מַעֲרִיב מִשְׁתַּלְשֵׁל

Hesperis pendula

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. נכתב ע"י אורי פרגמן-ספיר


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
הר מירון, שביל הפסגה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
100.0

צמח עשבוני רב-שנתי בגובה 60-30 ס"מ.  הצמח דביק ושעיר, בעל שיערות בלוטיות קצרות ושיערות זיפניות נוקשות, לבנות קצרות. הגבעולים זקופים או אלכסוניים, ירוקים, מסתעפים מעט בחלק העליון. בבסיס הצמח יש שושנת עלים, עלים אלה גדולים בעלי פטוטרת, מוארכים-ביצניים, משוננים או בעלי אונות, אורכם 15-10 ס"מ. עלי הגבעול קטנים יותר, מעטים והעליונים יושבים. התפרחת בקצה הגבעול, אשכול מוארך המתארך בפרי. הפרחים נישאים על עוקצים קצרים ללא חפים מלווים. ארבעת עלי הגביע זקופים, אורכם 10 מ"מ. שני עלי הגביע הפנימיים דמויי שק בבסיס ושוליהם קרומיים. ארבעת עלי הכותרת ירקרקים-צהבהבים, מעורקים, בולטים מהגביע ופרושים, שוליהם מעט גלוניים ואורכם 20-16 מ"מ. הפרחים הקמלים משחימים. הפירות הם תרמילים משתלשלים מטה עם עוקצים מעוקמים.  התרמיל גלילני, דק, אורכו 8-5 ס"מ. הפרי מכוסה בשערות בלוטיות ובשערות זיפניות מלבינות, פשוטות או מסועפות. הפרי מצטרר בקצה לצלקת בת שתי אונות. המעריב המשתלשל דומה בגוון הפרחים לפרחי המנתור והפרסטיה במדבר ובשיערות הבלוטיות לאנקון פגיוני מהחרמון הגבוה, הוא נבדל מכל אלה בפירותיו המשתלשלים. הפריחה מתרחשת בסוף אפריל ובתחילת מאי

הצמח מוכר בארץ רק מאזור פסגת הר מירון ובחרמון בו נמצא פעמים ספורות ברום של 1300-1000 מ' בהר כחל, נחל ערער, נחל שיאון, הר אגס ומזרעת ברחתא. הוא גדל בכל גלילות עבר הירדן - גלעד, עמון, מואב ואדום. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בארץ המין גדל בשולי חורש ים-תיכוני הררי. בטורקיה תועד גם בשדות אבניים ומעונות סלעיים יובשניים נוספים. זהו מין הררי הגדל מצד אחד בשולי חורש ומצד שני במעונות יובשניים אבניים-סלעיים.

הצמח גדל בהרי מזרח הים התיכון בירדן, צפון ישראל, לבנון, סוריה וטורקיה. הוא מופיע באזור הפיטוגיאוגרפי ים-תיכוני ומערב האזור האירנו-טורני. בדרום ירדן המין מגיע לגבול תפוצתו הדרומי.

בסוג מעריב 51 מינים הנפוצים באירו-אסיה הממוזגות. מרכז התפוצה של הסוג הוא באזור הים-תיכוני ובאזור האירנו-טורני. כמה מינים נפוצים מזרחה עד למערב סין באזורים ממוזגים. חלק מהמינים מאד קרובים, דומים וקשים להגדרה כפי שניתן לראות במפתח ההגדרה של הסוג בפלורה של טורקיה. למרות זאת הזיהוי של המין בארץ הוא בוודאות מעריב משתלשל.

הצמח גדל באוכלוסה דלילה מעוטת פרטים בשני אתרים סמוכים בהר מירון. רוב הפרטים שתועדו גדלים בשולי שביל הפסגה המטוייל מאד בהר מירון ולכן נפגעים מדריכה ותחזוקת השביל. הצמחים סובלים גם מסגירת החורש באזור זה. יותר נמוך באזור חר' חוממה הצמח נעלם וכנראה נפגע מרעיית ודריכת בקר.

מומלץ לבצע ניטור רב-שנתי באתרים המוכרים בהר מירון. גידור הכתם הגדול המוכר למניעת דריכה על ידי מטיילים ובקר. איסוף זרעים וגידולם בגנים הבוטניים ובגני מקלט. שתילת צמחים לתצוגה ולימוד באזור חר' חומימה ובית ספר שדה הר מירון תוך הגבלת רעיית הבקר באזור זה.

צמח עשבוני רב-שנתי ששרד רק באתר או שניים בהר מירון באזור רגיש ומטיול מאד. דרושות פעולות שימור בשטח ומחוצה לו כדי למנוע את הכחדת המין בארץ.

Cullen, J. 1965. Hesperis in Flora of Turkey. 1, 452-460