שַׁבְרָק סַסְגּוֹנִי

Ononis variegata L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
חוף דור-הבונים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי שעיר-בלוטי, שגודלו 3-15 ס"מ. הגבעולים שרועים עד מזדקרים ומסתעפים לסעיפים קצרים. העלים באורך 5-15 מ"מ, כמעט יושבים, בעלי עלעל יחיד בניגוד לרוב מיני השברק שהם בעלי שלושה עלעלים. לעיתים נדירות העלים התחתונים ביותר תלתניים. העלעל בצורת ביצה הפוכה, בעל שיניים קטנות חדות, קרח או שעיר בדלילות, בעל עורקים בולטים. בבסיס העלה שני עלי לוואי ביצניים, משוננים, חופים את הגבעול, אורכם 3-5 מ"מ. הפרח באורך כ-1 ס"מ, נישא יחיד על עוקץ שעיר שהוא קצר מגביע הפרח. הפרחים ערוכים בתפרחת אשכולית דלילה מלווה בעלים, בקצה הגבעול. הגביע באורך 5-7 מ"מ, בעל שיניים אזמלניות שעירות שאורכן כאורך צינור הגביע. הכותרת ארוכה עד פעמיים מהגביע, צהובה, המפרש לעיתים בעל עורקים ורודים, שעיר מבחוץ; המשוטים קצרים באופן ניכר מהסירה. הפרי תרמיל באורך 7-9 מ"מ הבולט מהגביע ומכיל 7-13 זרעים, צורתו מוארכת-ביצנית והוא בעל מקור קצר. הזרעים כמעט כדוריים עד דמויי כליה, חומים, חלקים ואורכם כ-2 מ"מ. הפריחה במרס-אפריל,

הצמח נחשב כנכחד בישראל עשרות שנים ארוכות, אולם נמצא מחדש על ידי עוז גולן בחוף הבונים ב-2017. בעבר גדל בגלילות מישור החוף, מחוף הכרמל (דור, עתלית), דרך השרון (קיסריה, חדרה מערב) ועד פלשת (תל-אביב ואשדוד), בהן נאסף בשמונה אתרים בשנות ה-50-20 של המאה ה-20. נמצא בעבר גם ליד רפיח אשר ברצועת עזה.  לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

חוף הים בחולות, בשולי הפלאז'ה הקרובה לקו המים ובחול עמוק בקרבת החוף, בחברת אגרופירון סמרני וחבצלת החוף.

חופים מסביב לכל הים-התיכון. במזרח הים התיכון בישראל, לבנון, סוריה, קפריסין, האיים האגאיים וטורקיה; בדרום אירופה ביוון, כרתים, אלבניה, איטליה, סיציליה, סרדיניה וקורסיקה, מאלטה, ספרד ופורטוגל; בצפון אפריקה במצרים, לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו.

הסוג שברק הוא סוג ים-תיכוני שמרכז התפוצה והמגוון שלו מצוי בחצי האי האיברי. מיני הסוג כוללים בני-שיח, עשבוניים רב-שנתיים וחד-שנתיים רבים, לכולם אופייניות שערות בלוטיות על העלים, תכונה נדירה בשאר סוגי הפרפרניים באזורנו. הסוג כולל 75 מינים, מהם 49 באירופה, 21 במזרח התיכון ומינים מועטים מגיעים בתפוצתם לאיראן, אתיופיה והאיים הקנריים. בישראל גדלים 15 מינים, מהם שנים-עשר חד-שנתיים ושלושה בני-שיח קטנים. הסוג שברק הוא דוגמא טובה לסוג שבו ככל שמדרימים ממרכז אירופה דרומה או ככל שיורדים ברום ברכס הרים עולה מספר המינים החד-שנתיים. כך נוכל לפגוש בחרמון הגבוה שני מינים רב-שנתיים ולמרגלות החרמון לא פחות משמונה מינים חד-שנתיים. בסוג מבדילים בין שתי סקציות על פי מבנה התפרחת וצורת הפרי. לצמחים בסקציית Natrix יש עוקץ תפרחת בעל (5)1-2 פרחים, מפרק ברור בין עוקץ התפרחת לעוקץ הפרח, ותרמיל מוארך רב-זרעי, נוטה מטה. בישראל נמנים עליה שברק מצוי, ש. סיצילי וש. דביק. הסקצייה השניה היא Ononis הכוללת מינים בעלי פרחים בודדים ותרמיל קצר שאינו נוטה מטה. עליה נמנים שברק ססגוני, ש. קוצני, ש. פעוט ומינים חד-שנתיים רבים. מין חד-שנתי נוסף – ש. משונן הנפוץ בחולות, נבדל מש. ססגוני בפרחיו הורודים. עוד שני מינים חד שנתיים קטנים של שברק צהובי פרחים הם ש. קצר-פרח וש. סיצילי. אלה אינם גדלים בחולות ונמנים על סקציית Natrix.

  • הצמח מוכר רק מאתר יחיד בישראל. זוהי דוגמה קיצונית להיעלמות מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 (במגדיר לצמחי ישראל מצוין המין כ"מצוי"); בסקר הצמחים הנדירים בשנות התשעים הוא לא נמצא כלל! שברק ססגוני נשמט משום מה מתודעתם של בוטנאים אשר התריעו על ההרס וההכחדה של צמחיית החוף (אלון וחב',1981).
  • אין ספק שהאכלוס והפיתוח המסיביים במישור החוף והלחץ על החופים הם גורמי ההכחדה.
  • יש יסוד להניח שאיום דומה נשקף למין זה גם בחופי קפריסין, יוון ושאר ארצות הים-התיכון ה"מתגאות" בפיתוח תיירות חופים מרשימה, אך הרסנית מבחינת האקוסיסטמה של חוף הים.

יש להקדיש מאמץ לאיתור הצמח מחדש בחופי ים חוליים נוספים. יש חשיבות גדולה לאיסוף זרעים מהאוכלוסיה היחידה המוכרת בארץ, גידולם וריבויים למאות פרטים אשר ישתלו בגני מקלט, גנים בוטניים וגם בשתי אוכלוסיות חדשות שיוקמו באתרי חוף נבחרים.

מין חד-שנתי של מישור החוף אשר נותר שאתר יחיד בישראל "מבלי משים" עקב פיתוח מישור החוף. יש לייסד בדחיפות שמורה חולית ליד חוף-הים ולאכלסו בה מזרעי האוכלוסיה הקיימת.

אלון ע., שמידע, א. וברלינר, ר. 1981 - נגלה מחדש את הצמחים הנדירים במישור החוף. "טבע וארץ", כ"ג 3: 100-102.