סַחְלָב רֵיחָנִי

מוגן

Orchis coriophora L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. בהשתתפות אמוץ דפני


שם נרדף
Anacamptis coriophora ssp. Fragrans
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים תיכוני – מערב איראנו-טורני (אירו-סיבירי)
אתר מרכזי לשימור
הר קטע, שמורת הסחלבים בחורשת טל
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (6)
% אתרים בשמורות
12.5

צמח זקוף בגובה 20-35 ס"מ. הגבעול ירוק, דק, עטוף בעלים לכל אורכו ונושא תפרחת בקצה. העלים סרגליים-אזמלניים, התחתונים מופשלים, העליונים זקופים או כמעט זקופים. התפרחת קצרה, צפופה, רבת פרחים, צריפית בתחילת הפריחה והופכת לגלילית. הפרחים ריחניים. כל פרח מלווה בחפה זקוף, אזמלני-מחודד, שאורכו כאורך השחלה הממוקמת מתחת לפרח. עלי העטיף העליונים יוצרים מעין קסדה מעל למרכז הפרח. השפית (עלה העטיף התחתון) ירוקה עד ורדרדה, מנוקדת בארגמן, מחולקת לשלוש אונות עבות, האונה המרכזית ארוכה מהצידיות. אורך השפית 5-9 מ"מ. הדורבן כפוף מטה והוא קצר במעט מהשחלה. בניגוד לרוב מיני הסחלב בארץ, בדורבן של מין זה מופרש צוף. הפריחה מתחילה במרס, שיאה באפריל-מאי ונמשכת אף ביוני באזורים גבוהים וקרירים.

הצמח גדל כיום ב-2 גלילות בלבד בצפון הקיצוני: החרמון הנמוך וצפון עמק החולה. הוא נמצא ב-8 אתרים מתועדים בארץ, ולפי הערכה יש כ-10 אתרים. מתוך האתרים המתועדים, 6 אתרים נמצאים בחרמון הנמוך באזור עמק יעפורי - הר קטע – נווה אטיב. בעמק החולה ידוע אתר הנמצא בשמורת הסחלבים של חורשת טל. לאחרונה (2009) דווח על אתר נוסף בצפון עמק החולה באזור שניר-יובלי הנוחיילה (טליה אורון). המין גדל בעבר ב-4 גלילות נוספות שמהן נכחד בכל האתרים: בשנות ה-20-40 של המאה ה-20 נאסף בשרון בברכת בטיח, בגליל העליון בפקיעין, בעמק יזרעאל בתל יוסף ובפלשת בפתח תקווה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בתות וצומח עשבוני בשדות בור; קרקעות על סלע טרוורטין.

מין רחב תפוצה, אירופי בעיקרו. נפוץ ברובה של אירופה להוציא חלקיה הצפוניים. גדל סביב אגן הים התיכון – דרום אירופה, צפון אפריקה, טורקיה עד ישראל וכל איי הים התיכון. במזרח גדל בדרום הקווקז, צפון עיראק וצפון איראן. תת המין הטיפוסי ssp. cophora גדל בחלק הצפוני והמזרחי של תחום התפוצה. תת-מין ריחני ssp. fragrans גדל בעיקר סביב אגן הים התיכון.

לסחלב ריחני יש שני תתי-מין ברורים הנבדלים בצבע, מורפולוגיה וריח וכאמור גם בתחום התפוצה. תת המין הטיפוסי, הצפוני יותר, מאופיין בפרחים כהים, בשפית רחבה יותר בעלת אונות קצרות יותר ובריח לא נעים (ריח המזכיר ריח פשפש, מכאן השם המדעי של כל המין cophora – נושא ריח פשפש). תת-מין ריחני הדרומי בעל פרחים בהירים יותר, מאופיין בריח המזכיר את ריח הווניל ונמצא גם בארץ (Kretzschmar et al. 2007). הגבולות בין שני תתי המין אינם ברורים, שני תתי המין כמעט שלא נצפו גדלים ביחד בכל אזור התפוצה. נראה כי לפנינו מקרה של התמיינות מין אחד לשני מינים אשר יוצרים ריחות שונים, מושכים כפי הנראה מאביקים שונים, גדלים באזורי אקלים שונים, אולם גנטית מאד קרובים. מחקר מעמיק לאורך גבול התפוצה ביניהם יגלה האם יש ביניהם צורות מעבר או שמדובר בשני מינים כבר כיום. לאחר מחקר ואנליזות מולקולאריות הועבר סחלב ריחני ביחד עם מיני סחלב אחרים לסוג בן-סחלב (Pridgeon et al. 1997), אולם היות ששינוי זה לא מקובל בכל הפרסומים, גם כאן הוא לא בוצע. סחלב ריחני קרוב לסחלב קדוש הגדל גם הוא בארץ ומאופיין בפרחים גדולים יותר, שפית ארוכה, לא מנוקדת ומחודדת. גם סחלב קדוש הוא צמח נדיר בארץ, הנמצא בהתמעטות אולם בקנה מידה ארצי הוא אינו בסכנה ומוכרים יותר ממאה אתרים שלו.

  • ניכרת מגמה בולטת של צמצום מספר הגלילות והאתרים עקב הכחדה, כך שכיום, פרט למרגלות החרמון, יש בישראל רק אתר אחד. גם באתר זה (חורשת טל) ניכרת נסיגה בולטת מאלפי פרטים למאות עקב השתלטות של פטל קדוש ושומר פשוט.
  • אובדן בית הגידול ואוכלוסיות קטנות הם ככל הנראה גורמי ההכחדה בעבר ומהווים איום לאוכלוסיות בהווה.
  • הצמח מוגן בתוקף היותו בן למשפחת הסחלביים. מוגן בהר קטע בתחומי שמורת הר חרמון וכן בשמורת הסחלבים בחורשת טל.
  • הצמח רחב תפוצה בעולם. מופיע ברשימות IUCN במעמד VU בקרואטיה, EN בשוויץ וכנראה שנכחד באסטוניה.

ניטור האוכלוסיות באתרים הקיימים ומאמץ לאתרו מחדש בגלילות שבהן היה ידוע בעבר.

מין סחלב נדיר מאד שמספרי גלילותיו ואתריו הצטמצמו בצורה חריפה מאז המאה ה 20 בעיקר עקב אובדן בית הגידול. מצוי בישראל בשוליים הדרומיים של תפוצתו העולמית, ואינו מצוי בסכנת הכחדה בעולם.

Krestzschmar, H. Eccarius, W. & Dietrich, H. 2007. The Orchid Genera: Anacamptis, Orchis, Neotinea. EchinoMedia. 544 pp