צִיצָן קָצָר

Enneapogon desvauxii P.Beauv.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
E. foxii, E. rachystachyus
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
מזרח סודני
אתר מרכזי לשימור
הר צפחות ונחל גרעינית בהרי אילת
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
33.3

דגן עשבוני רב-שנתי (בעולם לעתים חד-שנתי) בגובה (20)5-15 ס"מ, בעל שעירות בלוטית עדינה, לעיתים נדירות מקריח. גבעולי הפריחה אחדים, היוצאים לצדדים מבסיס הצמח ומשם זקופים מעלה, בעלי 2-4 מפרקים שעירים מאוד. טרף העלה דק מאוד ושעיר, בדרך כלל גלול; הלשונית בעלת זקן קצר. התפרחת היא מכבד צפוף, בהיר עד אפור כהה באורך (4)2-3 ס"מ, ברוחב 6-10 מ"מ, קטן באופן ניכר בהשוואה לציצן פרסי; השיבוליות בנות שניים עד שלושה פרחים, אורכן 4-5 מ"מ; רק הפרח התחתון פורה; הגלומות קצרות מהמלענים, מוארכות, קטועות, קרומיות, בעלות שעירות דלילה, בדרך כלל עם 5 עורקים, הצדדיים שבהם נעלמים בחלק העליון; הגלומה התחתונה באורך 3-5 מ"מ רחבה מהעליונה. הגלומה העליונה באורך 4.5 מ"מ; המוצים לבנים, שעירים בחלק התחתון; המלענים באורך 3 מ"מ מנוצים בחלקם התחתון (בשליש עד מחצית גובהם), מחוספסים בחלק העליון, ארוכים פי 2-2.5 מהמוצים. המוץ בעל תשעה מלענים, תכונה אופיינית למיני הסוג ציצן. הפריחה בינואר-אפריל.

הצמח גדל בארץ בשתי גלילות, בסך הכל בתשעה אתרים: הרי אילת (שמונה אתרים) וים-המלח (אתר אחד). בהרי אילת נאסף ונצפה בנחל תמנע, בנחל נימרה, ליד הר שחורת, בהר צפחות, בנחל גרעינית וליד בי"ס שדה אילת, בהר שחמון מדרום לחוף אלמוג ובנחל גשרון. באזור ים המלח הוא נמצא ליד חרבת מד'ין (מזין). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדל בארץ במדבר קיצוני וצחיח מאד.מופיע במדרונות סלעיים ובאזורים חוליים. בעולם גדל במגוון עצום של מעונות מאזורים מדבריים עד מדבריות קרים, סוואנות, אזורים גשומים טרופים וסוב-טרופיים ועוד.

צמח בעל תפוצה רחבה בעולם: האיים הקנריים, כל יבשת אפריקה וכל יבשת אסיה להוציא את צפונה. כמו כן נפוץ בדרום מערב ארה"ב, מקסיקו ודרומה עד ארגנטינה.

הסוג ציצן בן כ-40 מינים הנפוצים בעיקר באפריקה ובאוסטרליה. בארץ גדלים שני מינים. ציצן פרסי, שגם הוא צמח אדום (ראו ערך בספר זה), הוא בעל תפרחות גדולות יותר וארגמניות.

  • כל הנתונים המבוססים על אתרי התפוצה בארץ הם משנות ה-60 של המאה ה-20 ואילך, ולפיכך אין די מידע לצורך קביעת מגמות ושינויים בהשוואה לתקופות קודמות. גם בשנים האחרונות ישנן שנים שחונות שבהן הצמח כלל לא מופיע גם באתרים הידועים, דבר המקשה על מתן הערכה של שינויים בפרספקטיבה רב-שנתית.
  • משך הזמן של הישרדות הפרטים בקרקע הסלעית הוא כנראה שנים אחדות, שבהן הוא מייצר זרעים. לאחר תקופות בצורת של כמה שנים רצופות, הצמחים הבוגרים מתייבשים ומתים. ברצף ממושך של שנות יובש, הצמחים אינם מופיעים כלל בשטח, כפי שקרה בשנים 2002-2009. ככל הנראה, הפרטים שנצפים בשנה גשומה שבאה לאחר שנות יובש הם נבטים שהתפתחו מזרעים. רק אחת ל-7-10 שנים יורדת כמות משקעים מספקת ללבלוב, לנביטה וליצירת מאגר זרעים חדש המאפשר את שרידות הצמח והאוכלוסיות שלו.
  • באילת האתרים מצויים בקרבת מקום לאזורים המצויים בפיתוח. הזחילה העירונית של אילת והתפשטות הפיתוח התיירותי להרי אילת ותנועת רכבי שטח מסכנים את מצבם הטבעי של האתרים. ניתן גם לשער שמגמת ההתייבשות וההתחממות הנצפית באזורי המדבר הקיצוני והתארכות משך תקופות הבצורת עלולים להביא לדלדול בנק הזרעים ואולי להכחדות מקומיות של האוכלוסיות.
  • האתרים באזור אילת מצויים בחלקם בתחומי שמורת מסיב אילת.
  • תפוצתו הגיאוגרפית רחבה ואינו מצוי בסכנת הכחדה בעולם.

מומלץ לערוך סקרים מדוקדקים בהרי אילת בשנים גשומות ולקיים תצפיות רב-שנתיות באוכלוסיות נבחרות על מנת להעריך את מצבו בצורה עדכנית ובכדי להציע תוכנית ניטור או ממשק.

עשב דגני רב-שנתי נמוך הגדל במדבר קיצוני מאד בעיקר באזור אילת. מספר האתרים קטן מאד ורובם מצוי באזורים שהפיתוח התיירותי מתקדם לעברם. האוכלוסיות בישראל הן פריפריאליות ומצויות בשוליים הצפוניים של תחום התפוצה הגיאוגרפי. הצמח אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.