לְשוֹן-אֶפְעֶה קְטַנָּה

מוגן

Ophioglossum lusitanicum L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Lesser Adder's Tongue, Portuguese Adder's Tongue
שם ערבי
לוקייפה, ליסן אל-חייאה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים תיכוני – אירו-סיבירי – אפריקה הטרופית
אתר מרכזי לשימור
שמורת לימן, שמורת בני ציון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
9.1

שרך עשבוני רב-שנתי זעיר (5-8 ס"מ) הגדל בארץ בכיסי קרקע ברכסי כורכר במישור החוף. לצמח יש ציצת שורשים צפופה המקנה לו מראה של גיאופיט דומה לאחילוף. העלים תמימים, אזמלניים וצרים ומתוכם יוצאים עמודי המנבגים שצורתם כשיבולת. המנבגים צפופים וערוכים לאורך קצה הגבעול בשני טורים. זהו סוג השרך היחידי בארץ אשר בו המנבגים ממוקמים על עלים מיוחדים (=ספורופילים) הנפרדים מהעלים הרגילים. המין מופיע לאחר הגשמים החזקים של הסתיו והחורף ומפתח את עלי המנבגים בחודש פברואר. העלים ושיבולי המנבגים רכים ומתפוררים במהרה לקראת האביב ובמשך רוב חודשי השנה רק חלקיו התת-קרקעיים – קנה השורש האוגר וניצן ההתחדשות - נותרים חיוניים. העלים דומים למיני גיאופיטים ודגניים רבים. שיבולת המנבגים ייחודית בצורתה. מין לשון האפעה השני בארץ הוא ל. מצרית הגדל רק בערבה. למין זה עלים רחבים יותר (ביצניים).

הצמח מצוי ב-3 גלילות במישור החוף בדגם מקוטע מאד ב-7 אתרים ודאיים, אך לפי ההערכה יש בארץ כ-10 אתרים. בעמק עכו הצמח נמצא רק בשמורת לימן. בחוף הכרמל - בנווה ים ובמעגן מיכאל. בשרון - בכרכור, במחצבות חדרה, בשמורת בני ציון, ליד חרוצים ובשמורת אודים (פולג). בעבר גדל גם בחורשת איקליפטוסים בתוך חדרה (מידע מיעקב גליל), אך אוכלוסייה זו נכחדה. גם באזור צומת גלילות הצמח נכחד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

כורכר, חמרה חולית ואדמת חמרה הדוקה מעורבת בתלכידי כורכר.

מופיע בארצות צפון הים התיכון, אך נעדר מחופי הים התיכון של אפריקה. גדל גם בחופים האטלנטיים של ספרד,פורטוגל וצרפת.

על המשפחה והסדרה – ראה לשון-אפעה מצרית.

  • למרות שהצמח ידוע ללא שינוי לאורך השנים מאותן 3 גלילות במישור החוף, הרי שמספר האתרים הצטמצם וכמה אוכלוסיות נכחדו – כמו בחורשת האיקליפטוסים של חדרה וברכסי הכורכר שליד צומת גלילות.
  • ברוב האתרים הצמח גדל בכתמים קטנים שבהם מופיעים מאות פרטים. לעתים מוצאים גם פרטים בודדים. עם זאת אין מידע מספיק על הדינמיקה הרב-שנתית של האוכלוסיות.
  • האוכלוסיות המצויות בתוך שמורות טבע מוגנות, אך אין ודאות בקשר להשפעה של שרפות או התכסות השטח בצומח רב-שנתי על הפרטים.
  • מוגן בשמורות לימן, אודים (פולג) ובני ציון. מוגן על פי חוק בגלל היותו שרך.
  • התפוצה עולמית. לפי נתוני IUCN נמצא במעמד "סכנה חמודה" (CR) בקרואטיה ובאיום (VU) בבריטניה.

הקמת חלקות מעקב בשמורות שבהן הוא גדל ולנטר את האוכלוסיות בכתמים ובעקבות זאת לקבוע מדיניות ממשק של הצמח באתרו (in situ).

שרך חד-שנתי זעיר הגדל באתרים ספורים בגלילות הצפוניות של מישור החוף. בכמה אתרים נעלם תחת הבניה והפרעות אדם אחרות. מצוי בארצות צפון ומערב הים התיכון וחשיבות שימורו בישראל נובעת מהיותו מין פריפריאלי המגיע בישראל לקצה המערבי של תפוצתו העולמית.

כהן, ע. ושמידע, א. 1989. צמחים נדירים בארץ/לשון אפעה מצרית. טבע וארץ ל"א/4: 15-17.