עַלֶּקֶת שׁוּלְץ

Orobanche schultzii Mutel

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Schultz's Broomrape
שם ערבי
חלוק
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
עמק הצנינים בין עמונה לעופרה בשומרון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

טפיל חסר עלים ירוקים, חד-שנתי (?), בעל פקעת-שורש ושורשי מציצה החודרים לצמחים שכנים ומוצצים מהם את המים והמזון. הצמח בנוי גבעולים סגולים-לבנים זקופים שגובהם 13-16 ס"מ ובראשם תפרחת צפופת פרחים. אברי הצמח מכוסים שערות דביקות קצרות. הפרח סגול-חוור (עד לבנבן בשומרון), דו-שפתני, בעל צינור כותרת ארוך (15-20 מ"מ) מתרחב לקראת פתחו, לועו בנוי חמש אונות בדומה לפרח ממשפחת הלועניתיים. פני הכותרת בעלי שערות בלוטיות זעירות ורבות. השחלה קרחת ועל פני עמוד העלי מפוזרות שערות בלוטיות זעירות בודדות; גם אורכו של זיר האבקן קרח ורק בסיסו שעיר. הפרח פונה בפתחו אל הדבורה, מייצר צוף רב בבסיס הכותרת ודבורים רבות נמשכות אליו. בבסיס הפרח גביע המחולק לארבע אונות אשר אינן שסועות לשתיים עד הבסיס (תכונה אופיינית למיני עלקת אחרים), הפרח מלוּוה בחפה לבנבן דמוי אזמל ושתי חפיות קטנות ומחודדות הממוקמות על אונות הגביע; לרוב אורך החפיות גדול מאורך שיני הגביע. על פי הפלורה נטפל לצמחי קורטם דק ומינים אחרים. הפריחה - באפריל ובתחילת מאי.

הצמח גדל כיום בוודאות רק באתר אחד בהרי השומרון - בעמונה שממזרח לעופרה בשומרון ברום 830 מטר, שם נמצא ב-2009. לפי הפלורה ולפי דנין (2004), המין נמצא בהרי יהודה, מדבר שומרון, מואב והגלעד, אולם אין עדות לכך בעשבייה. גדל גם בחרמון אך לא ברור אם גדל גם בהרי אדום. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

עמקים הררים ומדרונות אבניים על גבי תשתית גירנית ברום 700-900 מטר. מחוץ לישראל בבתי-גידול מגוונים, לאו דווקא מלווה שדות חקלאיים, מגובה פני הים- ועד רום של 2,560 מטר.

מין ים-תיכוני הגדל מחד באזור הים-תיכוני של צפון-אפריקה (תואר לראשונה למדע מאלג'יר) ומאידך גדל ברוב ארצות דרום אירופה, טורקיה, לבנון,קפריסין (?) וממשיך מזרחה דרך צפון איראן עד אפגניסטן. בפלורה החדשה של מצרים ניתן המין מאלכסנדריה.

עלקת שולץ שייכת לסקצית טריאוניכון (Sect.Trionechon) בסוג עלקת, שאופייני לה גביע דמוי פעמון שאיננו מתפצל לאונות עד בסיסו ושתי חפיות צדדיות הקבועות על אונות הגביע מצידי החפה. על קבוצה זו נמנים עלקת סגולת-פרחים הנדירה ומין העלקת הנפוץ ביותר בישראל – עלקת מוטל (ע.מצרית). בניגוד לעלקת מוטל שיש לה גבעול מתפצל, לע.שולץ גבעול קצר וזקוף לא מתפצל. כמו כן האונות של שפת הכותרת התחתונה מחודדות בע. שולץ ולא מעוגלות כמו בע. מוטל. סימן חשוב נוסף הוא מיקום "שנץ צינור הכותרת": בעוד שבעלקת מוטל, החלק הצר של צינור הכותרת הוא במחצית אורכו של הצינור הרי שבעלקת שולץ צינור הכותרת משונץ בהרבה מתחת לאמצעו. בשפה התחתונה של הפרח חסרים שני גבנונים לבנים בולטים האופייניים לעלקת מוטל. תפוצת מיני הסקציה טריאוניכון היא בעיקרה ים-תיכונית. רוב המינים גדלים בבתי-גידול טבעיים בחברות צומח מקומיות ורק אחד מהם הפך עד כה לצמח מזיק לגידולים חקלאיים.

  • הצמח גדל בוודאות רק באתר אחד בשומרון ובגלל קשיים בזיהויו ספק אם גדל אי פעם בגלילות נוספות ולפיכך קשה גם להסיק אם קיימת מגמת שינוי במספר הגלילות והאתרים.
  • אין מידע על מצב הסיכון העולמי, אך לאור התפוצה הגיאוגרפית הרחבה יחסית, ניתן לשער שאינו נתון בסכנת הכחדה עולמית.

חשוב מאד לערוך סקר שדה לאיתור אוכלוסיות ואתרים ולהמשיכו במחקר בכדי לאבחן ולוודא את המאפיינים הסיסטמטיים והגנטיים של המין בישראל. מומלץ לייחד אתר לשימור בהרי-ירושלים או בשומרון ולנטר שם את האוכלוסייה.

צמח נדיר ביותר בישראל אשר בעשר השנים האחרונות נמצא רק באתר יחיד בשומרון. בשל נדירותו, לא ברורה תפוצתו כיום ולא ברור האם האתרים הנוספים מהם הוא ניתן בעבר הם טעות הגדרה או עדויות להכחדה; מומלץ לערוך סקר שדה יסודי לאיתור האוכלוסיות.