חֲלַבְלוּב מִצְרִי

Euphorbia forsskalii J.Gay (1847)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
E. aegyptiaca
שם אנגלי
Egyptian Spurge
שם ערבי
ריג'לת איבליס
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סודני
אתר מרכזי לשימור
הערבה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (3)
נמוכה
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי שרוע ושעיר שגובהו 2-7 ס"מ וקוטרו 7-30 ס"מ. הגבעולים מסתעפים מבסיס הצמח. העלים נגדיים, בבסיסם צומחים עלי לוואי קטנים דמויי איזמל. העלה רחב, אורכו 6-9 מ"מ, חסר פטוטרת, בסיסו קהה ולא סימטרי. הפרחים הזכריים והנקביים ערוכים, כמקובל בסוג חלבלוב, בתפרחת קטנה דמוית פרח, המכונה כּוֹסִית. הכּוֹסִית מכילה פרחים אבקניים אחדים ופרח נקבי יחיד. הפרח הנקבי והפרי המתפתח ממנו נוטים הצידה במאונך לציר הפרח. כל כּוֹסִית עטופה מעטפת מחולקת לאונות, וביניהן 4 בלוטות הדומות לעלי כותרת. בחלבלוב מצרי ובכל בני קבוצתו יש לבלוטות המעטפת מלל לבנבן רחב ששפתו תמימה (או משוננת במינים קרובים). הפרי הלקט שעיר בקוטר של 1-3 מ"מ, והוא מכיל 3 זרעים ונפתח בשלוש קשוות. פורח מפברואר עד אפריל.

הצמח נמצא בארץ רק שלוש או ארבע פעמים, כל פעם באתר בודד ורחוק מהאחרים: בעין-גדי בגלילת ים המלח נאסף הצמח ב-1958, וכנראה נכחד. כל מאמצי מיכאל בלכר לאספו באזור לא הצליחו. בערבה הוא נאסף בנחל תמנע ברום 250 מטר בשנת 1966. מכיוון שהמין סודני, היינו מצפים למצאו בסביבה זו פעמים נוספות, אך גם סקר הערבה (רון וחבריה 2003) וגם החיפושים של דודו ריבנר מאילות העלו חרס. גלילה שלישית שהצמח מסומן בה על פי הפלורות והמגדירים היא על סמך מציאה בודדת בנגב המערבי או ברצועת עזה לפני 150 שנה. שם מצא את הצמח החוקר אשר תאר את הצמח כחדש למדע. מאז לא נמצא הצמח בכל אזורי עזה, פלשת ומערב הנגב, אולם הוא ידוע בצפון סיני בבית-גידול זהה (Danin et al., 1985). טריסטרם מוסר כי הבוטנאי דינסמור איתר אותו בצאפי בדרום ים המלח וביריחו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בספרות הישראלית כתוב "מדבריות חמים", בהתייחס להיותו צמח סודני ולהימצאו בעין-גדי ובערבה. בפלורה של מצריים מצוין "עשב שוטה בשדות שלחין באדמות חוליות". נדירוּתו הרבה בארץ איננה מאפשרת אמירה עצמאית על בית-גידולו האופייני, ויתכן שלפנינו שני אקוטיפים; אחד השכיח בצפון סיני ובמצריים וגדל כעשב רע בשדות חוליים – הוא ודאי זה שנאסף ברצועת עזה לפני 150 שנה; והאקוטיפ השני הוא סודני של ערוצים יובשניים, או שולי שדות במדבר חם וקיצוני, ואותו צפוי לפגוש בערבה. בית-גידול זה מתאים לדיווחים על מציאתו ביריחו ובצאפי במאה ה-20.

צמח שתפוצתו סודנית רחבה: מופיע בכל אפריקה המשוונית וגם בדרום אפריקה, לוב, סודן, אתיופיה, קניה וקרן אפריקה. גדל גם באיי כף-ורדה ובאיים הקנריים. במזרח התיכון שכיח מאוד במצריים וגדל בכל אזוריה. בערב גדל רק בגלילות עסיר וחג'ז. נדיר בקרקעות חול בצפון סיני ועולה צפונה עד ישראל. נעדר מהאזור הסודני באירן, פקיסטן והמפרץ הפרסי. זהו מקרה נדיר וברור של צמח שתפוצתו סודנית אך לא דקנית, שכן אין הוא ממשיך בתפוצתו מזרחה למדבריות הודו.

על הסוג: ראה חלבלוב עב-זרע. חלבלוב מצרי קרוב סיסטמטית לחלבלוב עגול-עלים ולחלבלוב גרגירי. קל להבדילו מהם על פי שעירות כל אברי הצמח, ובמיוחד על פי הפרי ששערותיו הדוקות, וכן על פי שינון שפת העלה בבסיסו.

  • הצמח נצפה או נאסף בארבעה אתרים, רק באחד מהם אחרי 1970. לכן חשוד הצמח כנכחד מרצועת עזה (או נגב מערבי), מיריחו ומהערבה הדרומית, וגדל כיום כנראה רק בבקעת תמנע.
  • הצמח הוא עשב שוטה בשולי שדות בכל מצריים, ושם אין כל חשש להכחדתו. בישראל הוא נצפה בדגם מאוד מקוטע וכמעט אקראי באזור המדברי, ונכחד כנראה.

מומלץ לערוך סקר שדה ולנסות לאתר את המין בנגב המערבי, וכן בערבה ובשוליה. רק לאחר שלב זה אפשר יהיה להגדיר את בית-הגידול ולתכנן אתר מרכזי לשימור וניטור.

צמח חד-שנתי סודני פריפריאלי, נדיר ביותר בישראל ויתכן שנכחד. זהו אחד המקרים הבודדים אשר בו נוכחות המין בישראל כצמח בעל אוכלוסיות יציבות איננה בטוחה, ובכל זאת מצאנו לנכון להכלילו כמין אדום ולא להשאירו כמין אפיזודי או מין מסופק. הסיבות הן שרשומים לפחות שלושה אירועים בלתי-תלויים שהמין נאסף בהם, ועוד שני אירועים מסופקים. כל האיסופים הם מאתרים במדבר, אך מרוחקים מאוד זה מזה. כל המציאות הן מלפני ארבעים שנה ויותר. יתכן מאוד שהמין נכחד, או אולי המין אפיזודי.