פְּרַג סִינַי

Papaver decaisnei Hochst. & Steud.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Sinai Poppy
שם ערבי
דיידחן
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל יחם בקרבת המישר
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי זקוף ומכחיל, לרוב בעל גבעול בודד שגובהו 10-25 ס"מ. העלים והגבעולים קרחים לרוב, לעיתים בעלי שערות זיפניות בודדות. העלים מרוכזים ברובם בחלק התחתון של הצמח, צורתם מוארכת והם מחולקים ושסועים לאונות מוארכות לרוב משוננות. הפרחים בודדים בראשי גבעולים ארוכים חסרי עלים על עוקץ קרח לחלוטין הכותרת בצבע אדום עד אדום-כתום ואורכה 1-2 ס"מ. ההלקט קטן ומצולע, דמוי ספל, אורכו 10-14 מ"מ ורוחבו 6-8 מ"מ; הוא מצטרר לקראת בסיסו, צורתו חרוטית ובראשו דסקית שטוחה. הוא נפתח עם ההבשלה ע"י נקבים בין ראש ההלקט לדיסקית. שם המין המדעי ניתן על שמו של Decaisne, בוטנאי שאסף את הצמח בהרי סיני ומשם הוא תואר לראשונה למדע; מכאן נגזר שם המין העברי- פרג סיני. הפריחה בחודשי מרס-אפריל, ומותנית במועדי הגשמים ובזמן הנביטה.

הצמח נמצא בגלילות הנגב הדרומי והערבה באתר אחד בכל אחת מהן, בסך הכל בשני אתרים. הצמח התגלה כחדש לישראל ב-1987 בשדות קיבוץ אילות שבערבה. ייתכן שהגיע לשם באחד מהשטפונות מדרום הרי אדום. ב-1990 התגלה בהשתלמות רת"ם בנחל יחם בנגב הדרומי ונצפה שם גם ב-2010. ייתכן שהצמח לא אותר לפני 1990 בשל פריחתו הקצרה והופעתו במדבר הקיצוני רק בשנים הגשומות. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בישראל - בערוצי נחלים חוליים וחצציים במדבר קיצוני. בסיני גדל רק בהר-הגבוה ברום 900-2,500 במדרונות וערוצים עם חול גס. בעיראק ובאיראן הוא שכיח למדי בגבעות אבניות ועמקי חצץ ולס עשירים בסילט ברום 50-700 מטר. בירדן הוא גדל בקניונים הפונים לערבה באזור פטרה ועקבה, אך הוא נדיר ביותר. ייתכן שהאוכלוסייה ליד אילות היא שלוחה של אוכלוסייה גדולה הגדלה בהרי עקבה ממזרח, בדומה למנתור ערבי, זרעזיף המדבר ולענת יהודה.

גדל במדבריות המזרח התיכון ומערב אסיה: דרום סיני, ירדן, ערב, עיראק, איראן, פקיסטן ואפגניסטן. מירדן נתונים גם פרג סיני וגם פרג מכחיל הקרובים מאוד זה לזה. תפוצה סימפטרית זו מרמזת כי ייתכן שלפנינו טקסון אחד שיש לאחדו.

הסוג פרג מונה כ-100 מינים הנפוצים באזורים הממוזגים והסוב-טרופיים של אירו-אסיה וכן מין בודד הגדל באיי כף-ורדה ומין אחד בדרום-אפריקה. מרכז הסוג הוא במזרח התיכון ובקווקז, שם גדלים 47 מינים. בטורקיה 35, בעיראק 14 ובישראל 8. הטקסונומיה של הסוג קשה ביותר ואין הסכמה בין החוקרים על המעמד הסיסטמטי של הטקסונים השונים. לדוגמא יש הרואים בקומפלקס של פרג אגסני-סמור-כרמל ונחות מין אחד (P. rhoeas) ויש הרואים בו ארבעה מינים שונים. מהמחקר הטקסונומי עולה כי בקבוצות הפרג חלה אבולוציה והתמיינות עכשווית המעניינת את חזית המחקר הביולוגי. פרג סיני שייך ל"סקציית פרג" (Papaver) שאופייניים לה עלים קרחים יושבים ולופתים את הגבעול. לכל מיני הקבוצה עלים בעלי כסות מכחילה דמויית-שעווה. המין קרוב לפרג מכחיל (P.glaucus) הנתון בפלורה של עיראק ומירדן. לשניהם יש פרחים ופירות קטנים וכנראה רוב האבקתם עצמית, אך בעוד שההלקט של פ. מכחיל מעוגל בבסיסו, ההלקט של פ. סיני מוארך ונעשה צר בבסיסו. כמו כן עלי פרג סיני צרים בבסיס וכמעט שאינם לופתים את הגבעול. בפלורה של עיראק מדווח על צמחים המראים תכונות ביניים בין פרג מכחיל לפ. סיני. לסקציית הפרג שייך גם פרג תרבותי שממנו מפיקים את האופיום ואת הקודאין והוא קרוב לשני המינים הללו, אך לעומתו להם יש פרחים ופירות קטנים מאוד ועלים מחולקים. ייתכן שפרג מכחיל הוא אחד מאבות המוצא של הפרג התרבותי על כן ניתן לשער שלפרג סיני חשיבות גדולה כמאגר גנים ליצירת גנוטיפים חדשים ומועילים של הפרג האופיום התרבותי (Papaver somniferum).

  • הצמח נצפה רק פעמים ספורות, ולא ברציפות, בגלילות הדרום הקיצוני. לפיכך אין מידע ברור על מספר אתריו ועל שינויים במספרם.
  • הפרטים פזורים במרחב כבודדים. המידע על מדדים דמוגרפיים של המין בארץ לוקה בחסר. כנראה שכמו בכל מיני הפרג, נוצרים בהלקט זרעים קטנים רבים המתפזרים בקלות, אך לא ידוע דבר על דרך ההאבקה, שיעור יצירת הזרעים, חיוניותם וכושר הנביטה.
  • האוכלוסייה בשדות אילות לא נצפתה מזה 23 שנים. אם היא קיימת עדיין (בפועל או בבנק זרעים), היא עלולה להיכחד מפעילות חקלאית או מפיתוח עתידי עקב התפשטות העיר אילת.
  • האתרים אינם מצויים בשמורות טבע.
  • אין מידע על מצב הסיכון בארצות התפוצה, אך כאמור, בירדן הוא נדיר מאד.

מומלץ לבצע סקר תפוצה בנגב הדרומי ובערבה הדרומית בשנים גשומות לאיתור מדויק של אוכלוסיות, על מנת להגיע להערכה יותר מבוססת על מצבו. מסקר כזה ניתן יהיה ללמוד גם על הביולוגיה של המין בישראל ומכל המידע אפשר יהיה לגזור תוכנית ניטור או שימור.

צמח חד-שנתי נדיר מאד של דרום הערבה והנגב הדרומי שנצפה רק פעמים ספורות בארץ. הידע עליו מועט ודרושים סקרים ומעקבים נוספים על מנת לספק הערכה יותר מבוססת של מצב הסיכון וכדי להמליץ על הליכי טיפול.