כַּף-עוֹף מְנוּצָּה

Ornithopus pinnatus (Mill.) Druce

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מתחם תע"ש ליד רמת השרון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי כמעט קרח בגובה 10-30 ס"מ. הגבעולים דקים, נטויים או זוחלים, לעיתים קרובות מסועפים. העלה מנוצה פעם אחת, אורכו 4-8 ס"מ ובבסיסו פטוטרת ברורה; עלי הלוואי קטנטנים מאוחים לבסיס הפטוטרת, צורתם ביצנית. העלעלים ערוכים ב-3-6 זוגות, אורך העלעל 6-15 מ"מ, רוחבו עד 2-4 מ"מ, צורתו סרגלית–אזמלנית עד ביצנית צרה. עוקצי התפרחות דקים, אורכם כאורך העלים השכנים. התפרחת סוכך ובו (5)2-4 פרחים המלווים בחפיות קטנות. הפרח באורך 6-8 מ"מ, בעל עוקץ קצר מאוד. הגביע צינורי אורכו כ-5 מ"מ ובראשו שיניים אזמלניות שאורכן עד רבע אורך הצינור. הכותרת צהובה מעורקת באדום. הפרי הוא תרמיל גלילני חרמשי עד מעגלי, שאורכו כ-3 ס"מ ורוחבו 1-2 מ"מ. הפרי קרח ומסתיים במקור כפוף; בשלב הפצת הזרעים הפרי מתפרק ליחידות חד זרעיות גליליות, שעליהן צלעות אורך. הזרעים צהובים מוארכים. הפריחה בחודשים פברואר-מרס.

הצמח נמצא בארץ בשתי גלילות במישור החוף - שרון ופלשת, ב-18 אתרים שתועדו, ולפי הערכה יש 21 אתרים. האתרים העיקריים שבהם הוא גדל כיום בשרון הם: נתניה (ליד ברכת דורה וביער נתניה (חורשת הסרג'נטים), הרצליה ורמת השרון ומתחם תע"ש הסמוך אליהן (רון פרומקין), וכן באחו בנימינה. נכחד בשרון מאתרים אחדים בקרבת יישובים שבהם הבינוי העירוני התרחב לעבר השטחים הפתוחים - פרדס חנה, חדרה, נתניה, רעננה הוד השרון והרצליה. בפלשת הוא נמצא כיום בשדמה ובבית אלעזרי, אך נכחד מפתח תקווה ומסביבות תל אביב ובני ברק, כנראה עקב התפשטות השטח הבנוי. ישנו רישום של ד. זהרי מ-1950 מרמת מנשה, אך ככל הנראה הצמח אינו גדל בגלילה זו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות בור וצומח עשבוני, בעיקר על קרקע חולית ועל חמרה חרסיתית.

גדל בכל מדינות הים תיכון להוציא את מצרים ולוב. בקליפורניה ובניו זילנד זהו צמח גר.

בסוג כף–עוף תשעה מינים הנפוצים לאורך אגן ים התיכון עד מערבה של אסיה. מין אחד גדל בדרום אמריקה. בארץ המין השכיח יותר בסוג הוא כף-עוף פחוסה, צמח שעיר של קרקעות חמרה במישור החוף המאופיין בחפה מנוצה שנמצא בקצה עוקץ התפרחת, ובפרי פחוס.

  • תפוצתו של הצמח יציבה למדי לאורך זמן בגלילות של מישור החוף (האיסוף ברמת מנשה היה חד פעמי וכנראה חריג). עם זאת, ניכרת ירידה גדולה במספר האתרים הכללי בכל אחת מהגלילות הללו, במיוחד בקרבת יישובים עירוניים.
  • גורם ההכחדה עד כה היה היעלמות בית הגידול של חמרה וחמרה חולית בשטחים הפתוחים שבקרבת היישובים העירוניים בשרון ובפלשת, וזהו גם האיום על האוכלוסיות שנותרו.
  • אף לא אחד מבין האתרים שבהם הצמח גדל כיום מצוי בתחומי שמורת טבע מוכרזת.
  • הצמח אינו מופיע ברשימות של מינים אדומים בארצות אחרות.

יש לפעול להכרזת השמורות של אחו בנימינה וברכת דורה, וכן למצוא דרכים להגנה על האוכלוסיות ביער נתניה ובמתחם תע"ש.

צמח עשבוני נדיר של קרקעות חוליות במישור החוף שאוכלוסיותיו התמעטו מאד עקב אבדן שטחים פתוחים והוא מאוים עקב הסכנה לפיתוח של שטחים פתוחים נוספים במישור החוף.