יֵינִית נְבוּבָה

Oenanthe fistulosa L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Common Water-dropwort
שם ערבי
חיימיה מעיי
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב-אירו-סיבירי, ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימור
מסיל עסנייה בגולן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (3)
גבוהה
% אתרים בשמורות
40.0

עשב רב-שנתי קרח שגבעולו חלול וענפי תפרחתו אשונים, גובהו 30-55 ס"מ. עלי הבסיס גדולים מאוד ומנוצים 2-3 פעמים לאונות רחבות משוננות בשפתן. אונותיהם של עלי הגבעול סרגליות, ואת בסיס המפרקים שלהם עוטף נדן קרומי. התפרחת לבנה, נישאת על גבעול ארוך, בנויה סוככים צפופים הנישאים בראשי הענפים. כל סוכך-תפרחת בנוי 3 סוככונים שטוחים הנישאים על עוקצים ארוכים, ואלה אינם מתעבים עם הבשלת הפירות (להבדיל משאר מיני היינית). חפי הסוכך מעטים (0-2) ונושרים עם ההבשלה. חפי הסוככונים אחדים, דמויי אזמל, קרומיים. הפרחים דו-מיניים, אך יש ופרחי הסוככונים המאוחרים זכריים בלבד. הסוככים הזכריים ממוקמים בהיקף התפרחת וקרנותיהם ארוכות ודקות יותר מאשר בסוככים המרכזיים הנושאים את הפרחים הדו-מיניים. עלי הכותרת משונצים, צבעם לבן-ורדרד; עלי הכותרת של הפרחים ההיקפיים גדולים מהפנימיים. הפרי דמוי חרוט הפוך, קצר באופן ברור מאורך עמוד העלי. עלי הגביע דמויי שיניים יבשות, ערוכים במעין עטרה לראש הפרי. שני עמודי העלי מפושקים קמעה ובולטים מהפרח מאוד; בפרייה קצרים מעט עמודי העלי מאורך הפרי (3 מ"מ).

גדל בעבר בגלילת השרון ובעמק החוּלה, גדל כיום רק בגולן ולמרגלות החרמון: נאסף בשרון בגן-שמואל בשנת 1926 וליד חדרה בשנת 1927-1931. מאז לא נמצא במקום על אף מאמצי סקר המינים הנדירים בשנת 1993-1994. בחוּלה נאסף ליד קיבוץ עמיר בשנת 1941 ובשתי נקודות בביצת החוּלה, ממש לפני ייבושה, בשנת 1955. בגולן נאסף בשנות השמונים בעיקר בגולן המרכזי: נחל עורבים, מאגר דליות, נחל זוויתן, נחל דליות, מאגר בני ישראל. כמו כן נאסף פעם בודדת בהר קטע ליד נחל נמרוד בשנת 1983 ברום 1,070 מטר. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ביצות, ברֵכות עונתיות ומסילים עונתיים. גדל בגולן בטווח-רום רחב, מרום 290 ועד 1,070 מטר.

למין תפוצה רחבה על פני אירופה ואגן הים התיכון: גדל בכל מדינות מערב אירופה כולל סקנדינביה, ארצות המגרב, כל ארצות צפון הים התיכון מספרד ועד הבלקן וארצות הים השחור. במזרח התיכון גדל המין בצפון טורקיה ובצפון-מערבה, בצפון-מערב אירן, באזור החופי של סוריה-לבנון ובישראל. הוא נעדר מירדן ועירק.

על הסוג – ראה יינית כמנונית. בישראל יש 4 מינים של יינית, ארבעתם גדלים כמעט באותו בית-גידול, וגם תחומי תפוצתם דומים מאוד בארץ – כל המינים גדלים (או גדלו בעבר) גם במקווי-מים במישור החוף וגם במקווי-מים בגולן; רוב המינים נמצאו הן בברֵכות עונתיות והן בערוצים עונתיים. זהו מקרה כמעט יחיד שמינים שונים של צמחים רב-שנתיים מאותו סוג מקיימים דגם ביוגיאוגרפי סימפטרי באותו בית-גידול. קביעה זו עשויה להשתנות אם יתברר שחלקם שייכים למעשה לאותו הטקסון. מבין ארבעת המינים, רק ביינית נבובה התפרחת כדורית דמוית קרקפת, בעוד שביתר המינים התפרחות הן דמויות סוכך שטוחות. יינית בינונית גדלה במסילים (ערוצי נחלים רדודים) הקטנים של הגולן, וכמעט הוכחדה בארץ-ישראל המערבית. יינית כמנונית קרובה מאוד ליינית בינונית, אך חפיות הסוככונים נטויות מטה.

  • גדל כיום ב-6 אתרים המוגבלים לגולן (אחד למרגלות החרמון). האוכלוסיות שגדלו לפני חמישים שנה ויותר בכל האתרים שהיו בשרון ובעמק החוּלה, נכחדו זה מכבר.
  • ההכחדה באתרים במישור החוף נובעת מהרס בתי-הגידול המימיים. העלמותה של היינית הנבובה בחוּלה מרמזת, כי נוסף לצמצום בתי-הגידול המימיים, גם איכות המים באלה שנותרו נעשתה גרועה ובלתי נסבלת עבורה.

מומלץ לערוך סקר שדה יסודי ולמפות בו את תפוצתם של כל ארבעת מיני היינית תוך התמקדות בגולן. יש ללוות את הסקר במחקר סיסטמטי על מיני היינית בישראל וללמוד את בתי-גידולם. מומלץ לבחור שתי חלקות בצפון הגולן (עמק יעפורי, הר קטע) ובמרכזו (מסיל עסניה, עיינות פחם) ובהן לנטר וללמוד טקסונומית ודמוגרפית על מיני היינית הגדלים בארץ.

צמח צפוני רב-שנתי נדיר של מקווי מים עונתיים, אשר ישראל מהווה עבורו גבול תפוצה דרומי עולמי. הצמח נכחד ממישור החוף ומעמק החוּלה בעקבות הרס מקווי המים שם, ושרד רק בגולן ובאתר בודד למרגלות החרמון.