מַקּוֹר-חֲסִידָה תָּמִים

Erodium subintegrifolium Eig

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
מ. תמים-עלים
שם אנגלי
Stork's bill
שם ערבי
אברת אל-עג'וז (אל יאפא)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה

צמח חד-שנתי חורפי-אביבי שגבהו 10-40 ס"מ. נובט בראשית החורף ומפתח גבעולים מעטים המתרוממים מעל הקרקע ולעתים מסתעפים. הגבעולים ופטוטרות העלים מכוסים בשעירות דלילה. גודל טרף העלה הוא 4-7 ס"מ. הטרף של העלים התחתונים סגלגל-מוארך, משונן בשפתו, וכמעט אינו מחולק לאונות. הפרחים ערוכים בסוככים הנישאים על עוקץ התפרחת שאורכו גדול בהרבה מאורך העלה. בכל סוכך 3-7 פרחים ורודים-לילכיים שכל אחד מהם נישא על עוקץ פרח ארוך. אורך עלי הגביע 6-8 מ"מ וקוטר הכותרת מגיע ל- 1.5 ס"מ. הפרי הוא מפרדת טיפוסית למקור חסידה: אורך הפרודה כ-6-7 מ"מ ואורך המקור 5-8 ס"מ. באפריל ובמאי מופצים הפירות ונופלים על הקרקע, כאשר מקורם מסולסל. מין זה תואר והוגדר לראשונה על-ידי איג ב-1932. זהרי (1972,1976) מציין בפלורה ובמגדיר החדש, כי ייתכן שמין זה כלול בתוך מקור-החסידה המפוצל (E. laciniatum), שהוא כנראה המין המקורי שלו, אולם לפחות מבחינה מורפולוגית חיצונית קל להבדיל את מקור-חסידה תמים (תמים-העלים) ממקור-חסידה מפוצל בעליו שהם כמעט תמימים לעומת העלים השסועים-גזורים של מקור-חסידה מפוצל ופרחיו גדולים יותר. מקור-חסידה מפוצל אופייני גם הוא לבתי גידול חוליים, אך נפוץ בהרבה לעומת מקור חסידה תמים במישור החוף והנגב. תת מין "מאובק" (E. laciniatum subs. Pulverulantum) של מקור-חסידה מפוצל גדל בערוצים חצציים בכל חלקי הנגב. הפריחה בסוף פברואר עד אפריל.

הצמח גדל בעיקר בגלילות השרון ופלשת ובכמה אתרים גם בחוף הכרמל. בסך הכל הוא מצוי בכ-100 אתרים. תפוצתו כמעט רציפה בשרון ובפלשת מבנימינה ועד ליד מרדכי. ישנה תצפית אחת גם מהנגב הצפוני ברוחמה. בחוף הכרמל נרשם באזור דור ובמעגן מיכאל. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גבעות כורכר, וקרקעות חמרה חולית וסיינית – בטווח רחב של קרקעות חוליות.

הצמח אנדמי לישראל ואינו גדל בשום ארץ אחרת.

הסוג מקור-חסידה מונה 75 מינים, חלקם הגדול ים-תיכוניים. ותפוצתם מתפשטת גם לאזורים סמוכים. בישראל גדלים 18 מינים. התכונה האופיינית לסוג היא הפרי המופרד ל-5 פרודות המכילות זרע אחד, והן מסתיימות במקור ארוך. בעת ההבשלה, בתנאי יובש, המקור מסתלסל ו-5 הפרודות נפרדות ומופצות אל הקרקע. הרטבה בגשם פותחת את פיתולי המקור והפרודות מתברגות אל תוך האדמה, לקראת נביטה. מקור-חסידה תמים שייך לסקציה Barbata שמיניה מאופיינים במקור שאינו נושר, בזיפים לאורך המקור ובחריץ מתחת למקור. המין הקרוב הוא, כאמור, מקור-חסידה מפוצל שכנראה הוא מין המוצא שלו, אשר ייתכן שאוכלוסיות מקומיות במישור החוף עברו התמיינות (בדומה לתורמוס א"י) ליצירת המין האנדמי - מקור חסידה תמים.

  • אין שינוי לאורך השנים במספר הגלילות והצמח נמצא גם כיום בשרון, בפלשת ובחוף הכרמל כמו בעבר. עם זאת מספר האתרים פחת בגבעות הכורכר שבתוך אזורים שהם כיום עירוניים או בסמוך להם, במיוחד בגבעות הכורכר של ערי גוש דן.
  • הצמח גדל בדרך כלל באוכלוסיות המונות עשרות עד מאות פרטים.
  • גורם הסיכון העיקרי הוא הפיתוח המואץ, הבינוי והזחילה העירונית המתמשכת במישור החוף.
  • הצמח מוגן כיום בשמורות הטבע הבאות בשרון: שמורת תל אלון (חרבת צ'רקס), שמורת ביתן אהרון, שמורת קדימה, שמורת נחל פולג ושמורת בני ציון. אינו מוגן בתוך שמורה באף אחת מהגלילות האחרות.

מומלץ להפוך שמורות מוצעות אחדות במישור החוף לשמורות מוכרזות ובכך להבטיח הגנה לאוכלוסיות נוספות. שמורות אלה הן חרוצים צפון, שמורת האיריסים בנתניה, גבעת חומרה וגבעות בית עובד בפלשת.

עשב חד-שנתי של קרקעות חוליות, חמרה וכורכר במישור החוף. אנדמי לישראל. אינו נדיר מאד, וההצדקה להגדרתו כמין בסכנת הכחדה נובעת מהיותו אנדמי ומהפגיעות הרבה של בית גידול הנתון בסכנה של שינוי ייעוד הקרקע וסובל מהתפשטות אורבנית מואצת.

פולק, ג. 1984. מבחר צמחים אופיניים לחמרה וכורכר – מקור-חסידה תמים העלים. רתם 13, 142.