מֵגַסְטוֹמָה זְעִירָה

Ogastemma pusillum (Coss. & Dur.) Brummitt

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
מגסטומה ננסית
שם נרדף
Megastoma pusillum
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימור
פארק תמנע, סמר
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
20.0

צמח חד-שנתי קטן ונחבא, גובהו 3-13 ס"מ. הצמח מכוסה בשערות זיפיות לבנות, בעלות בסיס גבשושי. הגבעול זקוף, מתפצל לכל אורכו לגבעולים צידיים נושאי פרחים. הגבעולים התחתונים והעלים התחתונים נגדיים. העלים סרגלניים, חסרי פטוטרת, אורכם 10-25 מ"מ, כולם ערוכים על הגבעולים ולא בבסיס הצמח. הפרחים יושבים בתפרחת חד-צדדית, מלווים בחפים הדומים לעלים. הגביע מחולק כמעט עד לבסיס לחמש אונות בלתי שוות, אורכו 3-4 מ"מ. הכותרת לבנה, מסמרית, כמעט קרחת, בעלת חמש אונות מעוגלות, זעירה - אורכה 2-3 מ"מ. האבקנים חבויים בצינור הכותרת, אליו הם מחוברים. הגביע גדל בשלב הפרי לאורך 5-6 מ"מ ומכיל אז 4 פרודות. הפרודות חד-זרעיות, מגובששות ומעוגלות בצד החיצוני, שטוחות בצד הפנימי, אורכן כ-1.5 מ"מ. על הפרודה יש צלקת משולשת צרה שהיא מקום החיבור למצעית. בין הפרודות בולטת מצעית השחלה שצורתה צריפית עם צלעות אורך, בראשה עמוד עלי קצר המסתיים בצלקת בעלת שתי אונות כמעט כדוריות. הפרודות מחוברות בפרי הצעיר, אולם לאחר מכן מתייבשות, ניתקות ומופצות אחת אחת. פורח ממארס עד מאי.

גדל בהרי אילת בתמנע ובאילת ובדרום הערבה ליד סמר, אילות וסביבות נחל גישרון, בסך הכל ב-5 אתרים ודאיים, אך לפי הערכה ישנם 7 אתרים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ואדיות חוליים מבליית אבן חול נובית ומדרונות גרניט בלויה במדבר הקיצוני אזורים בהם ממוצע המשקעים הרב-שנתי הוא 30-40 מ"מ.

נפוץ לכל אורך האזור הסהרו-ערבי מהאיים הקנריים ומאוריטניה במערב ועד לחצי האי ערב במזרח.

הסוג מגסטומה הוא מונוטיפי ומ. זעירה היא המין היחיד בסוג. בעבר הצמח תואר כמין בסוג Megastoma, אולם התברר כי שם זה ניתן בתיאור שאינו בר-תוקף היות וניתן ללא תיאור מפורט, במקביל התברר עוד כי השם Megastoma ניתן במקביל כשם סקציה בסוג בר-עכנאי ומאוחר יותר אף כסוג חדש של אצה. על כן הסוג והמין היחידי תוארו מחדש בשם Ogastemma (Brummitt, 1982). בעברית לא שונה השם מגסטומה. בארץ גדלה המגסטומה ביחד עם עוד שני מינים קטנים ודומים לה (בעין בלתי מנוסה) ממשפחת הזיפניים, לשניהם פרחים תכולים וגדולים יותר – לפית שיכנית בעלת פרודות בעלות זיזים ובטנונית שעירה בעלת פרחים נטויים מטה ופרודות עגולות-מרושתות.

  • מגסטומה זעירה היא צמח חד-שנתי המופיע רק בשנים גשומות באזור אילת, ובמשך שנים רבות שהן יבשות אינה מופיעה כלל. בשל הופעתו הבלתי קבועה של צמח זה קשה לאמוד את גודל האוכלוסיות ואף את מספר האתרים בהם המין מופיע. ב-2010 שהייתה שנה גשומה במיוחד באזור אילת נצפו באתר סמר אלפי פרטים, אולם ככל הנראה זה מצב יוצא דופן.
  • הרחבת הפיתוח באיזור אילת מסכנת את האתר בקרבת קיבוץ אילות.
  • המין מוגן בישראל בתחומי פארק תמנע.
  • ככל הידוע אינו מופיע בספרים אדומים של ארצות אחרות ואין מידע על מצב הסיכון והשימור הארצות התפוצה העולמית.

מומלץ לערוך סקרים קפדניים בהרי אילת ובדרום הערבה על מנת לאתר את הצמח באתרים שתועדו, לנטרו ולנסות לגלות אתרים נוספים.

צמח חד-שנתי מדברי קטן הגדל במספר זעום של אתרים בהרי אילת ובדרום הערבה. בשנים שכונות לא מופיע כלל בשדה, אך בשנה גשומה עשוים להתפתח אלפי פרטים. רחב תפוצה באיזור הסהרו-ערבי ואינו בסכנת הכחדה עולמית. מומלץ לסקור את אתרי תפוצתו ולנטר את האוכלוסיות.

Brummitt, R. K. 1982. Ogastemma, a new name for Megastoma (Boraginaceae). Kew Bull. 36: 679-680.