זִכְרִינִי זְקוּף-עוֹקָצִים

Myosotis stricta Link (1819)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
M. micrantha
שם אנגלי
Forget-me-not
שם ערבי
לת'אנסני
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי (ים-תיכוני, מערב-אירנו-טורני)
אתר מרכזי לשימור
הר קטע (=נמרוד)
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.8
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני חד-שנתי זקוף, מסתעף בבסיסו, עם פרחים זעירים תכולים, גובהו כ-12 ס"מ. העלים מסורגים, דמויי ביצה הפוכה, עולים עד התפרחת. הצמח מצויד בשערות פשוטות הדוקות ובשערות לבנות רכות ומפושקות דמויות אנקול. התפרחת זקופה, חד צדדית במקצת וחסרת עלים מלווים. בבסיס התפרחת הפרחים רווחים, ובקצה העליון – צפופים. עוקצי הפרחים זקופים, אורכם 1-1.5 מ"מ. הפרח דמוי מסמר, עם צינור קצר מאוד (1.5 מ"מ) ואוגן מחומש שקוטרו 2 מ"מ. צבע הכותרת תכול חיוור וצינורה קצר מהגביע. לגביע שערות פשוטות ואנקוליות, הוא מתארך בהבשלה ל-4 מ"מ ונשאר צמוד לגבעול באמצעות עוקצו הזקוף. הפרי בנוי ארבע פרודות זעירות (1 מ"מ), חומות ודמויות ביצה, ועליהן רכס ברור. הפרודות הבשלות שוהות זמן מה בגביע אך אינן נפוצות עמו (כמו בסוגים המדבריים הקרובים לפית ושניין). פורח בסוף אפריל ותחילת מאי.

נמצא עד כה רק באתר בודד ומיוחד מבחינה גיאולוגית – בהר קטע ליד הישוב נמרוד למרגלות החרמון. באזור זה נחשפת אבן-חול נובית מגיל קרטיקון תחתון, והצמחים נמצאו אך ורק בתצורה גיאולוגית זו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

כיסי קרקע רדודים ויובשניים על גבי אבן חול מבורזלת ברום 1,100 מטר בחברת אזוביון דגול. הצמחים נמצאו תמיד במחשופי אבן-החול במעונות סלעיים שטופי שמש או בקרקע רדודה.

הצמח גדל בכל ארצות אירופה כולל דרום סקנדינביה, ובכל ארצות אגן הים התיכון הצפוניות וארצות המגרב, בהרי מרוקו ואלג'יריה. הוא נדיר בספרד, נדיר באיטליה, שכיח בבלקן ובטורקיה. במזרח התיכון הוא גדל רק בהרים. נדיר מאוד בהרי הלבנון, חסר בעירק. גדל במערב אירן ומרכזה, ותפוצתו מגיעה מזרחה עד שרשרות הרי האלבורז מדרום-מזרח לים הכספי. הצמח נתון בספרות מהגלעד בצפון ירדן, אך יתכן שיש כאן טעות הגדרה.

הסוג זכריני הוא סוג צפוני ובו 100 מינים, הנפוצים באזורים ממוזגים של העולם הישן. 41 מינים גדלים באירופה ו-30 מינים במזרח התיכון. מינים מעטים גדלים בהרי אפריקה ובאינדונזיה. הסוג כולל מינים רב-שנתיים צפוניים ומינים חד-שנתיים שזיקתם יותר ים-תיכונית. לחלק מהצמחים יש טבעת צבעונית במבוא צינור הפרח, המשנה את צבעה מכחול לורוד או לצהוב, והיא משמשת אולי כ"דרכי צוף" לדבורים להנחות אותם אל מקור הצוף. חלק מהמינים הרב-שנתיים תורבתו לגינות וכצמחי קטיף. השם זכריני בעברית הוא תרגום של השם הפופולרי של הצמח Forget-me-not, כמתנה שנותן העלם לעלמה עם פרידתם, לבל תשכחנו. בארץ יש ארבעה מינים של זכריני, כולם חד-שנתיים. במרומי החרמון גדל בחגורה הכרקוצית (טרגקנטית) זכריני מופשל. זהו מין דומה מאוד לזכריני זקוף-עוקצים, אך עוקצי הפרחים שלו נטויים מטה. מין זה מופיע כשריד גם בפטרה באדום. בחורשים הלחים של רום הכרמל, הגליל העליון וחורשי צפון הגולן גדלים זכריני מסועף וזכריני מאונקל, אך ייתכן ששני אלה הם מין אחד.

  • הצמח גדל באתר בודד, הכלול פורמלית בתוך תחום שמורת הר חרמון.
  • אוכלוסיית נמרוד יציבה ואפשר למוצאה כל שנה. מספר הפרטים מוערך ב-20-30. לא בוצע סקר מינים נדירים באזור.
  • אוכלוסיית נמרוד נמצאת בשטח שנעשות בו כל העת פעולות פיתוח והכשרת שטחים. גם הישוב נמרוד אינו מודע לחשיבות כתמי אבן-החול הטבעיים שמסביבו. התצורה הגיאולוגית הסמוכה של שכבות חוואר רכות מאפשרת הכשרות קרקע והפרעות מכניות בנקל.

מוצע לערוך סקר יסודי בכל אזור נמרוד–נווה-אטיב–עין-קיניה, ולאתר את כל האוכלוסיות של הזכריני זקוף העוקצים. יש לנטר את האוכלוסייה הגדולה יחד עם בדיקת בנק הזרעים בקרקע.

צמח חד-שנתי זעיר, שתפוצתו העולמית צפונית רחבה, והוא מגיע בצפון הגולן לקצה גבול תפוצתו באזור (פריפריאלי צפוני). גדל בארץ רק באתר בודד, בשולי עמק יעפורי במורדות החרמון. רובו של עמק יעפורי כבר הוכשר לחקלאות, ובתי-הגידול המיוחדים שבו נכחדו, כולל צמחי מים וצמחים צפוניים שזה היה להם האתר היחיד בישראל. יש חשש כבד שגורל דומה יקרה לאזור נמרוד הגובל בעמק יעפורי – הוא המקום היחיד בארץ בו נמצאת אבן-חול נובית באזור רב-משקעים וברום טופוגרפי גבוה.