נֵץ-חָלָב הֶרוֹדְיָאנִי

Ornithogalum sp. nova (Deen.) Decne

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
נץ-חלב הירודיון
שם אנגלי
Herod's Star of Betlehem
שם ערבי
לבאן (הרוד)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מצוקי נחל תקוע
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
6.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

גיאופיט קרח לגמרי בעל בצל הגדל קרוב לפני השטח ונושא בקרבתו בצלצולי ריבוי רבים וקטנים, בקוטר ממוצע של 2-3.5 מ"מ. הבצל דמוי קנקן, כדורי בחלקו התחתון ומוארך בראשו, קוטרו 15 מ"מ. העלים סרגליים בעלי פס לבן במרכזם. רוחבם (4) 2-3 מ"מ ואורכם 11-25 ס"מ; בשעות הבוקר העלה פרוש ושטוח ואז הפס הלבן נראה בברור אך בתנאי עקת יובש העלים גלולים, הפס הלבן חבוי והעלה דומה לחוט. אורך העלים כאורך התפרחת או מעט פחות. העלים של צמחים הגדלים בחגווי מצוק משולשלים כלפי מטה. העלים מתקיימים בו זמנית עם הפרחים, אך יש שנים בהן העלים מתייבשים כבר בעת שיא הפריחה ולעומתן יש שנים בהן העלים מאריכים את פעילותם עד שלב הפרייה ואז מתייבשים יחד עם הפירות. עמוד התפרחת זקוף או נטוי וגובהו מגיע ל- 14-23 ס"מ (פחות מזה בשנים שחונות). צבעו ירוק-מכחיל והוא קרח לחלוטין. התפרחת אשכול חד-צדדי באורך 6-10 ס"מ, ובו 3-6 (10) פרחים משולשלים מטה. כל פרח מלווה בחפה אזמלני קרומי (15-25) מ"מ, החפים ארוכים במעט מעוקץ הפרח, התחתונים ארוכים יחסית והם מתקצרים כלפי מעלה התפרחת. עוקץ הפרח דקיק, אורכו 10-15 מ"מ והוא גדל עם הזדקנות הפרח ועשוי להגיע בפרי עד 17 מ"מ. העוקצים נטויים לצדדים בפריחה ונטייה זו מתחזקת בסוף הפריחה והפרייה. הפרח דמוי פעמון, אורכו 15-20 מ"מ, קוטרו 20-25 מ"מ; בעל 6 עלי עטיף לבנים, שווי גודל עם פס גב ירוק, המתקשתים כלפי חוץ. לפרח שישה אבקנים, שלושת אבקני הדור החיצוני מעט קצרים מאלה של הדור הפנימי. כל זירי האבקנים בעלי כנפיים מכונפות חסרות שיניים ברוחב 1.5-2 מ"מ, הנפסקות בבת-אחת. השחלה דמוית ביצה ירוקה כהה, ומתפתחת לפרי סגלגל שאורכו 9-11 מ"מ ורוחבו 5-6 מ"מ. אורך העלי 2-3 מ"מ ובקצהו צלקת בעלת 3 אונות; הצלקת נמוכה במקצת מהאבקנים. עלי העטיף הנובלים עוטפים את הפרי ואינם נושרים. הפריחה - במחצית השנייה של מרס.

נמצא ב-1987במדבר יהודה, באתר אחד בנחל תקוע, כ-2 ק"מ מדרום-מזרח להרודיון ומצפון לתקוע. נמצאו 2 אוכלוסיות קרובות משני צידיו של הקניון. לא נמצאו אוכלוסיות נוספות לאורך מצוקי הקניון בתנאי גידול דומים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

סדקי סלעים, מצוקי גיר שבורים ודרגשים זוויתיים בחגורת הספר של הרי יהודה בגיאיות נחלים היורדים לים-המלח, לרוב במדרון צפוני תלול, אך גם במדרונות סלעיים ולאורך האפיק הראשי של נחל תקוע. לא נמצא במשטחי סלע, במצוקים אנכיים ובאפיק הקניון.

מין או תת מין אנדמי.

על הסוג – ראה נץ-חלב חום. בסקציה אליה שייך נץ-חלב הרודיאני יש רק שני מינים באירופה; נץ-חלב נטוי (O. nutans) הנמנה על אלמנט מזרח ים-תיכוני: גדל בר ביוון, בולגריה ודרום מערב טורקיה, (ושכיח בגינון ברחבי אירופה ושם הופך לפעמים לפליט תרבות); ו-O.boucheanum, הקרוב מאוד לנ. הרודיאני וגדל במזרח אירופה עד חצי האי קרים. למינים אלה בצלצולי-בת רבים, עלים בעלי פס לבן במרכזם, פרחים נטויים כלפי מטה, ואונות העטיף המתקשתות החוצה. סימן חשוב נוסף הם קרומים דמויי כנפיים משני צידי הזיר המשוננים חדות בקצותיהם. הסימנים הללו אופייניים לקבוצה מיוחדת בסוג Subgen. Myogalum (Link) Baker. סימנים אלה אינם מופיעים במיני נץ-חלב אחרים של ישראל והלבנט. המיוחד לאוכלוסיית תקוע הוא היותם של כל אברי הצמח קטנים ומועטים, העלים הצרים מאוד, התפרחת החד-צדדית וחוסר השינון בכנפי זיר האבקן. השוואת תיאור המין בפלורות השונות ובמחקרים מורה כי פרט לעלים הצרים, שאר התכונות המיוחדות לאוכלוסיית תקוע נמצאו גם באוכלוסיות טורקיה ואירופה. לכן עדיין לא ברור אם הטקסון מנחל תקוע הוא מין חדש למדע או זן של המין האירופי.

  • הצמח מצוי רק באתר אחד.
  • השטח אותו תופסת האוכלוסייה מצומצם ביותר ומתפרס על כ-1,600 מ"ר בלבד. ב- 2009 נמנו 810 גושים (650 במדרון הצפוני והשאר בשולי האפיק ובמצוק הדרומי).
  • פעילות דורבנים פוגעת באוכלוסייה: אלה מוציאים כנראה את כל הבצלים שבמדרון; רק בכיסי סלע לא רואים חפירות דורבנים וייתכן שכך חלק מהבצלים ניצלים.
  • מצוי בתחומי שמורת נחל תקוע.
  • הטקסון המורחב נפוץ באירופה, לעתים כפליט תרבות ואינו נתון בסכנת הכחדה. אולם, אם אכן זהו מין אנדמי חדש למדע הנבדל מהמין האירופי, הרי שהסיכון המקומי הוא גם העולמי.

מומלץ לערוך מעקב יסודי אחר גודל האוכלוסייה והתנודות בין השנים. יש לחפש עוד אוכלוסיות בקניון תקוע ובנחלים המצוקיים הקרובים. יש לברר את מעמדו הסיסטמטי של המין כדי לבסס את הגדרתו כמין נפרד ואנדמי.

גיאופיט הגדל באתר יחיד בקניון של נחל תקוע במדבר יהודה. השטח אותו הוא תופס מצומצם ביותר והוא נתון לסכנת עקירה ואכילה של הבצלים ע"י דרבנים. מעמדו כמין אדום מותנה בהבהרה סופית של מעמדו כמין נפרד ואנדמי לישראל.

ראה רשימת הספרות הכללית.