מַנְתּוּר עֲרָבִי

Matthiola arabica Boiss.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Arabian Stock
שם ערבי
חמחם
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל נימרה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני מלבין, מכוסה כולו בשכבה קמחית של שערות. השערות כוכביות ופשוטות. הצמח רב-שנתי, אולם לאחר שנות בצורת מתים צמחים רבים ונובטים צמחים חדשים אשר חיים כצמחים חד-שנתיים אם כמות המשקעים בשנה השניה זעומה. גובה הצמח (70-) 25-40 ס"מ. לצמח הצעיר גבעול אחד זקוף, צמחים ותיקים בעלי מספר גבעולים זקופים, מפתלים או מתרוממים, מסועפים מעט. העלים מרוכזים ברובם בחלק התחתון של הצמח, מסורגים, בשרניים במקצת, מוארכים, שלמים או כמעט שלמים, אזמלניים עד סרגליים, אורכם 2.5-6 ס"מ, רוחבם 2-5 מ"מ. העלים התחתונים בעלי פטוטרת קצרה, העליונים כמעט יושבים. הפרחים יושבים, פזורים בדלילות לאורכו של הגבעול. הגביע בעל 4 עלים ישרים, סרגליים, קהים, שוליהם קרומיים, אורכם כ-8 מ"מ. הכותרת בעלת 4 עלים הערוכים כצלב. בפרח הצעיר עלי הכותרת פרושים לצדדים, לאחר מכן הם נוטים אחורה-מטה. עלה הכותרת צר, סרגלי, גלוני מאד, אורכו 10-12 מ"מ, צבעו בז', קרם עד ורדרד. הפרי הוא תרמיל סרגלי מפותל, מסולסל או מפושק, אורכו עד 6 ס"מ. בקצה התרמיל יש צלקת ביצנית, עבה במקצת מעובי התרמיל, הצלקת חסרת קרניים, זאת בניגוד למיני המנתור המדבריים החד-שנתיים, בהם יש 2-3 קרניים בולטות בראש הפרי. הפריחה חלה בחודשי מארס – מאי.

הצמח נמצא בהרי אילת ובערבה הדרומית ב-5 אתרים בארץ, ולפי הערכה יש 7 אתרים. בהרי אילת הוא נמצא בשלושה אתרים באזור תמנע: נחל נִמרָה, נחל מנגן ועמודי עמרם. בערבה הוא נצפה בשני אתרים – סמר ושדות אילות. בשדות אילות הופיע לאחר שיטפון מוואדי רם באדום וכנראה הגיע עם הסחף מאזור זה. המין נתון בפלורה פלסטינה מהנגב הדרומי, אולם לא נמצא כל גיליון או עדות אחרת לכך. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ואדיות חוליים ומישורי חול במדבר הקיצוני. בדרום סיני גדל גם בואדיות סלעיים גרניטיים ברום של 1,000 מ' ויותר.

גדל בסיני שבמצרים ובאזור אילת בדרום ישראל, כמו כן נמצא בהרי אדום בדרום ירדן ובמזרח וצפון ערב הסעודית.

הסוג מנתור כולל 55 מינים ים-תיכוניים ומדבריים. מיני המנתור הם בני-שיח, עשבונים רב-שנתיים וחד-שנתיים. מנתור מאפיר הוא מין ים-תיכוני רב-שנתי אשר תורבת והפך לצמח גינה ופרח קטיף פופולרי. במדבריות הסהרה וערב (כולל הנגב) נפוצים מספר מינים חד-שנתיים וריאביליים (מנתור מצוי, מנתור מחוספס ומנתור המדבר) אשר אוחדו לאחרונה תחת המין מנתור מצוי. במדבר הקיצוני ביותר, באזורים בהם יש ממוצע משקעים שנתי זעום של 40 מ"מ ומטה, המנתורים החד-שנתיים הופכים לנדירים יותר כי זרעיהם לא שורדים את שנות הבצורת הארוכות, והם מוחלפים באזורנו במנתור ערבי, מין רב-שנתי בדרך כלל השורד את שנות היובש. בתקופות היבשות רוב הנוף העל-אדמתי של הצמח מתייבש ורק בסיס הצמח נשאר חי. כך מקטנת כמו המים המתאדה מהצמח.

  • התצפיות הודאיות על המין מעידות על מספר קטן ביותר של אתרים בדרום הקיצוני. עם זאת, בגלל השונות הבין-שנתית הגבוהה בכמות המשקעים ובזרימות שטפוניות באיזור אילת ודרום הערבה, ייתכן שמפעם לפעם מופיעים פרטים במקומות נוספים המתפתחים מתוך בנק זרעים.
  • בהיעדר מידע על המין על יסוד סקרים שיטתיים על המין, קשה לתת הערכה חד משמעית על מצב האוכלוסיות. ייתכן שהמגמה הנוכחית של שנות יובש רצופות בדרום הערבה ובאיזור אילת עלולה להוליך להכחדות מקומיות.
  • חלק מהאתרים המתועדים בוודאות - נחל מנגן ועמודי עמרם – מצויים בתחומי שמורת מסיב אילת. האתרים בנחל נמרה ובשדות אילות אינם בתחומי שמורת טבע.
  • אין מידע על מצב הסיכון העולמי. ברשימת הצמחים המאויימים של מצריים הוא מוגדר במעמד Vulnerable באזור סנטה קטרינה.

מומלץ לערוך סקר שיטתי באיזור אילת ודרום הערבה על מנת לאתר אוכלוסיות נוספות, ללמוד את הפנולוגיה ומהלך החייםשל הצמח ולנטר את האוכלוסיות הידועות.

צמח רב-שנתי נדיר מאד הגדל בדרום הערבה ובהרי אילת במספר מצומצם של אתרים. מומלץ לערוך סקרי שדה על מנת לתת הערכה מבוססת של מצב הסיכון והשימור.