אֲזוֹבְיוֹן דָּגוּל

Lavandula stoechas L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
French Lavender
שם ערבי
צ'ורם, לוונדה, שנינה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
שמורות בני ציון ולימן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (5)
בינונית
% אתרים בשמורות
25.0

שיח מאפיר, ריחני. העלים מוארכים וצרים, מזכירים עלי רוזמרין. הצימוח הצעיר הוא חורפי, ואילו בקיץ העלים קטנים יותר ויש שלכת חלקית. הפריחה בסוף החורף ובאביב. התפרחות הן שיבולים מסועפות וצפופות הממוקמות בקצות ענפים, אורכן 2-3 ס"מ ורוחבן כס"מ אחד. בראשן חפים סגולים בוהקים המשמשים כדגל פרסומת למשיכת מאביקים. הפרחים מעט דו-שפתניים, קטנים (3 מ"מ) וחבויים מתחת לדגל בשורות אנכיות, צבעם ארגמן כהה. הפירות – אגוזיות החבויות בין עלי הגביע.

תפוצתו בעבר וגם כיום מוגבלת בעיקר למישור החוף. בעמק עכו גדל בשמורת לימן. רוב האתרים הם בשרון – פרדס חנה, גבעת חיים, אילנות (מזרח ומערב), הדסים, תל יצחק, רמת הכובש וחרוצים. אוכלוסיות נוספות בשרון גדלות בשטחים עירוניים: בפאתי הרצליה, בגבעות התע"ש ליד רמת השרון, בחורשת הסרג'נטים ליד נתניה וביער פולג (עמית מנדלסון, בע"פ). עד שנות ה-90 של המאה ה-20 היו אוכלוסיות יפות בגבעת זיתא מדרום לחדרה ובתל מונד, אך אלה נהרסו עקב כריית קרקע. אוכלוסיות נוספות בשרון שהיו ידועות בעבר – כפר יונה, בית ברל, כפר בתיה, רעננה ומגדיאל – נכחדו גם הן ולא אותרו עוד. האתר העיקרי בפלשת הוא בחלק הצפוני של רכס נס-ציונה–בית-עובד, ובעבר נרשמו בפלשת אוכלוסיות שנכחדו ולא קיימות כיום: בפתח תקווה, קרית אונו, רמת גן, ראשון לציון ורחובות. תחום תפוצתו הכללי במישור החוף כמעט שלא השתנה בעשרות השנים האחרונות, אך מספר האתרים הצטמצם מאד. אוכלוסיות נוספות גדלות למרגלות החרמון: בעמק יעפורי ובהר קטע. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקעות חול-חמרה דלות-גיר או חוסמס במישור החוף, אבן-חול במרגלות החרמון. לרוב בגריגות של לוטם, קידה שעירה ומתנן שעיר.

אגן הים התיכון, בטיפוסי סלע וקרקע מגוונים.

בסוג אזוביון 30 מינים, הגדלים ברובם באזורים הים-תיכוני, האיראנו-טורני והסהרו-ערבי. מלבד אזוביון דגול גדלים בר בישראל שני מינים נוספים באזורים מדבריים: אזוביון מדברי ואזוביון שעיר. למינים אלה אין דגל בקצה התפרחות. בגינות מגדלים בארץ לנוי אזוביון משונן (גדל גם בר באדום) שיש לו דגל צנוע בראש התפרחת; ואזוביון רפואי, שהוא הלבנדר המשמש לבישום, לחיטוי, לתבלין ולמרפא.

  • אבדן בתי הגידול עקב הסבה לבינוי וחקלאות הם הסיבה העיקרית להתמעטות מספר האוכלוסיות. מחוץ לשמורות צפויות האוכלוסיות להכחדה.
  • מופיע לרוב בכתמים מוגדרים, והמרחק בין הפרטים הוא לרוב מטרים ספורים. האתרים במישור החוף מבודדים זה מזה במרחק שבין קילומטרים אחדים עד לכמה עשרות קילומטרים.
  • האוכלוסיות מונות בדרך כלל פרטים בודדים, כמה עשרות פרטים או כמה מאות. בגריגה צפופה של לוטם וקידה נגרמת תמותה, בעוד ששריפות ופתיחה מלאכותית של הגריגה מעודדות את ההתפתחות. דווקא ביערות קק"ל נטועים מתפתחות האוכלוסיות היטב.
  • המין נדיר בישראל ומוגבל לבתי-גידול ספציפיים, אך באגן הים התיכון הוא מין נפוץ, ומונים בו זנים מרובים הגדלים במגוון גדול של קרקעות ואינו שרוי בסיכון.
  • מוגן בשמורות הטבע לימן, הדסים, תל יצחק וחרוצים.

משמש לנוי, מרפא, תמרוקים ובישום.

שימור שטחי-בר נוספים במישור החוף שגדלות בהם אוכלוסיות גדולות של המין כגון גבעת חיים, חרוצים צפון, גבעות התע"ש ורכס בית עובד. ניטור האוכלוסיות בתוך השמורות ומעקב אחר הדינמיקה של האוכלוסיות בקשר עם ההתפתחות של הגריגה קידה–לוטם. מומלץ לדלל את הקידה והלוטם במקרה של התנוונות האזוביון. יש להגביר מוּדעוּת יערני הקק"ל לאוכלוסיות בשטחי יער נטוע.

אזוביון דגול אינו מין בסיכון עולמי, אך בישראל הוא שרוי בסכנה בגלל הצטמצמות השטחים הטבעיים במישור החוף עקב הפיתוח המואץ. האוכלוסיות בישראל הן פריפריאליות ומגלות זיקה ייחודית לבית-גידול ספציפי של קרקעות דלות גיר. האוכלוסיות מתחדשות ככל הנראה באופן ספונטני מזרעים. לצורך הקיימוּת של האוכלוסיות יש לשמר את האוכלוסיות הקיימוֹת, להגדיר שמורות נוספות, לנטר את הפרטים באוכלוסיות קיימוֹת ולמנוע התנוונות של הפרטים בתוך גריגות צפופות מדי.

פולק, ג. 1983. צמחים נדירים בארץ / אזוביון דגול. רתם 9, 46-53. Pollak, G. 1985. French Lavender - A rare plant in Israel. Israel Land and Nature 10, 57-59. Pollak, G., & Orshan, G. (1989). Annual cycle of single species: Lavandula stoechas L. In G. Orshan (ed.), Plant Pheno- morphological Studies in Mediterranean type ecosystems. Kluwer Academic Publishers: Dordrecht, Netherlands. p.124-125.