טוֹפַח עַדְשָׁתִי

Lathyrus lentiformis Plitm. (1965)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר. בהשתתפות פרופ' עוזי פליטמן


שם אנגלי
Lent Vetchling
שם ערבי
ג'ולבאן
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אנדמי (ים-תיכוני)
אתר מרכזי לשימור
מרגלות הר יוחנן ברמת דלתון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.8
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (0)
בינונית
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני חד-שנתי, שרוע למחצה ורב ענפים שאורכם 10-35 ס"מ. לכל עלה יש זוג עלעלים אחד. הקנקנת פשוטה יוצאת מהגבעול ממול לזוג העלעלים. עלי הלוואי של העלים דמויי חץ ואורכם 0.5-1 ס"מ. העלעלים מוארכים, קטנטנים, אורכם 6-35 מ"מ, רוחבם 2-6 מ"מ והם ארוכים מהעוקץ הנושא אותם. התפרחת נישאת על עוקץ קצר ונימי ובה 1-2 פרחים. הפרח זעיר, גודלו כ-5 מ"מ. צבע הכותרת תכול-לילך. צורת הפרי חריגה – זהו תרמיל קצר, נפוח, דמוי כליה פחוסה, שאורכו 4-9 מ"מ, רוחבו 4-6 מ"מ ועל פניו בולטים עורקים בצורת רשת. התרמיל מכיל 1-2 זרעים מגובששים עדינות. הפרי לא נפתח וקליפתו הדקה נסדקת לאחר ההבשלה. טופח עדשתי דומה בצורתו הכללית ובעלוותו לטופח ריסני. הוא נבדל ממנו בברור בפרחיו הקטנים והתכולים ובצורת התרמיל. פורח בסוף אפריל.

גדל כיום באתרים בודדים בשתי גלילות: בגליל העליון המזרחי (רמת דלתון, רמת עלמה) ובצפון הגולן (בין קוניטרה למאגר בנטל). נאסף בשנים 1964-1961 ברמת דלתון ומשם תואר למדע (Plitmann, 1965). מאז האיסופים בשנות ה-60 נאסף המין בשנית בשנות התשעים במטעים הנמצאים מעט צפונית למקום המקורי. האתר בו נאסף המין לראשונה ברמת דלתון נמצא כיום בשטח של אגם דלתון. מאז שנות השישים נעשו בשטח עבודות עפר ובניית סכר והשטח מוצף עונתית על ידי האגם כל שנה. ב-2011 נמצא על ידי יאיר אור וטליה אורון בבריכות חורף בקרבת היישוב דלתון וב-2015 נמצא בסקר המינים הנדירים במספר אתרים בשדות רמת עלמה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות עשבוניים, המוצפים לפרקים בחורף ומתייבשים בקיץ, בקרקע חרסיתית עמוקה ובוצית, על תשתית בזלת ברום-835 מטר.

מין אנדמי נקודתי לישראל.

ראה טופח עדין. טופח עדשתי מיוחד בסוגו בצורת הפרי, ואין לו אח ורע בין מיני הטופח בעולם. הפרי שלו מכיל רק זרע בודד (לפעמים 2-3) והפרי אינו נפתח עם ההבשלה ומופץ כיחידה אחת. לכן תאר אותו מ. זהרי בתור סקציה נפרדת, מונוטיפית וחדשה למדע (פלורה פלשתינה 1972).

  • עד שנות ה-90 היה ידוע מאתר בודד ברמת דלתון, שנמצא בשנת 1992 ונבדק מחדש ב-1994. גודל האוכלוסייה מוערך ב-1,000 עד 5,000 פרטים בשטח של כ-5 דונם בכרמי גפנים מעובדים, בקרקע טוף מעורבת בשברי אבני בזלת. הצמחים נראים ככרים צפופים ושרועים, צמודים לגזעי הגפנים, בפסים צרים שלא נחרשים ולא נפגעים מקוטלי עשבים. בזמן סקר המינים הנדירים ברמת דלתון (1990-91) נסקר האזור ביסודיות ולא נמצא אפילו צמח אחד של טופח עדשתי. עובדה זו מורה כי קשה מאוד לאתר את המין; זהו צמח עשבוני לא בולט, הדומה למיני טופח אחרים. קשה לאתר את הצמחים בשדה כי הם נסתרים בתוך העשבייה הגבוהה. זיהויו המוחלט של המין אפשרי רק על פי הפירות והפרחים.
  • החל משנת 2011 נמצא באתרים נוספים ברמת עלמה וברמת דלתון.
  • האוכלוסיות היחידות בישראל ובעולם כולו איננן בשטח שמורת טבע. נעשו נסיונות להשיב את המין לבריכות מוגנות ברמת דלתון, אך עד כה ללא הצלחה.  
  • הופעתו ספורדית במרחב ובזמן – יש שנים שהוא חסר ושנים שהוא נובט ומופיע בשכיחות גדולה בבית-גידולו.
  • המין בלעדי לקרקעות בזלת בשדות לחים או מוצפים עונתית ברום מעל 700 מטר בכמות משקעים מעל 600 מ"מ. בתי-גידול כאלה נדירים בארץ-ישראל המערבית ומרביתם נפגעו קשות בשישים השנה האחרונות.

עריכת סקר מדוקדק ברמת דלתון וברמת עלמה כדי לאתר אוכלוסיות נוספות של המין. ניטור האוכלוסייה שנמצאה למרגלות הר יוחנן כולל בדיקת בנק הזרעים. מומלץ לפעול נמרצות להכרזת האתר שהמין גדל בו כשמורת טבע.

צמח חד-שנתי שהוא אנדמי נקודתי – גדל בכל העולם רק באתרים בודדים בגליל ובגולן שאינם בשמורות טבע. בית-גידולו מיוחד ופגיע – שדות בוּר עשבוניים מוצפים עונתית בקרקע בזלתית עמוקה. בית-גידול זה מאוים במיוחד על-ידי פיתוח חקלאי ונפגע מאוד מאז הקמת המדינה.

Plitmann, U. 1965. Three new Legumes from Israel. Israel J. Bot. 14: 90-96.