אֶלָטִין הַדּוּרִים

Elatine alsinastrum L.(1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
עין דלאווה (ליד אל-רום בצפון הגולן)
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
0

עשב חד-שנתי זעיר ועדין, משתרג או שרוע, שגובהו 2-4 ס"מ, הגדל בשלוליות עונתיות או בשולי נחלים. ראשית הגידול היא בתוך גוף המים, בהמשך העונה עולים גבעולים מחוץ למים, ולבסוף הם מתייבשים. הגבעולים גליליים-חלולים ואינם מסתעפים, העלים הטבולים בתוך המים דקיקים, דמויי סרגל וערוכים במספר רב (10-18) בכל דור. העלים הבולטים מעל המים רחבים יותר, דמויי אזמל עד ביצה, מספרם 2-3 בכל דור. הפרחים זעירים, יושבים לרוב בחיק מפרקי הגבעול. הפרח בנוי 4 עלי גביע ירקרקים, 4 עלי כותרת לבנבנים ארוכים מהגביע. מספר האבקנים בפרח משתנה (3-8) ומספר עמודי העלי 4. הפרי הלקט זעיר בן 4 מגורות; הזרעים מרובים, זעירים ביותר, דמויי אבק. הזרע ישר או כמעט ישר. פורח במאי–יוני.

הצמח התגלה בישראל בגולן בשנת 1988 והוא מוכר כיום רק ממקום אחד – עין-דלווה ליד אל-רום בצפון הגולן. קיימת תצפית נוספת מהר קטע למרגלות החרמון, שלא אוששה מספיק. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שקעים בוציים לחים בשולי מעיין וזרימות איטיות על אדמת בזלת ברום 900 מטר. השטח מתייבש ברובו לקראת יוני–יולי.

הצמח נפוץ באופן מקוטע על פני שטחים גדולים באזור הממוזג של אסיה ואירופה כולל החלק הצפוני של אגן הים התיכון.

הסוג אלטין כולל עשרה מינים של עשבים עדינים זעירים טבולים במים רדודים, והם נפוצים על פני אזורים רבים בחלקו הממוזג והטרופי של כדור הארץ. מרכז הסוג צפוני ביבשת אירופה, שם גדלים שמונה מינים. מינים אחדים משמשים לגידול תרבותי באקווריום. בית-הגידול האופייני לכל המינים הוא שלוליות עונתיות או מים רדודים של מקווי מים. הקיום בבית-גידול כזה מצריך אסטרטגית גדילה מואצת, כי בית-הגידול מתייבש מהר. כמו כן מקוטע בית-הגידול מאוד, ויש צורך באמצעי הפצה יעילים ופיזור אקראי של הזרעים באמצעות "זרעי אבק". הדבר מודגם בארץ על-ידי המין השני – אלטין עקום-זרעים, הגדל בשלוליות של טרשי גיר בשדרת ההר בפקועה בגלבוע ובמרחק רב משם גם ליד מצפה משואה, בשפלה. מין זה נבדל מאלטין הדורים בכך שהזרע כפוף כקשת. נמצא ב 6 גלילות, ביותר מארבעים אתרים. יש לו עלים נגדיים גליליים והוא דומה בצורתו הכללית לצפורנית קטנטנה. שכיח למדי בשלוליות בגולן ומהווה מרכיב ראשי בחברת צמחים של מקווי-מים אשר תוארה על שמו.

  • פגיעה במקווי-המים שהמין גדל בהם מהווה סיכון ראשי לקיומו.
  • ידוע בארץ מאתר אחד בלבד.
  • תפוצתו בעולם רחבה מאוד, כושר ההפצה שלו מצויין, ואין הוא נתון בכל סיכון בקנה מידה עולמי.
  • אינו מוגן בשמורת טבע.

לנסות למצוא בצפון הגולן אוכלוסיות נוספות ולאתרו במקווי מים נוספים ולפעול לשימורו בהם. מומלץ לנסות לאכלסו במקווי מים נוספים בגולן כמו למשל בריכת-סינדינה, עיינות פחם או מסיל עסניה. יש לדאוג להרחקת בקר וצאן מהשלוליות, ולשמור על מים צלולים.

עשב חד-שנתי זעיר, טבול בחלקו במים, הגדל בשלוליות עונתיות ובשולי מקווי מים. נמצא עד כה רק באתר בודד בצפון הגולן. זהו אתר פריפריאלי צפוני שאינו שמורת טבע, והוא מהווה תחנה טרמינלית דרומית ביותר של תחום תפוצתו, שתנאי האקלים בה הם גבוליים. ייתכן שזו הסיבה שהצמח נמצא עד כה רק באתר בודד, אך ייתכן גם שבגלל זעירותו של הצמח קשה למצאו, וכי יימצאו עוד אתרים במרכז ובצפון הגולן, אם יישמרו בתי הגידול הלחים המתאימים. בתי-גידול אלה הולכים ומושמדים, אם על ידי האוכלוסייה המקומית ללא אישור, ואם על ידי השלטונות, לשם תפישת מים ובניית מאגרים.

היימן, ר.1981. הצומח של מקווי המים בגולן. עבודת גמר, המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.