אִירוּס הָדוּר

מוגן

Iris lortetii W. Barbey (1882)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
I. samariae
שם אנגלי
Lortet's Iris
שם ערבי
סאווסאן (סורי)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
חגורת הַסְּפָר
מזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימור
ליד מלכיה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
4 (4)
בינונית
% אתרים בשמורות
6.7

גיאופיט מקבוצת אירוסי ההיכל (ר' שם). נחשב בעיני רבים כמין היפה ביותר מכל אירוסי ההיכל. העלים זקופים ודמויי חרב, צבעם ירקרק בהיר מכחיל. הפרחים נישאים על גבעולים שגובהם 30-50 ס"מ. קוטר הפרח כ-10 ס"מ ולעיתים יותר. הגוון של הפרחים הוא לבן או ורוד בהיר, ועליו מותווה ציור עדין של עורקים כהים יותר, מלווה נקודות ופסים. לעלי העטיף הפנימיים דגם מעורק עדין בצבע ארגמן על רקע ורוד בהיר, עלי העטיף החיצוניים מנוקדים צפופות בצבע ארגמן. צבע הרקע של דגם הנקודות משתנה מזהוב עד חום-צהבהב או ורוד בהיר. בפתח מנהרת האבקה יש כתם כהה או דגם נקודות צפוף. בבסיס עלי העטיף החיצוניים עולות שערות דמויות זקן בגוון צהוב על רקע ארגמן. עונת הפריחה היא מאמצע אפריל עד תחילת מאי.

גדל בגליל העליון המזרחי, בשוליים המערביים של עמק החולה, בצפון השומרון, ובאזור המעבר בין השומרון למדבר-השומרון. בגליל מרוכזים רוב האתרים באגן הניקוז של נחל דישון – מנחל גוש חלב, הר פועה והמורדות באזור מלכיה ועד תל חצור ואילת השחר במערב. אתרים אחדים פזורים בהרי רמים (רכס נפתלי) מאזור יפתח ועד המצוק שמעל קריית שמונה. האוכלוסיות הידועות מעמק החוּלה (שדה אליעזר–איילת השחר–תל חצור, מעיין ברוך, תל אבל בית-מעכה) חשודות כשתולות בידי אדם – בבתי קברות (אבל), בשדות מסחריים (שדה אליעזר) ובאוכלוסיית-גיבוי (מעין ברוך). בשומרון גדל המין בואדי ביידאן ליד המעיינות, ובמדרונות הר עיבל. אוכלוסיות נוספות נמצאות בהרים שממזרח לבית דג'ן ועד הכפר עקרבה. אוכלוסיות מפורסמות הן בצומת מגדלים ועל כביש חוצה שומרון ליד הכפר עוסרין. בפלורה פלשתינה צויין המין גם מגבעת המורה, הגלבוע, עמק דן ועמק החוּלה. אין אנו מכירים את המין בגבעת המורה ובגלבוע, וייתכן שהכוונה לפרטים בהירים של אירוס נצרתי ואירוס הגלבוע. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

טרשי גיר בחגורת הַסְּפָר, שולי מטעים וחורשות נטועות, ושולי חורש פתוח, בקרקעות מנוקזות היטב, לרוב גירניות אפורות וגם בקרקעות טרה-רוסה. בגליל גדל רק בשוליים של האזור הים-תיכוני ויורד עד רום של 180 מ'. בשומרון גדל בחלק המערבי של חגורת הַסְּפָר (מעל רום של 420 מ'), אך חודר באזור שכם לתוך האזור הגשום הים-תיכוני.

אנדמי לישראל ולדרום לבנון. המין תואר מרכס נפתלי מדרום לליטני. יש עדויות על תפוצתו גם בתחום הלבנוני של הגליל העליון עד ברך הליטני, שם נאסף לראשונה על ידי Lortet (כפר כילה – דיר מימס), אך נראה כי האוכלוסיות בדרום הלבנון נכחדו.

