מוֹרִינְגָּה רוֹתְמִית

מוגן

Moringa peregrina (Forssk.) Fiori

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
M. aptera
שם אנגלי
Bean Tree
שם ערבי
אלבאן, יאסאר
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
מזרח סודאני
אתר מרכזי לשימור
נחל ערוגות
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (5)
% אתרים בשמורות
33.3

עץ מדברי גבוה, יפה נוף, המתנשא לגובה 4-8 מ' אשר רוב ימות השנה הוא חסר עלים וענפיו ירוקים. הלבלוב חל בחודשים מארס-אפריל. בסוף האביב העץ משיר את עלעליו במהירות בתגובה ליובש, אך בחודשים יוני-יולי חל לבלוב נוסף במקומות עם אספקת מים משופרת. הגזע רחב מלבין ומסתעף על פי רוב כמטר מעל פני הקרקע., העצה חלשה ועל כן לרבים מהעצים הגדולים ענפים שבורים. העלים מנוצים, אורכם כ-30 ס"מ, ולהם עלעלים רבים, צרים ומאורכים (2X10 מ"מ), הנושרים במהרה. ציר העלה והענפים הצעירים משתלשלים כלפי מטה, ומשווים לעץ את מראהו הירוק-רותמי כל השנה. פורח כמעט כל השנה פרט לחודשים דצמבר ינואר; שיא הפריחה בחודשי מרץ אפריל כאשר שיא משני סתווי מתרחש כאשר תנאי המים משופרים. הפרח גדול ויפה, בעל סימטריה דו-צדדית. צבעו לבן-ורוד מעורק ולו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת, 5 אבקנים פוריים ועוד 5 אבקנים קצרים חסרי מאבקים. הפירות מבשילים ביולי ונשארים על העץ כל חודשי הקיץ והסתיו. הפרי תרמיל גלילי ארוך מאוד (30 ס"מ), משולשל כלפי מטה, משונץ קלות ונפתח ב-3 קשוות. התרמילים נשארים על העץ בשלים וסדוקים זמן רב, והקשוות מחוברות בקצה על ידי מקור הפרי. הזרעים כבדים וגדולים (קוטרם 1 ס"מ), ובעלי צלעות שטוחות. פורח כמעט כל השנה, פרט לחודשים דצמבר-ינואר; שיא הפריחה בחודשים מרס אפריל כאשר שיא משני סתווי מתרחש כאשר תנאי המים משופרים.

הצמח גדל בארץ בדגם תפוצה מקוטע בעיקר בגלילות הבקט ובקרבתן באזור ים המלח, מדבר יהודה, בקעת כנרות, הרי אילת והערבה, ב-14 אתרים מרוחקים זה מזה. מוערך כי הוא נמצא בכ-20 אתרים בארץ. באזור ים המלח גדל לאורך מצוקי מעיינות, במיוחד בעין גדי ובין עינות קנה למצפה שלם. כמו כן נמצא בנחל קנאים, נחל צאלים ונחל זהר. בחלק הנמוך של מדבר יהודה מצפון לים המלח הוא מופיע בנחל פרת (ואדי קלט) ומשם קיים פער גאוגרפי עד נקודת תפוצתו הצפונית ביותר בחמת גדר וכנרות. בערבה (בגבול עם הנגב הצפוני) נמצא עץ יחיד של מורינגה בנחל גוב סמוך למעלה עקרבים. בהרי אילת ידוע בנחל גשרון עץ גדול באתר שנמצא כיום מחוץ לתחומי מדינת ישראל. נבטים ניתן לגלות גם בחלק הישראלי של הערוץ. ריכוזי ענק של מורינגות מצויים בוואדי מי'אר בסיני ובוואדי ע'וייר ליד פונון בירדן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מדרונות סלעיים בשולי מעיינות וקניונים, באזורים החמים של המדבר. באזור ים-המלח ובמיוחד בנווה המדבר של עין-גדי המורינגות גדלות לרגלי המצוקים ו"מסמנות" את האקוויקלוד (שכבה עוצרת מים) של מעיינות עין גדי. העץ גדל על סוגי תשתית מגוונים: גיר אבן-חול גרניט וסלעים מטמורפיים כהים.

