נימפאה לבנה

מוגן נכחד

Nymphaea alba L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
נימפיאה לבנה
שם אנגלי
White Water-lily
שם ערבי
אל-חודאן, בשנין (אביאד)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי – ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימור
שמורת החולה, אגמון החולה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח מים רב-שנתי הגדל במים מתוקים. לצמח עלים עגולים דמויי לב בקוטר 20-30 ס"מ הצפים על פני המים או מתרוממים מעט מעליהם. העלים בעלי פטוטרות ארוכות היוצאות מקני השורש שנטועים בקרקעית הבריכה. במקום חיבור הפטוטרת לטרף יש מגרעת משולשת המגיעה לאמצע הטרף. צידו העליון של העלה מבריק ובעל קוטיקולה מפותחת ועליו נמצאות הפיוניות. צידו התחתון - חסר פיוניות. הפריחה מתחילה בשנה השלישית לחיי הצמח. הפרחים לבנים-צהבהבים קוטרם כ-10-15 ס"מ, נישאים על עוקץ שאורכו יכול להגיע עד 2 מ', בהתאם לעומק המים. הפרח מרובה אברים: 4 עלי הגביע אזמלניים, ירוקים בצידם התחתון ולבנים בצידם העליון; עלי הכותרת הלבנים ערוכים בדורים מרובים שעוברים בהדרגה לאבקנים צהבהבים. השחלה במרכז הפרח מורכבת מעלי שחלה מרובים וצורתה כדורית-סגלגלה, מעורה במצעית הפרח. לעלי 15-20 קרניים צלקתיות. ריבוי האברים, סידורם הספירלי והמעבר ההדרגתי מעלי כותרת לאבקנים נחשבים לתכונה מוקדמת בצמחי פרחים ועשויים להעיד על קדמוניות אבולוציונית. הפרי הלקט ספוגי גדול (2-4 ס"מ), דומה לפרי הפרג. עם הבשלתו הוא ניתק וצף למרחקים בזרמי המים. במיני נימפאה אחדים נמצא כי ביום הראשון להיפתח הפרח, מרכז הפרח מעל השחלה מתמלא בנוזל. בשלב זה הצלקות בשלות והאבקנים עדיין לא (פרוטוגיניה). חרקים המבקרים בפרח ובאים עם מטעני אבקה, שוקעים בתוך הנוזל. גרגרי האבקה משתחררים אל הנוזל ומגיעים לצלקות ומתרחש תהליך ההפריה. ביום השני הנוזל מתייבש וגרגרי האבקה מבשילים ומופצים בעזרת החרק המשתחרר מהפרח לאחר שהיה לכוד יום שלם. חלק מהחרקים המבקרים אינם מצליחים להשתחרר מהמלכודת. בארץ נמצא לאחרונה (יפה ושמידע, כת"י) כי האבקנים ההיקפיים מבשילים כבר ביום הראשון. נימפאה לבנה נבדלת מנימפאה תכולה בעלי הכותרת הלבנים, המעוגלים בראשם, לעומת עלי הכותרת התכולים, המוארכים והמחודדים של הנימפאה התכולה. כל עליה של נימפאה תכולה צפים על המים, בעוד בנימפאה לבנה חלק מהעלים מזדקר. קשה להרבות נימפאה לבנה בדרך וגטטיבית, אולם ניתן לגדלה מזרעים. יגאל סלע הפיץ בגינות בארץ צמחי נימפאה לבנה שגודלו מזרעים שמקורם מצמחי אם שגדלו בחולה, אך אלה לא שרדו ברבות השנים (סלע, 1982). הפריחה בקיץ ושיאה במאי – יולי.

הצמח נכחד מישראל בה גדל בעבר בעמק החולה ובשרון. בעמק החולה נאסף עד שנות ה-50 של המאה ה-20, מועד ייבוש החולה, בביצת החולה ובאזור נחל עינן. פרטים של הצמח שמקורם בחולה גודלו בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב והוחזרו לשמורת החולה בראשית שנות ה-90, ומאוחר יותר גם לאגמון החולה. ב-1999 יובשה שמורת החולה חלקיתוהוצפה מחדש בשנת 2000, אז נצפתה הצצה ספונטנית של הצמח והתפתחו מאות פרטים. בשנים 2002-2003 אוכלוסיות אלה דעכו עד שכל הפרטים נכחדו (טליה אורון – מידע בע"פ). בשרון הצמח נאסף בשנות העשרים של המאה ה-20 בבריכת בטיח בקרבת חדרה, בבריכת יער (עטה) ובנחל פולג, אך מאז לא נצפה עוד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בריכות, נחלים ומים עומדים.

גדל בכל ארצות אירופה. באיי הים התיכון – קורסיקה, סרדיניה וסיציליה הוא נדיר, ומכרתים הוא נעדר. נמצא בארצות המגרב – מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה, אך בארצות אלה הוא נדיר. נמצא בגיאורגיה בקרבת הים השחור. בישראל היה בעבר גבול תפוצתו הדרומי.

בסוג 40 מינים הנפוצים בכל העולם. למינים רבים בסוג יש שמות נרדפים הנובעים מריבוי הזנים ובני הכלאיים ומהגיוון הרב בצבע הפרחים ובצורתם. דבר זה גורם לבלבול רב בהגדרת המינים. בישראל גדלה גם נימפאה תכולה (ראה שם). נימפאה לבנה אופיינית לאזור הממוזג ובישראל מצוי גבול תפוצתה הדרומי, בעוד שנימפאה תכולה היא מין טרופי ובישראל גבול תפוצתה הצפוני. נימפאה לבנה היא מין עתיק ששרידי עליו ופירותיו נמצאו בפלורות מאובנות מתקופת הפליוקן, לפני חמישה מיליון שנה.

  • לפני ייבוש החולה וביצות השרון היו ידועים 7 אתרים בשתי גלילות אך כאמור, כיום נכחדו כולן ולא נותרו בישראל פרטים חיים בבר.
  • הסיבה הישירה להכחדות הייתה ייבושם של מקווי המים והביצות בעמק החולה ובשרון. אוכלוסיות שהושבו והתפתחו בשמורת החולה סבלו מפגיעה של נוטריות.
  • למרות פעולות ההעתקה שננקטו, לא נמנעה ההכחדה והסיבות להיעלמות האוכלוסיות שהושבו לשמורת החולה אינן ברורות.
  • מעמדו של הצמח בצפון אפריקה לפי קטגוריות IUCN הוא "באיום" (VU=Vulnerable). אולם בארצות האירופיות של הים התיכון אין חשש לסיכון (LC=Least concern).

קנה השורש מכיל טאנינים וחומצה גלית, בעבר הופק ממנו חומר צביעה.

אזרוח מחודש בשמורת החולה ובאגמון החולה מתוך המקורות שבגנים הבוטניים בישראל וניטור של האוכלוסיות המושבות.

צמח מים בעל עלים צפים-מתרוממים שגדל בעבר במספר אתרים קטן בביצות בחולה ובשרון, אך נכחד בטבע. בישראל היה גבול התפוצה הדרומי של הצמח. מומלץ לאזרח מחדש בשמורת החולה ובאגמון החולה.

ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע סלע, י. 1982. התחזור הנמפיאה לנופי המים שלנו טבע וארץ כ"ה/1: 28-29.