נִימְפֵאָה תְּכוּלָה

מוגן

Nymphaea nauchali Burm. f.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
נימפיאה תכולה
שם נרדף
N. caerulea
שם אנגלי
Blue Water-lily
שם ערבי
בשנין (אזרק)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מקורות הירקון, עין אפק
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
6.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
50.0

צמח מים רב-שנתי בעל קנה שורש עבה הגדל במים מתוקים. לצמח עלים עגולים דמויי לב בקוטר 10-30 ס"מ הצפים על פני המים. צידו העליון של העלה מכוסה בקוטיקולה מבריקה, והפיוניות ממוקמות בצד העליון. במקום חיבור הטרף לפטוטרת יש מגרעת משולשת המגיעה לאמצע הטרף. פטוטרות העלים הארוכות מכילות חללי אוויר גדולים (רקמת ארנכימה) שמייצבת את הטרף ומוליכה אוויר מהעלים הצפים אל קני השורש והשורשים השקועים בקרקעית מקווה המים. הפרחים בצבע כחלחל-לבנבן, קוטרם 10-12 ס"מ, נישאים על עוקץ ארוך שאורכו משתנה בהתאם לעומק המים. ארבעת עלי הגביע ארוכים מעט מהכותרת והם אזמלניים-מחודדים. עלי הכותרת מרובים, מספרם 10-30, ערוכים בדורים, צבעם תכול והם מוארכים. עלי הגביע עוברים בהדרגה לעלי הכותרת, העוברים בהדרגה לאבקנים. מספר האבקנים 50-70 ואורך המאבק 5 מ"מ. השחלה במרכז ועליה המעורים במצעית הפרח, הם בעלי 10-30 קרניים צלקתיות. ביום הראשון לפריחה הפרחים פתוחים בשעות 7:30-14:30 ונשארים סגורים בלילה עד 7:30-8:30 של היום למחרת. ביום הראשון הפרח נמצא בשלב נקבי אך אבקני הדור החיצוני כבר בשלים ומשחררים אבקה (פרוטוגיניה "חלקית"). בימים השני והשלישי הפרח מצוי בשלב הזכרי בלבד. מכאן שיש אפשרות להאבקה עצמית והדדית גם יחד. ביום הראשון לפריחה מתמלא מרכז הפרח, דמוי בריכה קטנטנה מעל הצלקת הצהובה, בנוזל שקוף וצמיג הנעלם לקראת היום השני והשלישי. בעבר היה מקובל שהנוזל הצלקתי מכיל צוף סוכרי וסברו גם שהוא רעיל, אך בדיקות הראו כי אין הדבר כך. מקובל היה שההאבקה נעשית ע"י חיפושיות, אך בתצפיות בארץ נצפו ביקורים של דבורי דבש ודבורים זעירות בגודל 6-8 מ"מ. בנימפאה תכולה קיים מנגנון ייחודי של האבקה ונביטת גרגרי אבקה (הרחבה – אצל יפה ושמידע, 2009). הפרי כמעט כדורי ומכיל זרעים כדוריים-סגלגלים. התפתחות הפרי נמשכת כשלושה שבועות ואז מתפורר הפרי ומשתחררים זרעים רבים שעטופים בבועית אוויר המשמשת כמצוף. תוך יום – יומיים מתפורר המצוף והזרע שוקע לקרקעית. שיעורי הנביטה גבוהים ועולים על אלה של נימפאה לבנה (סלע, 1982). הפריחה - מרס-ספטמבר.

הצמח גדל בשרון ובעמק עכו, וכיום ידועים בוודאות שני אתרים טבעיים. בשרון במקורות הירקון, נותרה האוכלוסייה המקורית שתוגברה בצמחים שמקורם בירקון וגודלו בגן הבוטני בתל-אביב. אביצור (1957) מציין שב-1945 נמנו שבעה צמחים לאורך הזרוע הראשית של הנהר "בין המעיינות ומכון המים של נזלה", אך אלה נכחדו. נכחד גם מבריכת בטיח ליד חדרה. בעמק עכו גדל בעבר וכיום בעין אפק. אוכלוסייה זו הצטמצמה מאד החל משנות ה-40 ועד לשנות ה-70 עקב חפירת תעלת הנעמן, תעלות הניקוז המשניות וחפירת בריכות הדגים. ב-1976 נעלם הפרט האחרון (סלע, 1982). בנוסף לכך הצמח סבל מהתקפות של שחריר הנחלים ונוטריות. ריבוי מוצלח בבריכות והשבה מחודשת של פרטים שנעשו ע"י רשות הטבע והגנים, אוששו את האוכלוסייה בשמורת עין אפק (וולצ'אק – מידע בעל פה). בשנים 1979-1982 נזרעו צמחים במאגרי מים מלאכותיים וחלקם גם נבטו ושרדו כמה שנים. האיכלוס בעין סעדיה ליד הצ'ק פוסט היה מוצלח (סלע, 1982). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בישראל- מעיינות וברכות. בעולם – גם נהרות ואגמים.

אפריקה הטרופית ומזרח אפריקה – דרום אפריקה, בוטצוואנה, נמיביה, מוזמביק, אנגולה, זימבבווה, זמביה, מלאווי, טנזניה, קניה, אוגנדה, סודאן ומצרים. בישראל מצוי גבול התפוצה הצפוני.

על הסוג - ראה נימפאה לבנה. השם המדעי שהיה מקובל בעבר לנ. תכולה הוא N. caerulea אך כיום חלק מהפלורות כוללות אותו במין הרחב N. nouchalii והזן careulea הוא אחד הזנים. פלורות אחרות מקבלות את השם הנרדף N. caerulea כשמו המדעי. יגאל סלע (1982) העלה את ההשערה, הטעונה עדיין בדיקה, שהאוכלוסיות של נעמן ושל הירקון מהוות תתי מינים שונים הנבדלים בצבע הפרחים, בגודלם ובכושר הנביטה.

  • יש מגמה חזקה של הצטמצמות מספר האתרים: נותרו רק 2 אתרים טבעיים לעומת 8 אתרים שהיו ידועים בעבר.
  • ייבוש מקווי המים, התדרדרות איכות המים וזיהום הם הגורמים העיקריים לפגיעה באוכלוסיות ולהכחדתן המקומית.
  • מוגן בחוק. מוגן בשמורת עין אפק וכן גדל במקורות הירקון בתחומי גן לאומי הירקון.
  • כנראה אינו בסכנת הכחדה במזרח אפריקה וארצות אפריקה הטרופית, אם כי אוכלוסיותיו פחתו.

בעבר הכינו מפירותיו קמח לאפיית לחם; כמו כן אברי הצמח – קני-השורש, עוקצי העלים והזרעים נאכלים. יש המזהים אותו עם "צמח הלוטוס" המופיע במצרים העתיקה על קברים רבים ומצבות והיה מקודש בתרבות זו.

יש לנטר את הפרטים ששרדו במקורות הירקון וללמוד את המגמות הרב שנתיות של התפתחותה. מומלץ להשיב את הצמח למקווי מים כגון עין אפק וחלקו העליון של הירקון ולהבטיח איכות טובה של מים במקומות אלה.

צמח מים טרופי בעל עלים צפים שגדל בעבר באתרים ספורים במעיינות ונחלים בעמק עכו ובשרון. בישראל מצוי גבול תפוצתו הצפוני בעולם. שרד כיום ב-2 אתרים ונתון בסכנה חמורה.

ראה נימפאה לבנה ורשימת הספרות בכללית