חֲלַבְלוּב שָׂרוּעַ

Euphorbia peplis L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Purple Sprunge
שם ערבי
ליבינה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכונית במישור החוף
ים-תיכוני (אירו-סיבירי)
אתר מרכזי לשימור
חוף שבי ציון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
4 (4)
גבוהה
% אתרים בשמורות
8.2

צמח חד-שנתי בשרני, שרוע, גובהו שלושה ס"מ וקוטרו 7-30 ס"מ. הגבעולים לרוב סגולים, מסתעפים ארבע פעמים בצורה מזלגית. העלים הבשרניים מכוסים בשעווה וגונם מכחיל, הם חסרי פטוטרת ונגדיים; אורכם כ-7-13 מ"מ, רוחבם 3-9 מ"מ וצורתם מלבנית-מעוגלת וקטועה בבסיסם. עלי הלוואי זעירים, אזמליים. בלוטות התפרחת קעורות, אדומות-חומות, חסרות קרניים. ההלקט משולש, קרח, קוטרו 4-5 מ"מ. גודל הזרעים כ-2.5-3 מ"מ והם קרחים וחסרי אלאיוזום. פורח לאורך הקיץ ממאי עד אוקטובר.

גדל בכל גלילות חוף הים התיכון – עמק עכו, חוף הכרמל, השרון ופלשת. סקר המינים הנדירים שנערך באזור בשנת 1994-1995 מצא בגלילות חוף עכו, הכרמל והשרון 6-8 אתרים של חלבלוב שרוע בכל גלילה. נכחדו אתרים אשר נרשמו בשנים 1924-1950 במקומות עירוניים (בת-גלים, נתניה) ובמפרץ הקישון (בניית נמל ותעשיה). בפלשת היו ידועים שבעה אתרים ומהם נכחדו ארבעה, שניים מהם בחוף העיר תל-אביב. ייתכן שמאז הסקר של אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 נכחדו אוכלוסיות נוספות ומספר האתרים פחת עוד יותר. לאחרונה (2005) נצפה הצמח בחופי רצועת עזה ליד תל אל-קטיפה (עוז גולן). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדל בחוף הים התיכון, בחגורת הפלאז'ה, במרחק 5-100 מ' מקו החוף, גם בחול קוורץ וגם על חול גירני (זיפזיף). מין זה נמנה עם חברת לפופית החוף ומלחית אשלגנית, השולטת בחגורה זו בחוף חולי לא מיוצב. באזור תפוצתו העולמי גדל בדיוק באותו בית-גידול: בטורקיה גדל גם בחופי אגמים יבשתיים ואגמי מלח.

צמח חופים, הגדל בחופי הים התיכון, הים השחור ודרום הים הכספי. גדל גם באוקיינוס האטלנטי באיים הקנריים, מדיירה, האיים האזוריים ובחוף אירופה האטלנטי עד צפון צרפת. במזרח התיכון גדל בחופי הים התיכון של מצריים, ישראל, קפריסין, לבנון, סוריה ולאורך כל חופי טורקיה. הצמח נתון גם מצפון סיני, מחופי ערב והמפרץ הפרסי, אך יש להטיל בכך ספק.

על הסוג חלבלוב – ראה חלבלוב עב-הזרע. חלבלוב שרוע שייך לתת הסוג - Chamaesyce בתוך הסוג הענק חלבלוב. אופייניים לקבוצה זו צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים קצרי חיים השרועים על הקרקע; העלים נגדיים עם עלי לוואי זעירים דמויי איזמל; אין הפרדה בין עלי גבעול לעלי תפרחת, והפרחים מלווים את העלים כמעט מבסיס הצמח; לארבע בלוטות התפרחת צמודה תוספת צבעונית עם שפה תמימה או משוננת. בשל סימנים מורפולוגיים רבים אלה נוטים חוקרים רבים לראות בקבוצה זו סוג עצמאי, אשר כונה Chamaesyce, הנפרד מהסוג חלבלוב. בארץ ידועים מקבוצה זו חלבלוב עגול-עלים, חלבלוב גרגירי, חלבלוב נטוי, חלבלוב זוחל וחלבלוב מצרי. קל להבדיל חלבלוב שרוע משאר המינים בהיותו קרח לחלוטין ועליו בשרניים מכחילים.

  • בשנת 1994-1995 נספרו 25 אתרים עם מין זה לאורך חוף הים התיכון מאכזיב ועד ניצנים. קיים חשש סביר כי תחול פגיעה נוספת בעקבות התגברות פיתוח החופים ופעילויות נופש, שאוכלוסיית החלבלוב השרוע נפגעת בהם במיוחד, שכן המין גדל ממש בחגורת הפלז'ה של המתרחצים.
  • לפנים היה חלבלוב שרוע שכיח הרבה יותר בחופי הארץ.
  • באזור פלשת מתמעט מספר האתרים ונכחד בקצב יותר גדול, כנראה בגלל תנאי היובש והיות האזור בקצה גבול התפוצה האזורית של המין.
  • אין מידע מלא על גודל האוכלוסיות. בדרך כלל מוצאים פרטים מעטים בכל אתר, אך תצוין אוכלוסיית חוף שבי ציון, אשר בשנת 1994 נספרו בה 3,000 פרטים על שטח של 30 דונם.
  • רוב האוכלוסיות נמצאות מחוץ לשמורת טבע, ואין אפילו אוכלוסייה אחת המוגנת מפגיעה.

מומלץ לערוך סקר אוכלוסיות של אתרי חלבלוב שרוע לאורך חוף הים התיכון ולהשוותו למצב שהיה בשנת 1995. מומלץ לתחם שני חופים, אחד בצפון (שבי-ציון) ואחד בדרום (ניצנים) ובהם לשלט ולנטר את האוכלוסיות.

צמח חד-שנתי הגדל בגלילות מישור החוף בפלאז'ה של חוף הים. מספר אתריו פחת מאוד, ואוכלוסיותיו ובית-גידולו נתונים בסכנה חריפה של הכחדה עקב הפעילות האנושית בחופי הים.