חוֹחָן קַרְדָּנִי

Onopordum carduiforme Boiss. (1849)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
O. telvivense
שם אנגלי
Tel-Aviv Cotton-thistle
שם ערבי
ח'ורפייש תל-אביבי
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
פארק השרון – מזבלת חדרה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
6 (6)
גבוהה
% אתרים בשמורות
16.7

עשב קוצני חד-שנתי ולעיתים דו-שנתי ואף רב-שנתי, שגובהו 50-150 ס"מ. בחורף מתפתחת שושנת של עלים גזורים-מנוצים שאונותיהם קוצניות. עלי השושנת צמודים לקרקע. באביב עולה גבעול-פריחה המסתעף מבסיסו, עליו סורחים ויוצרים לאורכו כנפיים קוצניות. עלי הגבעול העליונים קטנים מאוד, והגבעול אינו מתפצל בחלקו העליון. בראש כל סעיף של הגבעול נישאת קרקפת קוצנית, קוטרה 3-5 ס"מ (לא כולל הקוצים). חפי המעטפת רעופים, מסתיימים בקוץ שטוח ארוך המופנה לצדדים. אורך קוצי המעטפת 3-3.5 ס"מ. כל הפרחים צינוריים ודו-מיניים. צבעם סגול בהיר עד ורוד כהה, ולכותרתם 5 אונות צרות. המאבק דמוי-חץ ובראשו זיז דמוי-מרצע. הזרעונים גדולים (4-5 מ"מ) ולהם 4 מקצועות וציצית באורך 6-8 מ"מעם זיפים מחוספסים רבים, הנושרת בקלות. פורח במחצית השנייה של מרס, ושיא הפריחה במשך אפריל. פריחה דלילה נמשכת במאי–יוני.

גדל בשש גלילות, רובן במישור החוף: מעמק עכו בצפון (שני אתרים: בחצרות יסף ובבית הקברות הפרסי בעכו); דרך חוף הכרמל (6 אתרים עם מעט פרטים); השרון, שם מספר האתרים הרב ביותר (27 אתרים); פלשת (7 אתרים, אלה שבאזור תל-אביב נכחדו); נגב מערבי (2 אתרים באזור ניר-עם); ואתר בודד בשפלה בתל צפית. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מעונות מופרעים בקרקעות חוליות, חמרה וחול-לס בכמות משקעים מעל 400 מ"מ. זן "תל-אביב" תואר בשעתו (1942) על ידי אייג כמין נפרד מיוחד לקרקעות הכבדות של מישור החוף. מעניין כי בירדן גדל המין בתשתית גירית.

מין אנדמי ללבנט: פרט לישראל גדל גם ברמת אירביד בירדן, ובגלילות הים-תיכוניות של סוריה ולבנון. על פי הספרות הוא חורג בסוריה ובלבנון ממצעים חוליים באזורי החוף.

על הסוג ראה חוחן גדול-ראשים. חוחן קרדני נמנה עם קבוצה של חוחנים הגדלים בחבלים ים-תיכוניים של מזרח אגן הים התיכון: חוחן בלנש, חוחן צמיר וחוחן קפריסאי. אופייניים לכולם ציצית זרעון קצרה ושערות ציצית קצרות. חוחן קרדני הוא מין ויקרי לחוחן בלנש: הראשון גדל במישור החוף בחול והשני גדל ברמת הגולן בבזלת. שניהם קלציפוביים, אולם ברמת אירביד בצפון ירדן גדלים שני המינים הללו באופן סימפטרי ובמצע גירני.

  • מוכרים לפחות 88 אתרים, בעיקר לאורך מישור החוף.
  • הגודל השכיח של האוכלוסייה שנסקר הוא בין פרטים מועטים (3) לכמה עשרות פרטים (50). רק בשני מקרים מתוך 44 אוכלוסיות אשר נסקרו במישור החוף נמצאה אוכלוסייה גדולה בת 500 פרטים (במזבלת חדרה ליד פארק השרון ובתל גבתון).
  • רוב האתרים אינם נמצאים בשמורות טבע.
  • הצמח מתפתח ומשגשג דווקא במעונות מופרעים כמו ליד גלי אשפה חוליים. אולם יתר הפרעה והכחדת שכבת הקרקע העליונה מביאה להכחדת אוכלוסיות.
  • רוב האוכלוסיות של מין תת-אנדמי זה נמצאות בישראל ומיעוטן בלבנון וסוריה. לכן חובת השמירה בעיקר על ארצנו.

יש להשלים את הסקר הגיאוגרפי של הצמח בגלילות הנגב המערבי והשפלה. מומלץ לנטר שתי אוכלוסיות, בפארק השרון ובתל גבתון, יחד עם בדיקת משך חיי הצמח וגודל בנק הזרעים בקרקע.

צמח קוצני עשבוני חד- או רב-שנתי, תת-אנדמי לישראל ולמישור החוף. היום יש אוכלוסיות רבות והמין אופייני למעזבות, אך קצב הפיתוח והרס פני הקרקע הטבעית במישור החוף מכתיבים הכרזתו כמין אדום, בעיקר בשל היותו מין אנדמי.

Eig, A. 1942, Revision of the Onopordon species of Palestine, Syria and adjacent countries. Palestine J. of Botany, Jerusalem Series, 2(4): 185-199.