הֲדַס מָצוּי

מוגן

Myrtus communis L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Common Myrtle
שם ערבי
אאס, ריחאן
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני (מערב-אירנו-טורני)
אתר מרכזי לשימור
הר עכברה מעל עין הדס
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (5)
בינונית
% אתרים בשמורות
40.8

שיח ירוק-עד הגדל בבר ובתרבות. העלים נגדיים, מדיפים ריח חריף ונעים. גובהו 15-80 ס"מ. יוצר בדרך כלל גוש שיחני כדורי בקוטר 2-5 מטר שקשה לחדור בעדו. העלים גלדנים, חסרי פטוטרת, מחודדים בראשם, גודלם 2 ס"מ. הפרח לבן, עם חמישה עלי כותרת פתוחים לרווחה ובמרכז אבקנים רבים. פורח במאי. הפרח פתוח יומיים: הוא נפתח בסוף הלילה, והוא נמצא ביום הראשון בשלב זכרי, זוכה לביקורים רבים של דבורים ומציע להן שפע אבקה. החל מעלות השחר ביום השני מתפקד הפרח רק כנקבה, ואז ביקורי הדבורים נדירים. הפרי ענבה שחורה כדורית ועסיסית בקוטר 5 מ"מ, הנאכלת על ידי ציפורים. הפרי נישא במשך תקופה ארוכה על הענפים ואינו נושר.

נדיר כצמח בר בארץ וגדל רק ב-5 גלילות – הגליל העליון, הגליל התחתון, הכרמל, עמק החוּלה והגולן. בכרמל הוא גדל במקטע רמת-הנדיב, ובנקודות פזורות מעוספיה ועד מבואות חיפה. הכרמל הוא הנקודה הדרומית ביותר של תפוצתו העולמית. בגליל התחתון גדל רק בנחל עמוד תיכון. בגליל העליון הוא גדל בגוש הר מירון והר כנען. אתר בודד נרשם בנחל השומר ליד כפר גלעדי. אוכלוסייה זו קשורה גיאוגרפית לאוכלוסייה הצפופה בשמורת תל דן (עמק החוּלה). בחרמון גדלים פרטים נדירים במדרון היורד ממצודת נמרוד לעין קיניה ולנחל סער. בגולן גדלים צמחים רבים במצלעות היורדות לעמק החוּלה ולבקעת בית-ציידה, בעיקר במקטע של הנחלים יהודיה–זוויתן– גילבון. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

הדס מצוי גדל בארץ בשני טיפוסים שונים של בית-גידול: האחד הוא במדרונות בחגורה היובשנית-יחסית של החבל הים-תיכוני – בגליל המזרחי, בדרום הכרמל ובמורדות הגולן; האחר הוא בגדות נחלים בצפון הארץ. בשאר תחומי תפוצתו בעולם, במיוחד בטורקיה, גדל ההדס כתת-יער במעונות ים-תיכוניים גשומים. על פי הספרות מקובל שההדס רגיש לטמפרטורות נמוכות, ולכן הוא נפוץ בעיקר בקרבת חופים במזרח הים התיכון ולאורך הים השחור, אפיון זה של ההדס אינו מסביר את תפוצתו במזרח הגליל העליון ובמורדות החרמון. לכן יש החושבים כי באזורים הללו ייתכן שההדס הוא פליט תרבות. אך תפוצתו באזורים הרריים ויובשניים באירן ובפקיסטן מחזקת את הדעה שלפנינו תפוצה שרידית טבעית בשתי אקוסיסטמות עם אקלים שונה.

בעיקר בארצות הים התיכון, עם חדירה מזרחה לאירן ולפקיסטן.

ההדס הוא הנציג היחיד של משפחת ההדסיים באזור הים-תיכוני. זוהי משפחה טרופית גדולה (3000 מינים), אשר מרכזה באוסטרליה. ההדס מייצג אלמנט פליאו-טרופי יובשני קדום, אשר שרד באגן הים התיכון מאז תקופת המיוקן.

  • ההדס אטרקטיבי מאוד לקטיף ענפים ולשרפה לקראת חג הסוכות, בגלל דרישות השוק היהודי-דתי. שורפים את השיחים, והלבלוב החדש מצמיח ענפים עם שלושה עלים בדור, המועדפים לחג הסוכות. יש הסוברים כי זוהי הסיבה העיקרית להתמעטותו של ההדס בארץ.
  • בסך הכל רשומים ברחבי צפון הארץ 49 אתרים שגדל בהם הדס. איננו יודעים אם מספר האתרים פחת מאז קום המדינה.
  • רוב האתרים נמצאים מחוץ לשמורות טבע, ומתנהלת בהן כריתה וקטיפת ענפים לקראת סוכות.

אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות. משתמשים בו הן כצמח בושם (קופסת הבשמים נקראת גם בשם "הדס") והן כצמח מרפא חשוב. שמן המופק מהדס שימש לרחיצת תינוקות, לטיפול בכוויות ולריפוי כיב קיבה. מאמינים כי מישרה מעלי הדס מרפאת דלקות עיניים, משמשת כמחטא חיצוני, וטובה נגד קצרת ולחיזוק שורשי השיער. זנים תרבותיים נפוצים בגינות, וכן משמש הצמח לגינון של צמחי בר בשטחים פתוחים.

יש לאסור כריתת ענפים ושריפת שיחים באתרים הטבעיים לקראת סוכות. יש לפעול למניעת בני כלאים עם הזנים התרבותיים, ולדאוג שהשתילים לגינון בר יהיו רק ממקור טבעי ישראלי.

ההדס הוא הנציג הטבעי היחיד של משפחת ההדסיים בישראל, ומהווה שריד מייצג של הצמחייה הפליאו-ים-תיכונית הטרופית ששלטה במיוקן. לכן יש לו חשיבות ביוגיאוגרפית רבה. כמו כן זהו מין פריפריאלי ומוגן על פי חוק, הגדל רק בצפון הארץ, ונשקפת סכנה לקיומו בגלל מנהגי הקטיפה של חג הסוכות.

פז,ע.1998. הרואה הדס בחלום. הדס והאמונות סביבו, טבע וארץ 31: 14-17.