אַרְכּוּבִּית צְמִירָה

Persicaria lanigera (R.Br.) Sijak

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
Polygonum lanigerum
שם אנגלי
Whooly Knotweed
שם ערבי
קרדב, זובר אומה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
לגונת שפמנון בבקעת בית צידה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (6)
בינונית
% אתרים בשמורות
30.0

צמח רב-שנתי שגובהו 60-130 ס"מ הגדל כשיח סבוך. הגבעולים זקופים או זוחלים, משתרשים באדמה. מפְרְקי הגבעולים נושאים מעטפת קרומית (=שופרית) עם שיניים קצרות מסולסלות בשפתה. העלים גדולים מאוד, אורכם 12-14 ס"מ ורוחבם 2-3 ס"מ, דמויי-אזמל, מחודדים בקצותיהם, והם מכוסים שערות צפופות משני צידיהם עד כי הם נראים מלבינים. הפרחים ערוכים בתפרחת דמוית שיבולת צפופה, ללא עלים בתוכה. הפרח ורדרד, גודלו 3-4 מ"מ. הפריחה בקיץ, מאוגוסט ועד תחילת אוקטובר. ארכובית צמירה היא המין היחיד מבין הארכוביות שוכנות מקווי המים (מהסוג – Pesicaria) שעליה שעירים-מלבינים.

היה ידוע בעבר משש גלילות: גולן, עמק החולה, בקעת כנרות, עמק עכו, השרון ופלשת. כיום גדל ב-5 גלילות, כי מפלשת הוא נכחד. בגולן נמצא באגם בוטמיה ובנחל גילבון. בעמק החוּלה נמצא בעין אליעזר בשנת 1982 ובגיא הירדן בשנת 1994. באגמון החוּלה הופיע שיח בודד ב-2005 (טליה אורון). בשרון גדל לפנים בבריכת-יער (עטה) (1926) וליד אבן-יהודה (1980), אך האוכלוסייה היחידה שנותרה היום גדלה בשמורת ביצת נחל פולג והתגלתה רק ב-1991. בגלילת פלשת נמצא הצמח בעיר תל-אביב (1958 – נחל איילון?) ובקטע התחתון של נחל שורק (רובין) (1962), אך כל המאמצים לחזור ולמצאו שם עלו בתוהו, והוא נכחד מגלילה זו. אוכלוסייה צפופה הייתה בשמורת עין אפק בעמק עכו בשנים 2000-2003. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ביצות וגדות נחלים עם מים זורמים זכים.

המין נפוץ בעולם הישן במרחב גיאוגרפי גדול: ממצריים דרך סודן וכל ארצות מזרח אפריקה, וכן ניג'ר, קונגו ואנגולה במרכז אפריקה ודרום אפריקה. באסיה הצמח נתון מהודו ומזרחה. הוא מופיע גם בצפון אוסטרליה. חשוב להדגיש כי במזרח התיכון ובכל מערב אסיה והים התיכון ישראל היא המדינה הצפונית ביותר בתחום תפוצתו.

הסוג ארכובית כולל 150 מינים קוסמופוליטיים, הנפוצים ברוב יבשות העולם – הן בסביבה טרופית והן בסביבה ממוזגת. אלה לרוב עשבוניים רב-שנתיים. מעט מינים מתורבתים לגינון, אחרים הם עשבים רעים שקשה להתמודד עמם. חלק מהמינים הם צמחי מים שחלק מגופם טבול. ארכובית צמירה משוייכת כיום לסוג פסיקריה (Pesicaria), ועמה נמנים עוד שלושה מינים רחבי עלים השוכנים במקווי מים - ארכובית מחודדת, ארכובית משונשנת וארכובית סנגלית, אשר אוכלוסיותיהן בארץ נכחדות במהירות.

  • ארכובית צמירה ויתר 3 המינים הנ"ל בסוג פסיקריה נמצאים כיום בסכנת הכחדה בישראל בשל הרס מקווי המים בישראל וזיהומם החמוּר.
  • אפשר לראות את הארכובית הצמירה באוכלוסיות גדולות ומשגשגות כמעט רק בבקעת בית ציידה (הבטיחה) ובעמק החוּלה. לפנים הם גדלו בביצות ובשולי נחלים במישור החוף ובעמקים. הם מהווים אינדיקציה טובה לאיכות המים במקווי המים הפתוחים שנותרו בארצנו.
  • בשנים 2000-2003 נצפתה אוכלוסייה גדולה בשמורת עין אפק, שכיסתה שטח של כ-3 דונם. היא הלכה ונעלמה מסיבה לא ידועה. פרטים ממנה הועברו למקלט הגן האקולוגי בטכניון ולמוקד המחקרים בשמורת החוּלה.
  • ארכובית צמירה ככל הנראה אינה בסכנת הכחדה עולמית, עקב תפוצתה הגיאוגרפית הנרחבת במקווי מים באזורים טרופיים.

משתמשים בשורש ברפואה עממית.

מומלץ לנטר את הצמח בשמורת בית ציידה (שמורה מוצעת), ולנסות להשיבו לקטע נקי באחד מנחלי מישור החוף – לירקון ולבריכת-יער.

צמח עשבוני רב-שנתי היוצר שיח גדול סבוך, לרוב בשולי גדה של מקווי מים. היה בעבר נפוץ יותר בארץ, אך כיום נכחד מאתרים רבים בעקבות הרס בתי הגידול המימיים וזיהומם. הוא נכחד כליל מאזור פלשת. זהו צמח טרופי, אשר תפוצתו בארץ פריפריאלית ואתריו בארץ הם הצפוניים ביותר בעולם. שימור ושיקום מקווי מים נקיים והשבה לאתרים שגדל בהם בעבר הם הצעדים הנדרשים להבטחת המשך קיומו של המין בישראל.