מין סודני, שתפוצתו משתרעת מצפון קניה ועד דרום חצי האי ערב וסיני לדרום ירדן וישראל. בצפון מזרח אפריקה גדל מין זה בדרום מצרים, סודן, אריתריאה וסומליה. באזור ים סוף ומפרץ אילת נפוצה המורינגה בנאות מדבר וקניונים, ובדרום סיני ובירדן היא נפוצה בקניונים חמים ושחורים, לאו דווקא ליד מעיינות.

משפחת המורינגיים היא משפחה טרופית שרידית הקרובה למשפחת הצלפיים והיא ממוקמת בין משפחת המצליבים (דמיון בפרי ובחומרים הכימיים) לבין הקטניות (דמיון במבנה הפרח). הסוג מורינגה הוא יחיד במשפחת המורינגיים ובו 14 מינים, כולם סודניים, האופייניים לסוואנות של מזרח אפריקה ועד מדבריות הודו. מרכז המגוון של הסוג בקרן אפריקה (סומליה) שם גדלים 7 מינים. מין אחד גדל במערב אפריקה, 2 מינים במדגסקר ושני מינים בהודו. המין הגדל אצלנו הוא היחידי החוצה צפונה את הסהרה ומגיע בתפוצתו לשולי האזור הים-תיכוני, והוא המותאם ביותר ליובש.

  • מספר הגלילות שבהם ומיקום האתרים העץ גדל יציבים ולא השתנו במהלך 100 השנים האחרונות.
  • חסרים נתונים בדוקים על מספרי העצים בכל אתר ואין הערכה דמוגרפית מוסמכת של מצב האוכלוסיות. עם זאת, מגמת ההתייבשות שחלה בשנים האחרונות בנאות מדבר (כגון עין גדי) והפחתת כמות השטפונות ועוצמתם בואדיות - מתבטאת בהתייבשות ובתמותה חלקים של ענפים. גורמי הסיכון העיקריים נובעים מסכנת התייבשות כתוצאה מבצורת מתמשכת.
  • העץ הוא חלק מתוכנית שיקום מוצלחת של שיחים וצמחים סודניים בתחום גינון בחבל ים-המלח ב-15 השנים האחרונות (בלכר, 2010).
  • הצמח מוגן בישראל בתוקף היותו עץ. שמורות הטבע המוכרזות בהן הוא גדל הן שמורת עין גדי ושמורת נחל פרת. בחמת גדר הוא גדל בתחומי הגן הלאומי אך אינו נשמר שם.
  • תפוצתו העולמית של הצמח רחבה למדי, וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית. עם זאת מוגדר בסיני במעמד VU ברשימות המינים מאויימים במצריים.

מזרעי הפרי מכינים מחרוזות ובמיוחד מקובל אצל הערבים להכין מהזרעים את חרוזי "המסבחה". השימוש הנפוץ במורינגה הוא כעץ להסקה אך העצה שלה מוציאה בשרפה עשן לבן רב. בהודו ובקרן-אפריקה משתמשים במיני מורינגה לטיהור מים והעלים משמשים לסלט ולתכשירי רפואה ומהזרעים מפיקים את שמן-הבן המשמש כבושם ולסיכוך.

שמירה על אספקת מים סדירה בשמורות הקיימות. נטיעה יזומה של עצים במקומות יישוב באיזור ים המלח ובערבה (בלכר 2010) ממקור ידוע, כגון אוכלוסיית עין גדי. מומלץ לטפח את האתר הצפוני בעולם בחמת גדר ולהכריז על המקום כשמורה.כמו כן לנסות לטפח אוכלוסיה גם בנחל גשרון.

עץ סודאני אופייני לנאות מדבר ולואדיות חמים שתפוצתו בישראל מקוטעת. בישראל מצוי הגבול הצפוני של תפוצתו הגיאוגרפית. חשיבות שימורו נגזרת נדירותו ומהיותו מין פריפריאלי.

בלכר מ. 2010. המשימה: השבת עצי עין גדי. בשביל הארץ, 36: 26-28. שמידע, א. ואור, י.1983. הצמחייה הסודנית בישראל – מורינגה רותמית. רתם 8: 76-78.