סַחְלָב מְצוּיָּר

מוגן

Orchis israelitica Baumann & Dafni

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. בהשתתפות אמוץ דפני


שם נרדף
O. pictus
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
עין הזקן בהר מירון, הר עצמון, הר טורען
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
47.2

צמח זקוף בעל פקעת שורש, גובהו (25-) 7-18 ס"מ. העלים מוארכים וממוקמים רובם בשושנת בבסיס הגבעול. עלי הגבעול מועטים, חופים עליו. הגבעול מסתיים בתפרחת לא צפופה בת 5-15 פרחים לבנים או ורדרדים. בניגוד לרוב הסחלבים האחרים הפרחים העליונים פורחים לפני התחתונים. הפרחים מלווים בחפים אזמלניים, הצמודים בדרך כלל לפרי המתפתח יותר מאוחר. שפית הפרח מחולקת לשלוש אונות (האמצעית רחבה יותר מהצדדיות) ומנוקדת בארגמן (עד 6 כתמים), רוחבה 7-10 מ"מ, אורכה קצר יותר. עלי העטיף הנוספים ביצניים, מעורקים בירוק, ערוכים כקסדה מעל לפרח; אורך החיצוניים 7 מ"מ, והפנימיים 4-5 מ"מ. כל פרח נושא בצד האחורי דורבן צר כפוף כלפי מטה או אופקי שאורכו כ-1 ס"מ. אין בפרחים צוף. נמצא כי הפרח מחקה בצורתו וצבעיו (פרח בהיר עם ניקוד כהה) זמזומית מצויה, פרח צינורי לבן עם אבקנים כהים המכיל צוף. שכן נמצאו מאביקים משותפים בשני המינים (Dafni & Ivri, 1981) וכן לפי בדיקות כימיות ופיזיולוגיות (Galizia et al. 2004). המין דומה מעט לסחלב פרפרני ויש בני כלאיים רבים בין שני המינים המופיעים לרוב לאחר שרפה ועם פתיחת החורש ולאחר כמה שנים רובם נעלמים (אייזנבוד, 1986; Dafni. & Baumann, 1982). הפריחה בפברואר-אפריל.

הצמח נמצא בגליל העליון, בגליל התחתון ובעמק עכו (שם התגלה לראשונה כחדש לגלילה ב-1996 ע"י אביבה רבינוביץ'). בסך הכל מתועדים 53 אתרים. בגליל העליון נמצא ב-38 אתרים בכל גוש הר מירון ומערבה ממנו. בגליל התחתון נמצא ב-14 אתרים באזור הר עצמון-יודפת, הר אחים - אבטליון ובאזור טורעאן – הר כמון. בעמק עכו הוא נמצא באתר יחיד בשמורת לימן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מקומות מוצלים למחצה או שטופי שמש בקרקעות גירניות. בתות סירה קוצנית, שיחיות קידה שעירה ושולי חורש אלונים. לעיתים גדל בחורשות אורן נטועות.

אנדמי לצפון ישראל אך ייתכן שגדל גם בדרום לבנון. אף על-פי שפיינברון ציינה בפלורה פלשתינה כי המין נמצא גם בדרום מערב אנטוליה, הדבר אינו מקובל כיום (Krestzschmar et al. 2007).

סחלב מצויר אינו דומה למיני הסחלב האחרים של ישראל, אולם הוא דומה וקרוב לסחלב בורי, מין ויקרי הגדל בכרתים ובאיים יווניים נוספים, שהוא צמח גבוה יותר עם פרחים ארגמניים ושפית פחות מפוצלת. סחלב מצויר ומיני סחלב רבים אחרים הועברו לסוג בן-סחלב על פי אנליזות מולקולאריות (Pridgeon et al., 1997). שינוי זה התקבל בכמה פרסומים חדשים, ביניהם המונוגרפיה של הסוג סחלב וקרוביו (Krestzschmar et al. 2007). לפי מונוגרפיה זו סחלב מצויר וסחלב בורי משתייכים לסקציית בורי בבן-סחלב (Anacamptis sect. Boryae). למרות הקרבה בין שני המינים, הם ממוקמים על שני ענפים ברורים ומופרדים באילן המולקולרי, לכן לא אוחדו לתתי-מין של אותו המין, אלא נשמרו כשני מינים עצמאיים (Krestzschmar et al. 2007). כמו כן, נמצא כי שני המינים שונים מבחינה אופטית (Galizia et al. 2004).

  • האתרים המתועדים רבים למדי ורובם המכריע נרשם רק משנות ה-80 של המאה הקודמת והלאה. לפיכך קשה לספק הערכה מוסמכת על מגמות שינוי במספרם לעומת ראשית ואמצע המאה הקודמת.
  • הצמח מופיע לעתים כפרטים בודדים, לעתים בקבוצות קטנות ובאתרים העיקריים גודל האוכלוסייה הכללי מגיע למאות פרטים.
  • הפרעות בתחומי שמורות טבע (כגון בהר מירון) ושינויי ייעוד קרקע עלולים לפגוע באוכלוסיות. חלק מהאוכלוסיות קטנות ועובדה זו כשלעצמה חושפת אותן לסיכוני הכחדה.
  • הצמח מוגן בשמורת הר מירון, בשמורת הר אחים ובשמורת לימן. מוגן בחוק בתוקף שייכותו למשפחת הסחלביים.
  • הצמח אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.

מומלץ לנטר את האוכלוסיות באתרים הידועים על מנת ללמוד על המגמות הרב שנתיות בדינמיקה של האוכלוסיות, במיוחד בהקשר של אזורים שמורים בהם עצי חורש או יער נטוע המתפתחים ללא הפרעה ומצלים על סביבתם.

מין סחלב של גלילות צפון הארץ, נדיר למדי, אשר אתריו עלולים להיפגע משינויים בשימושי קרקע בתוך שמורות ומחוצה להן. חשיבות שימורו רבה עקב העובדה שהוא מין אנדמי לצפון ישראל.

(ראה גם ברשימה הכללית) אייזנבוד, ד. 1986. בני כלאיים בין סחלב פרפרני וסחלב מצוייר. רתם 19: 105-117. Dafni, A. & Baumann, H. 1982. Biometrical Analysis on Populations of Orchis israelitica, O. caspia, abd their Hybrids (Orchidaceae). Plant Systematics and Evolution 140: 87-94. Dafni, A. & Ivri, Y. 1981. Floral mimicry between Orchis israelitica Baumann and Dafni (Orchidaceae) and Bellevalia flexuosa Boiss. (Liliaceae). Oeogia 29: 229-232. Galizia, C.G., J. Kunze, A. Gumhezt, A-K. Bory Karlson, S. Sachse, C. Markl & R. Menzel. 2004. Relationship of visual and olfactory signals parameters in a food-deceptive flower mimicry. Behoral Eogy 2005 16: 159-168. Shifman, A. 2009. Orchis laxiflora, a New/Old Orchid in Northern Israel. J. Eur. Orch. 41 (3/4): 501-512.