סְמַר הַפְּרָקִים

Juncus articulatus L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי – ים-תיכוני – איראנו-טוראני (קוסמופוליטי?)
אתר מרכזי לשימור
אחו בנימינה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (4)
% אתרים בשמורות
33.3

עשב רב-שנתי בגובה 10-60 ס"מ, בעל נוף דליל שמקנה לו מראה עשבוני צמוד לקרקע; בעל קנה שורש המתפשט אופקית. הגבעול בעל ליבה ספוגית שאיננה מופסקת על ידי מחיצות רוחב. עלי בסיס הגבעול מנוונים לנדנים בלבד אך עלי הגבעול העליונים בעלי טרף ברור מעוגל או פחוס ובעלי מחיצות רוחב ברורות (קל להרגיש אותן כאשר מעבירים את העלה בין שתי אצבעות מהודקות). התפרחת מכבד צפוף למדי, המורכב מתפרחות-בת כדוריות, בכל אחת 4-20 פרחים וקוטרה 6-10 מ"מ. התפרחת ממוקמת בקצה העליון של הגבעול. הפרחים ירקרקים או שחומים, אורכם 2.5-3 מ"מ, אונות העטיף שוות אורך, בעלות קרום זגוגית דקיק ומבריק, שקוף למחצה; אונת העטיף החיצונית בעלת קרין בגבה ואונת העטיף הפנימי שטוחה וחלקה. הפרי הלקט ביצי בעל מקור קצר, אורכו 3-3.5 מ"מ ועולה באורכו מעט על אורך העטיף. הזרעים ביציים זעירים. המין דומה מאוד לסמר מחויץ ושייך לאותה קבוצה של סמריים בעלי עלים מחויצים. אך בעוד לסמר מחויץ יש הלקט מוארך עם מקור צר ומחודד מאוד, בסמר הפרקים ההלקט קהה ומסתיים בחוד קטן. גם העלים של סמר מחויץ מחודדים הרבה יותר, כך שבסך הכל חזות התפרחת של סמר מחויץ היא של קרקפות בעלות חודים מרובים לעומת זו של סמר הפרקים אשר פרחיה יותר קהים ומעוגלים בראשם. הפריחה בין יוני לאוגוסט.

הצמח גדל כיום רק בשתי גלילות: השרון ומרגלות החרמון, בהן הוא נמצא בוודאות רק בשלושה אתרים, אך לפי הערכה ישנם כחמישה אתרים. נכחד מעמק עכו ומפלשת. בשרון הוא גדל באחו בנימינה ובבריכת סמר ליד חדרה, אבל נעלם מבריכת בטיח ומנתניה. בחרמון הנמוך הוא נמצא ליד מג'דל שמס. בעמק עכו נכחד מכורדאני, ג'ידרו וקריית חיים ובפלשת - מנחל שורק. לפי דנין (Danin, 2004) המין נתון על סמך ספרות או תצפיות גם מהגולן ומהרי יהודה, אך אין לכך סימוכין בגיליונות עשבייה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שלוליות עונתיות ושולי ביצות.

מין רחב תפוצה בכל האזורים הממוזגים – באירופה, אסיה וצפון אמריקה. כמו כן הוא נמצא בדרום-אפריקה, דרום אוסטרליה, ניו-זילנד ודרום אמריקה. תפוצתו מחוץ לאירו-אסיה היא כנראה התפשטות והפצה חדשה במאה השנים האחרונות. באגן הים התיכון הוא נפוץ מאד באיטליה, צרפת, קורסיקה וסרדיניה. בארצות המגרב הוא נפוץ במרוקו ומופיע גם באלג'יריה וטוניסיה. בארצות מזרח הים התיכון אינו שכיח.

הסוג סמר הוא הסוג הגדול והעיקרי במשפחת הסמריים. זהו סוג קוסמופוליטי הכולל כ-300 מינים שמרכז תפוצתם באזורים הקרים, ולעומת זאת מספר מינים מועט באזורים הטרופיים. באירופה יש 53 מינים ובאוסטרליה 47 מהם 26 גרים שנכנסו בעקבות האדם. הסוג כולל צמחים עשבוניים חד-שנתיים ורב-שנתיים. בקרב החד-שנתיים חלקם הם צמחים נמוכים וזעירים שכל גודלם 10-5 ס"מ (ס. ענף וס. קרקפתי) ואחרים, כמו סמר מצוי הם גבוהים יותר. המינים הרב-שנתיים חלקם קוצניים שגובהם עשוי להגיע עד 1.8 מ' והם יוצרים עומדים צפופים ובלתי עבירים. בישראל גדלים 11 מינים של סמר, בעיקר בביצות, גדות נחלים ומלחות. הנפוצים בהם הם סמר חד, סמר ערבי וסמר ימי, כולם מינים רב-שנתיים וגדולים. באזורים אחדים, למשל במצרים, מיני הסמר הגבוהים משמשים להכנת מחצלות, אריגה גסה ויצירת חבלים ספירליים לקשירה מאז התקופות העתיקות. תעשיית מחצלות כזו הייתה קיימת עד המאה ה 20 בעמק עכו, בה השתמשו בסמר חד ובסמר ימי. על המשפחה – ראה סמר ענף.

  • נתוני התפוצה מורים על הכחדה מתמשכת: מספר הגלילות הצטמצם מ-4 ל-2, הצמח נעלם מיותר ממחצית האתרים שבהם היה ידוע בעבר.
  • השלוליות העונתיות וביצות מישור החוף הם בית גידול שנפגע ביותר והיעלמותו מהווה את הסיבה להכחדת האוכלוסיות.
  • אינו מוגן בישראל בתחומי שמורת טבע. אחו בנימינה ובריכת סמר ליד חדרה הינן שמורות מוצעות בלבד.
  • הצמח רחב תפוצה בעולם, אינו מופיע ברשימות של ספרים אדומים ומעמדו לפי קטגוריות IUCN הוא "לא בסיכון" ( Least Concern).

הכרזה על אחו בנימינה כשמורת טבע ושמירה על משק מים מתאים באתר תספק הגנה לאוכלוסייה הגדולה ביותר ששרדה בישראל.

עשב רב-שנתי נמוך הגדל בביצות, שמספר אתריו בישראל קטן ביותר. נכחד משתי גלילות ונעלם מאתרים רבים שבהם גדל בעבר עקב הפגיעה הרבה בבתי הגידול הלחים. רחב תפוצה בעולם ואינו בסכנת הכחדה עולמית.