זְנַב-עַכְבָּר פָּעוּט

Myosurus minimus L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Common Mouse-tail
שם ערבי
דחיל אל-פאר
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי, ים-תיכוני (אירנו-טורני)
אתר מרכזי לשימור
מרגלות הר יוחנן ברמת דלתון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
בינונית
% אתרים בשמורות
15.4

עשב חד-שנתי זעיר וקרח לחלוטין, גובהו 2-10 ס"מ. העלים דמויי סרגל, ערוכים בשושנת, בשרניים, רוחבם 1.5 מ"מ. ממרכז השושנת עולים מספר גבעולי-פריחה חסרי עלים, בלתי מסועפים. כל גבעול נושא בראשו פרח בודד קטן שקוטרו 4-10 מ"מ. עלי הגביע 5 (7), צבעם צהוב-ירקרק והם מצוידים בדורבן הפונה מטה שאורכו 2 מ"מ. הכותרת גלגלית, נכונה. אבקנים 5-10. הפרי מקובץ, דמוי שיבולת ארוכה וצרה, ובו עשרות אגוזיות עם מקור קצר. הפרודות סינפטוספרמיות ונשארות הדוקות לעוקץ הפרי תקופה ארוכה. פורח בסוף מרס ובאפריל. הצמח נמצא לראשונה בשנת 1966 בבריכת זבד בהר מירון על ידי יואב שגיא.

נמצא עד כה בשלוש גלילות. בשתיים מהן – הגולן והגליל העליון יש מספר אוכלוסיות יציבות. בגלילת השפלה נמצא אתר אפיזודי (מצפה משואה, 1976), שנעלם לאחר שנים אחדות. בגליל העליון גדל בשני מקטעים: מקטע הר מירון, שם ידוע מבריכת זבד ומעין הזקן; ומקטע רמת דלתון–גוש חלב, שם ידוע מברכת ג'יש, מברכת דלתון ומשלוליות למרגלות הר יוחנן. שכיח במרכז הגולן ובצפונו במקווי-מים עונתיים: בעין-סומקה, בב אל הווא, בריכת חושניה, מסיל עסניה, הר פרס וברכת אל-פרג'. בחרמון גדל ברום 1,300-1,730 בבריכות חורף וקרקעיות דולינות באדמה חרסיתית. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שלוליות חורף, בריכות מים חצי טבעיות שקרקעיתן רדודה ומתייבשת בקיץ. בכל בתי-הגידול האדמה חרסיתית-בוצית וחסרת צמחייה רב-שנתית. מופיע בישראל רק מעל לרום של 750 מטר.

ברוב יבשת אירואסיה: בכל אירופה (כולל אנגליה, נורבגיה ורוסיה), ארצות הים התיכון הצפוניות, ארצות המגרב, הקווקז, מערב טורקיה, מערב סוריה ולבנון, צפון עירק, מערב אירן, טורקמניסטן, צפון-מערב הודו, מרכז אסיה ודרום סיביר. בקפריסין גדל בשלוליות חורף מתחת ליער אורן קפריסאי. הגיע בתור מהגר לאוסטרליה ולצפון אמריקה.

הסוג כולל עשרה מינים הנפוצים כמעט בכל האזורים הממוזגים בכדור הארץ: אירואסיה, צפון אמריקה ודרומה, וגם ניו-זילנד. התפוצה הרחבה של המינים מרמזת על יכולת הפצה ארוכת-טווח מצויינת, אך אין יודעים את המכניזם לכך. יתכן שמספר הזרעים הגדול יחד עם זעירותם תורמים ליכולת ההפצה. הזרעים נטמנים בבוץ של בריכות המים וציפורים נודדות רבות עוצרות בהן לשתות ונושאות כנראה את הזרעים למרחקים. הסוג זנב-עכבר קרוב לסוגים נורית ובר-נורית. בסוגים אלה יש מגמה אבולוציונית לחד-שנתיות ולמזעור של אברי הצמח. בבר-נורית יש עדיין עלי כותרת צהובים ופרודות גדולות סינפטוספרמיות – התאמה למדבר. בזנב-עכבר כל המינים חד-שנתיים, כותרתם מנוונת והפרודות זעירות.

  • בארץ 13 אתרים, רובם בצפון הגולן ומיעוטם בגליל העליון. הצמח ידוע ביכולת ההפצה ארוכת הטווח שלו (היגר לאוסטרליה ואמריקה); זה מסביר את המציאה יוצאת הדופן של זנב-עכבר בשלולית סלע במצפה משואה והיעלמותה לאחר שנים מעטות. רוב שאר האתרים בגולן ובגליל מקיימים אוכלוסיות יציבות בנות עשרות פרטים ויותר.
  • למרגלות הר יוחנן אשר ברמת דלתון מצאה אביבה רבינוביץ אוכלוסייה יוצאת דופן בגודלה. בשנת 1999 נספרו בה 5000 פרטים שגדלו בשלוליות רדודות בשקעים בוציים של אדמת בזלת.
  • בית-גידולו בלעדי ומיוחד ואין הוא גדל מחוץ לו.

מומלץ לתחם ולנטר שתי בריכות עונתיות,אחת בגליל ואחת בגולן (בב-אל הווה - בריכת בראון) וללמוד בהן את בנק הזרעים ואת התנאים ההידרולוגיים הדרושים למין מיוחד זה, ועד כמה מפריע הבקר ליציבות האוכלוסיות.

צמח חד-שנתי זעיר בלעדי לבריכות עונתיות מעל רום 750 באזור הים-תיכוני הלח. מין פריפריאלי צפוני בישראל, ונשקפת סכנה רבה להרס בית-גידולו המיוחד.