לִיסֵאָה סוּרִית

Lisaea strigosa (Banks & Sol.) Eig

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
L. syriaca
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
קידה בשומרון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי שעיר-שיכני בגובה 10-35 ס"מ. הגבעול זקוף או לעיתים שרוע. העלים מחולקים-מנוצים פעם אחת ל-4-6 זוגות של אונות-עלעלים. העלה ביצני-מוארך בקו חיצוני, אורכו 10-15 ס"מ. אונות העלה מוארכות-אזמלניות משוננות או מחולקות, כמעט מנוצות. העלים דומים מאד לעלי טורגניה רחבת-עלים. התפרחת היא סוכך הנישא בקצה עוקץ ארוך בעל 5-8 קרנות זיפניות הנושאות סוככונים. הפרחים בעלי 5 עלי כותרת לבנים צחורים. עלה הכותרת החיצוני בפרחים החיצוניים גדול ורחב במיוחד, אורכו 7-10 מ"מ. עלי הכותרת הגדולים החיצוניים ערוכים ככתר בשולי הסוככון ומקנים לו מראה של פרח אחד. הליסאה מופיעה לעיתים בקבוצות צפופות של צמחים היוצרות כתמים צחורים בשדות וכך ניתנת לזיהוי מרחוק. צבע הפרחים הלבן-צחור שונה באופן מובהק מפרחי הטורגניה, המאופיינים בעלי כותרת ורדרדים וקטנים יותר. הפרי הוא דו-זרעון קוצני בקוטר 6-8 מ"מ. על הזרעונים 3 צלעות שלאורכן ערוכים קוצים ארוכים משולשים. הפריחה מאמצע מרס ובאפריל.

הצמח מוכר בארץ כיום רק בשומרון המזרחי. בגלילה זו הוא נמצא באזור רימונים בשנות השמונים. בעקבות סקר האזור שנערך על ידי עופרה פרידמן וחבריה הוא נמצא ב-18 אתרים. לפי ההערכה יש בארץ 23 אתרים. הליסאה נמצאה בשלושה מקטעים עיקריים: אזור מכמש – דיר דיבוואן, אזור רימונים וכביש אלון צפונה מכוכב השחר. בהרי יהודה נאספה ב-1906 בירושלים על ידי דינסמור, אולם לא נמצאה שם מאז. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקעות טרה-רוסה ורנדזינה בשדות בממשק של חקלאות מסורתית ובשדות בור.

ישראל, צפון ירדן (גלעד), סוריה, צפון עירק ומזרח טורקיה.

ליסאה הוא סוג בן 5 מינים הנפוצים בדרום מערב אסיה. הסוג משתייך לשבט המסרק (Trib. Scandiaceae) במשפחת הסוככיים המאופיין בשכבה גבישית באזור חיבור הזרעון אל עוקץ הפרי (Carpophore) בשבט זה יש סוגים בעלי פירות קוצניים-זיפניים כמו אחי-גזר, גזיר וליסאה וגם סוגים בעלי פירות לא קוצניים כמו מסרק וסייגית. מעניין לציין שהליסאה אינה קרובה לסוג גזר, המאופיין בפירות קוצניים אולם משתייך לשבט הגזר (Trib. Dauceae), אשר בפירותיו אין שכבה גבישית. ליסאה סורית מוכרת כיום רק בשדות חקלאות מסורתית, שהם בית גידול שניוני של צמחים עשבוניים רבים אחרים. לא ידוע מהו בית גידולו הראשוני של הצמח. ייתכן שהליסאה היתה מוגבלת לנופי צומח עשבוניים שהיו טיפוסיים בעבר רק לקרקעות עמוקות בעמקים ולאחר מכן התפשטה לאזורי החקלאות המסורתית, בהם שרדה באופן פרדוקסלי. אולם אין הוכחה לכך. כמו כן ייתכן שמקורה של הליסאה הוא ממינים אחרים קרובים, קיימים או כאלה שנכחדו, והתמיינה באלפי השנים האחרונות בשדות עם התפתחות החקלאות.

  • מספר הגלילות של הצמח הצטמצם משתיים לאחת ותפוצתו בישראל מוגבלת רק למזרח שומרון. עם זאת, הודות לסקר מפורט שנעשה בשנים האחרונות במזרח השומרון, מספר האתרים הידוע כיום רב מזה שהיה ידוע בעבר. לאור הגילוי המאוחר אין מידע מספיק על הדינמיקה של מספרי האתרים.
  • אוכלוסיות – הצמח מופיע בכתמים קטנים של עשרות עד מאות פרטים.
  • מקורות/גורמי הסיכון: הצמח גדל בשדות בממשק חקלאי מסורתי. שדות אלו נעלמים מכל הארץ וגם מאזור השומרון המזרחי. יש סכנה מוחשית להיעלמותו של הצמח מאזורנו.
  • אינו מוגן בשמורות טבע.
  • אין מידע על מצבו של הצמח בשאר ארצות המזרח התיכון, יש לשער כי הוא נפוץ יותר בארצות השכנות, בהן חקלאות מסורתית נפוצה יותר. לא דווח כי הוא נמצא בסכנת הכחדה מחוץ לישראל.

נדרש מעקב רב-שנתי באתרים שתועדו על מנת לאפיין מדדים דמוגרפיים באוכלוסיות שישמשו בסיס להמלצות מבוססות.

צמח חד-שנתי המוגבל בארץ בתפוצתו למזרח השומרון בעיקר באזורי מכמש – רימונים – כוכב השחר. בית גידולה הראשוני של הליסאה אינו מוכר וכיום היא מופיעה רק בשדות חקלאות מסורתית המהווים בפני עצמם בית-גידול בסכנת הכחדה בישראל.