פִיקוּס בַּת-שִׁקְמָה

מוגן

Ficus pseudosycomorus Decne.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
Ficus palmata
שם אנגלי
False Sycomore Fig
שם ערבי
חמאת
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סודאני – איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
נחל עתק בשמורת הרי אילת
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
100.0

עץ או שיח גבוה נשיר-חורף הדומה מאוד לתאנה. ענפיו מאונקלים, מלבינים מאוד, וגובהו (6)2-4 מ'. העלה שעיר ומחוספס, והנוגע בו חש גירוד בלתי נעים. כשפוצעים את העלים והגבעולים ניגר מהם מוהל חלבי דביק. עלי הענפים הצעירים פשוטים או מחולקים לשלוש אונות לא עמוקות, ועלי הענפים המבוגרים שלמים או מחולקים לשלוש, ולעתים לחמש אונות. כלומר, בהשוואה לתאנה, עלי בת השקמה מפוצלים פחות ועל פי רוב העץ נושא גם עלים פשוטים. העץ מלבלב בחודש אפריל, לאחר שלכת החורף. התפרחת - פגה המורכבת מפרחים זעירים המכונסים בתוך מצעית בשרנית סגורה. העצים דו-ביתיים, כלומר הפגות הנקביות והפגות הזכריות נישאות על פרטים שונים. זאת בניגוד לשקמה שפגותיה מכילות גם פרחים זכריים וגם פרחים נקביים. תהליך ההאבקה וההבשלה של הפגות דומה לזה של התאנה ומצריך שיתוף פעולה עם צרעות טפיליות זעירות החודרות אל תוך הפגה ומטילות בה את ביציהן. זכרי הצרעה הבוקעים עוזבים את הפגה הזכרית ועפים אל הפגות הנקביות, ושם מפרים את נקבות הצרעות ואגב כך מאביקים את הפרחים הנקביים. הפרי מבשיל בחודשים אוגוסט-ספטמבר ונשאר תלוי על העץ תקופה ארוכה. צבעו סגול-שחור, ולרוב הוא מתבקע לאורך וחושף תוך אדמדם. ה"תולעים" הלבנות הנראות בתוך הפרי אינן אלא הפרחים הנקביים. הפריחה חלה ביוני-אוגוסט.

עץ בודד ויחיד בישראל הגדל באתר אחד בהרי אילת. התגלה בשנה האחרונה בנחל עתק על ידי מוטי שם-טוב ודודי ריבנר. עץ נוסף היה ידוע בהרי אילת מתמילת רדדי על גבול ישראל-מצרים משנות ה-40 של המאה ה-20 ועד 1980. עץ זה התייבש כנראה ומת בתחילת שנות השמונים. בעבר חשבו כי עצי התאנה בעין אורחות ובעין חווה בנגב המרכזי הם עצי פיקוס בת-שקמה, אולם התברר כי אין אלה אלא עצי תאנה. קרוב לוודאי שגם העץ הידוע מקניון ורדית הוא תאנה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שכיח במרומי דרום סיני ובהרי אדום, שם הוא גדל בסדקי סלעים ומצוקים ולאורך ערוצי ואדיות וקניונים מוצלים.

עץ או שיח הגדל בעיקר בהרים הגבוהים של אפגניסטן ואיראן. כנראה בתקופת הקרחון האחרונה או בתקופת הפליוקן הוא חדר יחד עם צומח איראנו-טוראני לכיוון אדום, סיני ועד ג'בל גללה במצרים, שם גבול תפוצתו במערב. כיוון שזהו מין בר לחלוטין, ועם זאת בתכונותיו הסיסטמתיות הוא קרוב מאוד לתאנה, ניתן לשער כי זהו המין שממנו תורבתה התאנה. שכיח למדי בקניונים של אדום, דרום ירדן באזור ואדי רם, והרי עקבה. באזור פטרה וצפון אדום רוב הפרטים הם בני כלאים בין פיקוס התאנה לבין פיקוס בת-שקמה כאשר ככל שמצפינים מתחזקות תכונות התאנה התרבותית. שכיח למדי בדרום סיני וגם שם כמו באילת אין כמעט בני כלאיים עם פיקוס התאנה.

הסוג פיקוס מונה כ-750 מינים אשר עיקר תפוצתם באזור הטרופי בכל היבשות והמגוון העשיר מרוכז בארכיפלג האינדו-מלזי ובצפון אוסטרליה. הסוג כולל עצים, שיחים ומטפסים, מרביתם בעלי עלים עבים ירוקי-עד. לפיקוסים יש תפרחות מיוחדות מכונסות לכדור סגור הנקראות "פגות", והמואבקות על ידי צרעות זעירות, כאשר לכל מין פיקוס יש את מין הצרעה המאביק המיוחד שלו. אמנם הסוג פיקוס הוא סוג טרופי שמרבית מיניו ירוקי-עד, אך פיקוס בת-שקמה ותאנה שייכות לקבוצת פיקוסים מיוחדת שעברה בעבר הגיאולוגי התמיינות משנית בהרי מערב אסיה הקרים בחורף והיבשים, וכהתאמה לכך מינים אלה משירים את עליהם בחורף.

הצמח גדל כפרט בודד באתר יחיד בהרי אילת ונכחד מאתר נוסף כנראה בגלל השינויים במשטרי הזרימות התת-קרקעיות בעקבות סלילת כביש הגבול בשנות ה-80 של המאה ה-20. העובדה שרק פרט יחיד גדל בבידוד חושפת את המין לסכנת הכחדה ממשית בארץ, בהעדר פרטים או אוכלוסיות במקומות נוספים. חשוב לציין שמספר הפרטים של מין אדום באוכלוסייה או באתר לא שוקלל בחישוב המספר האדום המוצג למינים בספר זה, אך הכרחי לקחת זאת בחשבון באפיון הסכנה הנשקפת לצמח, ופיקוס בת-שקמה הוא דוגמה לכך. הצמח מוגן בחוק בישראל.

הפירות נאכלים בתאווה על ידי ציפורים, עטלפים ובני-אדם. במוהל החלבי משתמשים ברפואה עממית לריפוי פצעים חיצוניים ולטיפול ביבלות, דלקות עיניים וכתרופה לעצירות. טעמם של הפירות חריף ומשאיר מתיקות "עוקצנית" למשך דקות; זאת לעומת המתיקות המוכרת של פירות התאנה התרבותית.

מומלץ לערוך בדיקות גנטיות של עצי הפיקוס הבודדים במעיינות ובקניוני הנגב המרכזי על מנת לבדוק אם אלה פרטים של פיקוס בת-שקמה או תאנה. כדאי להשיבו ולאקלמו מייחורים מושרשים באחד הקניונים הרי אילת, לדוגמא נחל נטפים או נחל שלמה.

עץ-שיח בר דומה מאוד לתאנה, השכיח למדי בדרום סיני ובדרום ירדן, גדל בעבר בישראל בתמילת רדדי בהר אילת והתגלה לאחרונה מחדש בהרי אילת בנחל עתק. מומלץ לייסד אוכלוסייה באחד הקניונים של הרי אילת.

גליל, י. 1982, הסוג פיקוס. החי והצומח של ישראל, אנציקלופדיה שימושית מאוירת. צמחים בעלי פרחים, עמ' 34-331. הוצאת החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.