מֶנְכִיָּה עֲדִינָה

Moenchia erecta (L.) P.Gaertn.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
יער אודם
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי זעיר, חלק וקרח בגובה 5-8 ס"מ. לאחר הפריחה הוא מוסתר בתוך צומח עשבוני גבוה ממנו. הגבעול זקוף, נושא בדלילות זוגות עלים נגדיים בחלק התחתון ופרח יחיד עד כמה פרחים הנישאים כל אחד על עוקץ ארוך וזקוף היוצא מחיק זוג העלים העליון. העלים אזמלניים, קשיחים, אורכם 4-8 מ"מ. הגביע בעל 4 עלים מחודדים באורך 4-8 מ"מ, שוליהם קרומיים רחבים. הכותרת בעלת 4 עלים לבנים-צחורים, קצרים באופן ניכר מעלי הגביע. אבקנים 8. הגביע מהודק על הכותרת ונפתח מעט רק בימי שמש. הפרי הוא הלקט שאורכו דומה לאורך הגביע, המכיל זרעים שחורים זעירים רבים שנפוצים לאחר ההתייבשות . הפריחה בחודשי מארס-אפריל.

הצמח נמצא בגליל העליון ובגולן הצפוני ב-9 אתרים, כולם בטווח רום של 800-1,100 מ' וכן באתר אחד בהר קטע למרגלות החרמון. ייתכן שישנם בסך הכל 15 אתרים. בגליל העליון נמצא לראשונה ב-1990 מצפון לאגם דלתון בסקר הצמחים הנדירים. זאת הייתה גם העדות הראשונה של הצמח בארץ-ישראל המערבית. הצמח אותר בעוד שלושה אתרים סמוכים במקטע דלתון – הר יוחנן, אולם יש חשש שלא שרד בכל המרחב, עקב פיתוח חקלאות מטעים. בגולן נמצא במקטע יער אודם ובתל עבס. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדל בשטחים עשבוניים לחים בחורף בקרקע בזלתית, לעיתים סלעית.

מנכיה עדינה נפוצה בכל רחבי אגן הים התיכון, אולם לרוב באוכלוסיות מקוטעות. הצמח מצוין מספרד ופורטוגל, דרום צרפת, מלטה, סרדיניה, קורסיקה, איטליה, אלג'יריה, טוניסיה, טורקיה (חופי הים השחור ואיזמיר), סוריה (ג'בל דרוז), מערב לבנון וצפון ישראל. באזורנו הצמח מגיע לגבול תפוצתו הדרומי.

אוכלוסיות המנכיה באגן הים התיכון מסווגות כיום כתת-מין של מנכיה עדינה. בעבר הם שויכו למין עצמאי בשם M. octandra. נראה כי למין מנכיה עדינה יש שני תתי-מין, האחד - צפוני אירופי המאופיין בגביע קצר ושווה באורכו לכותרת וב-4 אבקנים (Cullen. J. in Des, 1967) והאחר ים-תיכוני המאופיין בגביע אורך מהכותרת וב-8 אבקנים.

  • האוכלוסיות של הצמח קטנות והפרטים ערוכים בדגם מפוזר ולא מקובץ. יש לציין שהצמח קשה לזיהוי בשדה בגלל גודלו הזעיר ופרחיו שאינם בולטים.
  • הנגישות אל האתרים קלה ויוצרת סיכונים: אתרי הגליל נמצאים בסמוך לישובים ולשטחים חקלאיים ואילו בגולן הם סמוכים לכביש. בגליל יש הסתברות לפגיעה עקב פיתוח חקלאי. גם בגליל וגם בגולן כל האתרים מצויים תחת לחץ חזק של רעיית בקר, האוכל את הצמחים.
  • אזור רמת דלתון והר יוחנן בגליל העליון אינם נמצאים בשמורת טבע, בעוד שהאתרים בגולן מצויים בשמורת טבע.
  • על אף שהצמח ידוע מארצות רבות באגן הים התיכון, הוא מדווח ממספר אתרים קטן יחסית בכל ארץ וייתכן שהוא נדיר בקנה מידה עולמי. יש נתון משוויץ על הכחדה אזורית.

יש לקיים מעקב רב-שנתי על המין באתריו הידועים על מנת ללמוד ולהבין את המגמות הדמוגרפיות באוכלוסיות. בנוסף, ראוי לערוך סקרים בבתי גידול דומים בצפון הגולן ובמזרחו על מנת לוודא את קיומו שם. מומלץ להכריז של שמורת טבע ברמת דלתון, הכוללת בנוסף למין זה גם מינים ייחודיים אחרים המצויים בסכנת הכחדה, כמו אנטינוריית האיים, בקית החולה, תרחבינה טובענית, סתוונית קצרת עלים ואחרים.

צמח חד שנתי זעיר של קרקעות בזלתיות לחות בגליל ובגולן. צמח נדיר הגדל במספר מועט של אתרים ומגיע בישראל לגבול הדרומי תפוצתו העולמית. אתרי גידולו נגישים ורגישים לפגיעות עקב פיתוח חקלאי ורעיית בקר. ייתכן שהוא נדיר גם בארצות ים-תיכוניות אחרות.