פּוּמָּה פַּרְסִית

Hueblia calycina (Banks & Sol.) Speta

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
Chaenorrhinum rhytidospermum, Hueblia persica
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
אריסטובליה בדרום הר חברון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי מכוסה בשערות רכות בלוטיות, גובהו 10-20 ס"מ (בארץ הפרטים נמוכים יחסית לצמחים בגיליונות עשבייה שנאספו באיראן). הגבעול זקוף לא מסועף או מסועף מעט בחלקו התחתון. העלים ביצניים-מוארכים, מעט בשרניים, מצטררים בהדרגה לפטוטרת קצרה. הפרחים נשאים יחידים על עוקצים קצרים באורך 2-3 מ"מ לאורך חלקו העליון של הגבעול, בחיקי עלים, מלווים בחפים קטנים דמוי עלים. הגביע בן חמישה עלים ביצניים-מוארכים, אורכו כאורך העלים השכנים. הכותרת סגולה, דו-שפתנית, ארוכה מהגביע, אורכה 10-12 מ"מ ובחלקה האחורי חבוי דורבן קטן ומנוון שאורכו 2-5 מ"מ. שפת הכותרת העליונה זקופה, מעורקת, מחולקת לשתי אונות מוארכות; שפת הכותרת התחתונה פחות מעורקת, מקומרת (חוסמת חלקית את לוע הפרח, להבדיל מפרח לוע-הארי בו לוע הפרח חסום לגמרי), בעלת שלוש אונות מעוגלות ושטוחות, וכתם לבן בקימור. הגביע גדל מאד בשלב הפרי ובתוכו חבוי הלקט כדורי שעיר-קטיפני שבקצהו מקור דמוי קונוס. הפרי בלתי נפתח, לאחר ההתייבשות הוא נקרע-נשבר באופן בלתי סדיר בבסיס ומפיץ זרעים רבים. הזרעים אפורים, קטועים, מצולעים ואורכם כ-1.5 מ"מ. הפריחה בחודשים מרס-אפריל.

הצמח נאסף רק פעמיים בהרי יהודה. ב-1940 הוא נמצא ע"י מיכאל זהרי בשייך ענבר בהר הצופים ומתועד בגיליון עשבייה. באפריל 2007 נמצא על ידי עוז גולן, שיר ורד וחבריהם ליד אריסטובליה שבהר חברון. שלושה פרטים נמצאו בשדות חקלאיים קטנים בממשק מסורתי בקרקע רנדזינה חווארית. כיום יש אתר אחד, אך ייתכן שישנם 3 אתרים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקע רנדזינה חווארית בשדות בור, שדות חקלאות מסורתית ובתות ספר של סירה קוצנית. הצמח גדל במרבדי חד-שנתיים אחרים, במיוחד עם מיני סגולית (אספקלריה), קחוון ובקיה. בדרום סיני - מדרונות בליה של גרניט אדום במדבר למחצה.

צמח בעל תפוצה איראנו-טוראנית טיפוסית, נפוץ מישראל וירדן ודרום סיני מזרחה דרך מדבר סוריה ואיראן, דרום הקווקז ועד מרכז אסיה (Davis, 1978). באזורנו הצמח נדיר מאד ואוכלוסיותיו מקוטעות.

פומה נכללה לראשונה בסוג Chaenorhinum הקרוב לסוגים פשתנית וקיקסיה (עפעפית). הסוג Chaenorhinum מאופיין בפרי הנפתח בנקבים או נקרע-נשבר באופן בלתי סדיר, למיני הפשתנית יש פרי הנפתח ב-4-6 קשוות ולמיני קיקסיה גביע קצר ופרי קטן באופן ניכר. בסוג Chaenorhinum יש כ-20 מינים הנפוצים בעיקר באירופה. פומה פרסית ייחודית לעומת שאר מיני Chaenorhinum בפרחים הנישאים על עוקצים קצרים (הפרחים כמעט יושבים) ובזרעים קטועים – מצולקים, שאר המינים הם בעלי עוקצי פרחים ארוכים וזרעים ביצניים-אליפטיים לא מצולקים. על כן היא הופרדה לסוג Hueblia. כיום פומה פרסית היא המין היחיד בסוג זה, מין קרוב ואנדמי לטורקיה בשם Chaenorhinum huber-morathii גם הוא מאופיין בפרחים כמעט יושבים אולם נבדל מפומה פרסית בדורבן ארוך יותר, 8-12 מ"מ (Davis, 1978). משום מה מין זה לא הועבר לסוג פומה.

  • הצמח נדיר ביותר וידוע כיום בארץ רק באתר אחד בגלילת הרי יהודה, בעוד שמאתר אחר שבו נרשם בעבר הוא נכחד. האתר הידוע הנוכחי התגלה רק ב-2007. תמונת מצב זו מקשה על אבחון מגמות כלשהן במספרי האתרים לאורך זמן.
  • מספר הפרטים שנצפה קטן ביותר.
  • בית גידולו של הצמח, שדות בור ושטחי חקלאות מסורתית בהרים ובאזורי הספר, מצוי כיום בסכנה עקב מעבר לחקלאות אינטנסיבית ופיתוח. האוכלוסייה הזעירה נתונה גם לסיכונים דמוגרפיים ולסכנת הכחדה אקראית.
  • הצמח אינו מוגן בתחומי שמורת טבע.
  • הצמח רחב תפוצה באסיה. אין די מידע על מצבו בארצות סמוכות לישראל.

מומלץ לבצע סקרים בשדות בור ברום גבוה במזרח הרי יהודה בכדי לאתר אוכלוסיות נוספות אם אכן ישנן, ובעקבות זאת להמליץ על תוכנית ניטור וקביעת שטחים מוגנים בבית הגידול המיוחד של שדות הרריים באופן שיכיל גם מינים נוספים המאפיינים בית גידול זה. כמו כן יש לאסוף זרעים מאוכלוסיית אריסטובליה ולגדל את הצמח בגנים הבוטניים בירושלים כמקלט וכמקור לאכלוס אפשרי.

צמח חד שנתי קטן של שדות בור וחקלאות מסורתית במזרח הרי יהודה ברום גבוה. המין נדיר מאד ובית גידולו רגיש לפגיעה.