פִּשְׁתָּנּית קְטַנַּת-פְּרָחִים

Linaria simplex L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
L. parviflora
שם אנגלי
Yellow Corn Toadflax
שם ערבי
חאלק
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני (איראנו-טוראני)
אתר מרכזי לשימור
הר שפנים בשמורת הר מירון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
50.0

צמח חד שנתי דקיק ועדין, קרח, למעט שעירות בלוטית המופיעה באזור התפרחת. גובהו 7-25 ס"מ. הגבעול בדרך כלל יחיד, פשוט או מסועף, עם גבעולים ללא פרחים בבסיס. העלים סרגליים בדורים של שלושה; העלים העליונים מסורגים. הפרחים צפופים בקצה הגבעול בתפרחת דמוית קרקפת, המתארכת מאוד והופכת לדלילה בשלב הפרי. כל פרח מלווה בחפה סרגלי ונישא על עוקץ קצר מהגביע. אורך הגביע 3-4 מ"מ והוא בעל שעירות בלוטית, עלי הגביע סרגליים מוארכים. הכותרת בצבע צהוב חזק, אורכה 6-9 מ"מ (כולל דורבן ישר). הפרי הוא הלקט כמעט כדורי בקוטר 4-5 מ"מ, ארוך מעט מהגביע. הזרעים דמויי דיסק, קוטרם 1.5-2 מ"מ, והם בעלי שוליים קרומיים ושטח מגובשש. הפריחה חלה במרס-אפריל.

גדל כיום בוודאות בגליל העליון ובגולן. הצמח נמצא בשני אתרים בארץ, ולפי הערכה יש שלושה אתרים. בגליל העליון הוא מוכר כיום רק מהר שפנים ואילו מהגולן הצפוני - מהר אביטל. כמו כן הוא מופיע גם בחרמון, מחוץ לתחום הגיאוגרפי בו עוסק ספר זה, בדגם פזור ביער הררי פתוח ברום 1,500-1,700 מ'. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

הצמח מופיע בבתי גידול מגוונים: בתות ושולי חורש אלונים ים-תיכוני, צומח עשבוני ים-תיכוני על בזלת ויער ספר הררי של אלון התולע ואלון חרמוני. גם בשאר אזורי התפוצה הצמח מופיע במגוון בתי גידול: שדות בור, שדות ומטעי חקלאות מסורתית, שיחיות מסוגים שונים.

צמח רחב תפוצה ממערב הים התיכון ועד הקווקז. נפוץ במרוקו, ספרד, צרפת, איטליה (כולל סיציליה), כל יוון, מערב וצפון טורקיה, סוריה (גם הים-תיכונית וגם מדבר סוריה), קפריסין (נדיר), צפון ישראל (נדיר מאד), מצרים (הרי דרום סיני), דרום רוסיה, גיאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן ואיראן (Gabrielian & Fragman-Sapir, 2008, Davis, 1978).

על הסוג – ראה פשתנית ריסנית. הצמח קרוב ודומה לפשתנית זעירה הנפוצה באופן פזור בכל החבל הים-תיכוני ובספר, אולם נבדלת בפרחיה התכולים-סגולים. פשתנית קטנת-פרחים מאוד דומה לפשתנית אשקלון הנפוצה בחולות מישור החוף והנגב. לפשתנית אשקלון יש זרעים מגובששים שאינם דמויי דיסקית. פשתנית קטנת-פרחים ופשתנית אשקלון הם המינים היחידים בעלי פרחים צהובים וזעירים בסוג פשתנית בארץ. באירופה גדל מין ויקרי (מחליף) לפשתנית קטנת-פרחים - "פ.השדה" (L.arvensis). הנבדלת מפ. קטנת-פרחים בדורבן ישר ותפרחת יותר צפופה. יחד עם פ.זעירה ופ.ריסנית שייכות פשתניות אלה לסקציה Discoideae בעלת זרעים דמויי דיסקוס בעלי כנף קרומית. פשתנית אשקלון, פ.ססגונית ופ.מלבינה שייכות לסקציה אחרת Oblonga, שבה הזרעים בעלי 3-4 מקצועות והם חסרי כנף קרומית; ניתן להסביר את הדמיון הרב בין פרחי שתי הסקציות הללו על ידי אבולוציה קונברגנטית (מתכנסת לתכונות דומות) במורפולוגיית הפרח והדורבן, בהתאמת גודל הפרח לשיעור נמוך של האבקה זרה. במינים חד-שנתיים שתפוצתם הגיאוגרפית חופפת חלקית. דגם כזה איננו מצוי בדרך כלל במינים רב-שנתיים.

  • עד לאחרונה נחשב כצמח אקראי בארץ, אולם בעקבות גילויו בגוש הר מירון מספר פעמים, הוא נחשב עתה כמין תושב בארץ ונכלל ברשימת המינים ה"אדומים".
  • הצמח נדיר מאד בגלילות הצפוניות של ישראל.
  • לרוב מוצאים פרטים בודדים בכל אתר.
  • אוכלוסיות קטנות צפויות, מעצם ממדיהן הזעירים, לסיכוני הכחדה מקומית, אולם חסר מידע על הרבייה, הדמוגרפיה ובנק הזרעים של הצמח.
  • האתר בהר שפנים מצוי בתחומי שמורת הר מירון. הר אביטל אינו שמורה מוכרזת.
  • רחב תפוצה וככל הנראה אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

מומלץ לנטר בקביעות את האוכלוסייה בהר שפנים וללמוד את הביולוגיה והדמוגרפיה של מין זה.

צמח חד-שנתי של הגליל העליון, צפון הגולן והחרמון. נדיר ביותר ומצוי רק באתר אחד בכל גלילה. נחשב בעבר כמין אקראי, אך תצפיות חוזרות ונשנות מעידות על הופעה קבועה בארץ. חסר מידע על הביולוגיה והאקולוגיה של המין בישראל.

Gabrielian & Fragman-Sapir, 2008 Flowers of the Transcaucasus and Adjacent Areas. Gartner Verlag. Pp. 374-375.