המינים הדומים לאירוס הדור הם אירוס נצרתי ואירוס הגולן, אך הוא נבדל מהם ברורות בפרחיו הבהירים יותר. העלים שלו רחבים יחסית ליתר מיני הקבוצה, וכמעט אינם כפופים כחרמש. פריחתו מאוחרת מכל יתר המינים הגדלים בארץ. לאירוס הדור אין כל מין קרוב ממש בלבנט, המין הויקרי הקרוב אליו גדל בטורקיה. אוכלוסיות השומרון היו ידועות שנים רבות כמין עצמאי בשם "אירוס שומרוני". בפלורה פלשתינה נקבע מעמדו של טקסון זה כ'זן שומרוני' – I.lortetii var. samariae פינברון ציינה כי לאירוס שומרוני פרח גדול מעט יותר מאירוס הדור, וכי הוא נבדל מעט במידות ובצבעים של אברי הפרח ובעונת פריחה מוקדמת.

  • האתרים שמין זה גדל בהם אינם מיועדים לפיתוח, אך הסכנה למין גדולה במיוחד בגלל האטרקטיביוּת הגדולה שלו לקטיפה ועקירה ופרסומו בקהל המטיילים. לאחרונה נעקרו גושים רבים ליד מלכיה (מייק לבנה).
  • המין סבל מעקירה מסיבית למשלוח קני-שורש לאירופה בסוף המאה ה-19, עד כדי סף-השמדה.
  • אל הזן השומרוני של אירוס הדור, האנדמי לצפון השומרון, יש להתייחס כאל טקסון עצמאי מבחינת שמירת טבע. זן זה, אשר מעמדו הסיסטמטי שווה לתת-מין (אך עדיין לא תואר ככזה רשמית). נתון בסכנת הכחדה בשל קטיף פרוע ועקירת קני-שורש. כל זמן שיימשך הסכסוך הפוליטי צפויות האוכלוסיות בעין ביידאן ובעוסרין להרס מסיבי, בעוד האוכלוסייה בתוך שכם בהר עיבל נכחדה כנראה.
  • האוכלוסיות כתמיות ומקוטעות ביותר. לא ידוע מה גורם לקיטוע וכיצד מופץ הצמח מכתם לכתם. הכתם גדל ומצטופף על ידי ריבוי וגטטיבי. בעוד אוכלוסיות הגליל גדלות ומתרחבות מאז שנות השישים, הרי אוכלוסיות השומרון, במיוחד אלה ליד העיר שכם מצטמצמות ונכחדות. האוכלוסייה בדרום לבנון הושמדה כנראה, ולכן ישראל היא המקום היחיד בעולם לשמירתו.
  • מוגן בשמורת אירוס הדור איילת-השחר, שמורת נחל דישון, שמורת קריית שמונה.

האירוסים הגדלים בסביבות מלכיה עלולים להיפגע על ידי פיתוח, הפרעה ועקירה, ומומלץ להעתיק שתילים מהם לגן לאומי תל-קדש. מומלץ להעביר פרטים מאוכלוסיות השומרון לשמורות מקלט קרובות כמו שמורת נחל ייטב וכוכב השחר ולנטרן. אפשר להשתמש בפרטים שנשתלו בשטח-בור ליד מעין ברוך כמקור להעתקה.

מהיפים והנדירים שבצמחי ישראל. אירוס הדור נמצא בסכנת הכחדה משום שהוא צמח אנדמי לישראל הגדל באתרים מעטים בגליל העליון המזרחי ובצפון השומרון. רגישות האתרים לפיתוח אינה גבוהה, אך יש להגן על חלקם שאינו מצוי בשמורות טבע. הסכנה למין גדולה במיוחד בגלל האטרקטיביוּת הגדולה שלו ופרסומו בקהל המטיילים. אל הזן השומרוני האנדמי לצפון השומרון יש להתייחס כאל טקסון עצמאי מבחינת שמירת טבע.

Lucas, G. and Synge, H. 1978. The IUCN Plant Red Data Book. Morges, 2 Switzerland. p. 241–242.