים צרים. עלי הכותרת צרים בתוך צינור הגביע, מתרחבים מעל לגביע לטרף ביצני, משונן בקצה, אורכם 12-15 מ"מ. הפרי הוא הלקט קצר מהגביע ובו זרעים שחורים מגובששים בעדינות. הפריחה באפריל-יולי.

הצמח נכחד בישראל. הוא נאסף בשנות ה-50-60 של המאה ה-20 בעמק החולה מכפר סאלד בצפון ועד לאזור החולה, אולם לא אותר שוב. כמו כן נמצא פעם אחת בבקעת כנרות וגם שם לא אותר שוב. המין ניתן בספרות מהכרמל אולם לא נמצאה כל עדות לכך, לא בעשבייה ולא בשדה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

צומח עשבוני בקרקעות סחף עמוקות, שולי מעיינות ושטחים לחים וגם בבתות.

צמח בעל תפוצה רחבה שרובה בתחום החבל האיראנו טוראני. דגם התפוצה מקוטע - ישראל, ירדן, מזרח טורקיה, המדבר הסורי, צפון מערב איראן, דרום הקווקז ואפגניסטן (Reeve, 1967). רק בישראל הוא חדר לחבל הים-תיכוני. יש לשער כי הצמח הדקיק הזה לא אותר בכל אתריו ועם הרחבת הידע הבוטני הוא יימצא באתרים רבים נוספים מהמזרח התיכון ועד למרכז אסיה.

בסוג ציפורן כ-300 מינים, רובם צמחים עשבוניים רב-שנתיים או בני-שיח, מינים ספורים הם חד-שנתיים. רוב המינים גדלים באירופה ואסיה, כמה בצפון אפריקה ומין יחיד בצפון אמריקה. ציפורן החודים הוא אחד משני מיני הציפורן החד-שנתיים בארץ, המין השני הוא צמח דומה מאד בשם ציפורן חד-שנתי המאופיין בגביע שעליו נראים בברור עורקים צפופים ובחפי גביעון שאינם ארוכים מהגביע בכל הפרחים בצמח. מין זה נפוץ יותר מציפורן החודים ונמצא באופן פזור לכל אורך החבל הים-תיכוני בארץ. שני מינים אלה קרובים מאד לציפורן הנפוץ ביותר בארץ, ציפורן נקוד – צמח רב-שנתי הגדל מהנגב ועד לגליל, בגולן ובחרמון הוא מוחלף על ידי ציפורן ענף, שכלול כיום במין ציפורן נקוד.

צמח שנכחד מישראל אשר גדל בעבר רק בעמק החולה ובבקעת כנרות. סביר שהשינויים המפליגים שחלו בעמק החולה מאז ייבוש האגם והביצה פגעו בבית הגידול וגרמו להכחדתו. על אף תפוצתו הגיאוגרפית הרחבה יחסית, המידע עליו מועט. בארמניה הוגדר כמין בסכנת הכחדה.

כדאי לערוך סקירה מחודשת בעמק החולה, בשטחים לחים ובאדמות סחף עמוקות בחודשי מאי-יוני, במגמה למצוא את הצמח על מנת לוודא או לשלול את הכחדתו מהארץ.

מין חד-שנתי של ציפורן שגדל בעבר בכמה אתרים בבתי גידול לחים בעמק החולה ובאתר אחד בבקעת כנרות. נכחד מישראל עקב הפגיעות הרבה של בית הגידול והיה נדיר גם טרם הכחדתו. רחב תפוצה בעולם, אך המידע עליו מועט.

Reeve, H. i967. Dianthus L. In: Ds, P. E. Flora of Turkey and the East Aegean Islands.9 Vols.and suppl. Edinburgh Univ. Press, Edinburgh.