אַסְפֶּסֶת הַחִלָּזוֹן

Medicago murex Willd. (1802)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
אספסת החילזון
שם אנגלי
Spiral Medick
שם ערבי
נפל אל-חילזאן
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני ואירו-סיבירי
אתר מרכזי לשימור
בריכת-דורה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (5)
בינונית
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי שרוע, קוטרו 20-30 ס"מ וגובהו 5-10 ס"מ. העלים תלתניים, העלעלים דמויי יתד הפוכה, משוננים בראשם. עלי הלוואי קרומיים, מחוברים אל פטוטרת העלה, ולהם שיניים ארוכות. העלים שעירים בצעירותם ומקריחים לקראת בגרותם. הפרחים פרפרניים צהובים קטנים (4-6 מ"מ), מפוזרים כבודדים או בזוגות לאורך הגבעולים. הפרי מסולסל דמוי כדור. הכריכות מהודקות מאוד זו לזו, והשיכים המלווים את שולי הכריכות עבים בבסיסם, קצרים, מאונקלים בראשם. פורח במחצית השנייה של מרס ובתחילת אפריל.

גדל כיום בוודאות בגלילות השרון ופלשת וכן למרגלות החרמון. בשרון ידוע המין ממספר אתרים: קיסריה, אחו בנימינה, יער חדרה, בריכת דורה, הוד-השרון וחולות ממערב לפרדס חנה. בפלשת הוא נדיר ביותר, נאסף בשנים האחרונות רק ליד נצר-סירני. במרגלות החרמון נצפה בהר קטע באבן חול נובית. נאסף באופן אקראי חד-פעמי גם באזורים הרריים: גליל-עליון (קיבוץ יפתח), הרי-יהודה, מדבר-יהודה (שייך ענבר = שכונת זוהייר בדרך למעלה אדומים). זהו מין נדיר ביותר הגדל לרוב כבודד (Singletone). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקעות חוליות, שדות חול בחברת רותם ולענה, וחול-חמרה בחברת חילף החולות. באתרים הבודדים שהוא גדל בהם בהרים הוא מופיע בסלע וקרקע גירניים ללא קשר למצע חולי. שם הוא גדל בצידי דרך ובבתות שטופות שמש בחבל הים-תיכוני.

מין שתפוצתו ים-תיכונית אופיינית: גדל בכל הארצות הגובלות בים-התיכון למעט מצריים: מספרד במערב דרך איטליה וסיציליה ועד טורקיה וסוריה-לבנון במזרח. לא ממשיך בתפוצתו מזרחה, אך חודר לאירופה המרכזית ולחוף האטלנטי כצמח מעזבה.

זהו מין חד-שנתי קשה מאוד להגדרה ונדיר מאוד בכל אזורי ישראל. בארץ מוגדרים שני זנים: אחד הגדל בחולות (Var. murex); ואחד, אשר חלק מפירותיו חסר שיכים, נפוץ יותר בחבלים הרריים של האזור הים-תיכוני (Var. inermis). זן זה ידוע באירופה כזן פולשני הגדל בצידי דרכים ומעזבות. אספסת החילזון קרובה מאוד בצורת הפרי שלה לשני מיני אספסת נוספים הגדלים בארץ: אספסת כדורית ואספסת החבית (=אספסת שיכנית במגדיר פינברון ודנין 1991). בכל המינים הללו כריכות הפרי הדוקות מאוד, הפרי מעוגל בראשו (כלומר הכריכות הולכות ונעשות קטנות כלפי קצה הפרי) והשיכים קצרים, מאונקלים, עבים בבסיסם. אספסת החבית היא צמח של חורש לח, שכיחה בגליל העליון בגוש הר מירון ובצפון הגולן; אופייניים לה עלים שעירים מאוד, וגם הפרי שעיר. גם לאספסת כדורית עלים שעירים בשני צידיהם, אך הפרי שלה קרח כמעט; היא גדלה במעונות יובשניים שטופי שמש בהרים, ונמצאת בדרך כלל בתפוצה בודדת. שכיחה למדי בחגורה ההררית בחרמון. בפלורה פלשתינה נתונה כצמח של קרקעות חוליות. לאספסת החילזון עלים צעירים שעירים, המקריחים בהתבגרם. מיוחד למין זה דגם עורקי הכריכה, המצויים רק בחלק הפנימי של הכריכה (סימן חשוב אך קשה מאוד להבחנה). בגלל הקושי בהבחנה בין מיני האספסת נותרה אי בהירות לגבי מידת הנדירוּת וקצב ההכחדה של המינים הנדונים. במיוחד אמור הדבר לגבי אספסת כדורית, אשר לא הוכנסה משום כך לרשימת האדומים.

  • אובדן בתי הגידול החוליים של השרון ופלשת הוא הגורם להתמעטות מספר האתרים שמין זה גדל בהם.
  • צפיפות הפרטים נמוכה, ואין הוא יוצר אוכלוסיות גדולות, דבר המגדיל מאוד את נדירוּתו ואת הסיכון להמשך הקיום במקרה של הרס בית-הגידול.
  • תפוצתו בעולם נרחבת, וכנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית.

מומלץ לאתר עבורו שטחים בקרבת בריכת-דורה ובאחו בנימינה, ולנטר בהם את האוכלוסיות. קל ואפשר לאכלס אותו במקום חדש שמשתרע בו שטח נרחב של בית-גידולו, ושם לערוך ניטור דמוגרפי קפדני.

מין חד-שנתי של אספסת, הגדל בעיקר במישור החוף בקרקעות חוליות. רוב אתרי בית-גידולו נהרסו בשמונים השנים האחרונות, והוא נשאר במספר קטן ביותר של אתרים, וגדל בהם בצפיפות נמוכה, לרוב כפרטים בודדים ומפוזרים.

Heyn, C.C.1963 The annual species of Medicago. Scr. Herosolymthana, 12:1–154.