מִתְקָה טוֹבְעָנִית

Glyceria plicata (Fries) Fries

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
G. notala
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים תיכונית - לחה
מזרח ים-תיכוני – איראנו-טורני
אתר מרכזי לשימור
עיון א-טאריק בגולן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
25.0

עשב רב-שנתי בעל קנה-שורש אופקי היוצר עומדים דלילים. הגבעולים זקופים, עולים לגובה 60-80 ס"מ. נדני העלים עוטפים את הגבעול וקרחים. הטרף סרגלי שאורכו עד 30 ס"מ, מחודד בקצה. פני שטח טרף העלה מכוסים בשערות זעירות, ומחודדים בקציהם. התפרחת בצורת מכבד דליל, אורכה עד 40 ס"מ. ענפוני התפרחת התחתונים בעלי שיבוליות בקבוצות של 2-5, כאשר אחת מהן ארוכה בהרבה מהשאר (כנראה ששאר השיבוליות מתפקדות כפרחי זכר בלבד). השיבולית בנויה 7-16 פרחים רעופים אחד מתחת לשני בשני טורים ויוצרים מבנה סימטרי יפהפה. צורת השיבולית גלילית מוארכת, פחוסה במקצת: אורכה 8-31 מ"מ ורוחבה 4-6 מ"מ. בבסיס השיבולית זוג גלומות בלתי שוות שראשן בצורה אליפטית-רחבה. המוצים מעוגלים בגבם, בעלי 7 עורקים ושפה שקופה קרומית. השיבוליות מתפרקות במהרה עם הבשלת הזרעים. אורך המוץ 3.5-5.5 מ"מ ואורך האבקנים 2 מ"מ. שם הסוג נובע ממתיקות יחסית של הזרעים השורשים והעלווה – משמש כמזון מועדף על ידי הצאן והמרעה אך גדל בשטחים מצומצמים ליד מקווי מים. הזרעים נאכלים על ידי ציפורי מים. הפריחה לאורך הקיץ, מאי ועד ספטמבר.

הצמח גדל בצפון הגולן (3 אתרים) ובעמק החולה (אתר אחד) – בסך הכל-4 אתרים. הוגדר לראשונה לישראל על ידי שמידע וזהרי ממעיינות עמק יעפורי בשנת 1971. בגולן הוא מוכר מעינות סומקה ועיון א-טאריק וליד צומת ואסט (יאיר אור). בעמק החולה הצמח נאסף ע"י אבי שמידע ב1975 בתל-דן, ונצפה בעיינות נוחיילה בהשתלמות רתם בשנת 1983. קרוב לוודאי שנכחד משמורת תל-דן (לא נאסף שם מאז 34 שנה!). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ביצות, גדות נחלים מעיינות ומקווי מים צלולים. צמח צפוני שאיננו עמיד כנראה לטמפרטורות גבוהות ולקיץ חם מאוד.

שכיח בכל אירופה אך לא מצפון לחוג הארקטי, מבריטניה וצפון אפריקה ומזרחה עד מרכז אסיה. במזה"ת: טורקיה (שכיח בטווח רום 200-2,300 מטר), סוריה, עירק (נדיר מאוד, רק בהרים) לבנון אירן אפגניסטן וצפון ישראל. לא ידוע מירדן.

מתקה הוא סוג צפוני הכולל 40 מינים הגדלים באירו-אסיה וצפון אמריקה. באירופה 10 מינים ובתורכיה 5. מתקה טובענית היא המין בעל התפוצה הרחבה ביותר וגם זה המדרים ביותר, המייצגת דוגמא אופיינית של צמחי מים צפוניים רבים אשר קצה תפוצתם העולמי הדרומי הוא במזרח התיכון: ככל שמדרימים האוכלוסיות של מינים אלה נעשות קטנות עד שבפון ישראל מוצאים אוכלוסיות שוליים שהם הקצה הדרומי ביותר בתפוצת המין. המין לא נכלל במגדירי הצמחים של איג, זהרי ופינברון, וגם לא הופיע בפלורה פלשתינה. בפעם הראשונה נרשם בספרות המדעית במגדיר החדש לצמחי ישראל של זהרי בשנת 1976.

  • הצמח גדל בעבר ב-2 גלילות אך יש ספק אם באחת מהן, עמק החולה, הוא עדיין נמצא וייתכן שנכחד מהאתרים שבהם היה בעבר.
  • רעיית בקר מסכנת את הצמחים. ייתכן שלחץ המבקרים בשמורת תל דן משנה את אופיו של האחו הלח והדבר מוליך לשינוי בהרכב המינים בו תוך כדי הכחדה מקומית של מינים אופייניים לסוג זה של בית גידול.
  • הצמח אמור להיות מוגן בשמורת מעיינות נוחיילה ובשמורת תל דן, אך לא ברור אם בכלל שרד שם. במעיינות הגולן הצמח אינו מוגן בשמורה מוכרזת.
  • המין שכיח בכל אירופה וארצות הים התיכון ועל פי סקר מקווי המים באגן הים-התיכון הוא איננו בשום רמה של סכנה מבחינה גלובלית.

עשב מועדף למרעה של בקר וצאן; אחד מהמינים Glceria fluitans שמש בתרבות האינדיאנית לקמח לאפיית לחם ומשמש עד היום באירופה כגרגירים מצוינים להאכלת דגים וציפורים.

לנסות ולאתרו מחדש בשמורת תל-דן. כמו כן יש לערוך סקר דחוף במקווי המים של מורדות החרמון וצפון מזרח עמק החולה ולנסות לאתר אוכלוסיות נוספות ולהכריז על אתריהן כשמורות ולשמור על האוכלוסיות. יש לקבוע תוכנית ממשק נאותה לשמורת עיינות נוחיילה ובמיוחד לבקר את רעיית הבקר המכחידה צמחי מים חשובים ביותר לישראל ובתוכם את המתקה הטובענית.

עשב דגני רב-שנתי נדיר מאד הגדל ליד מעיינות בצפון הגולן ובצפון עמק החולה. מין פריפריאלי צפוני המצוי בצפון הארץ בקצה הדרומי של תחום תפוצתו. רגיש לרעיית בקר ולפעילות מטיילים בשטחי אחו לח. אינו בסכנת הכחדה עולמית.