שַׁלְהָבִית הַגַּלְגַּל

Phlomis pungens Willd.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני – מזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימור
צומת גולני – בקעת טורען, חורשת עפולה עילית, איזור קידה - אש קודש בשומרון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
5 (5)
% אתרים בשמורות
3.2

עשבוני רב שנתי מרובה גבעולים שגובהו 30-60 ס"מ. הגבעולים עשבוניים, מזדקרים כלפי מעלה ומסועפים, בעלי כסות שיער כוכבי צפוף ושיער זיפני דליל. העלים נגדיים, מוארכים וצרים, שפתם משורית והם מחודדים בראשם. צבע הצד העליון של העלה ירוק כהה וצבע הצד התחתון ירוק מלבין עם עורקים בולטים. הפרחים יושבים ב-2-5 דורים בחיקי העלים, בחלק העליון של הגבעולים. החפיות המלוות את הפרחים נימיות-מרצעניות. אורך הגביע כ-10 מ"מ ושיניו המחודדות אורכן כמחצית אורך צינור הכותרת. אורך הכותרת הדו-שפתנית כ-15 מ"מ וצבעה סגול-לילך דהוי. הפירות – אגוזיות בעלות חתך רוחב משולש. הפריחה באביב המאוחר ובתחילת הקיץ.

הצמח גדל בחמש גלילות: הגולן, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, השומרון והרי יהודה. נמצא בוודאות ב-30 אתרים בארץ, ולפי המשוער יש כ-40 אתרים. הוא נכחד מתשעה אתרים שהיו ידועים בעבר. רוב האתרים נמצאים בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. בגליל התחתון מופיע בבקעת טורען – צומת גולני, רמת יבנאל, רמת כוכב ורמת יששכר. בגלילה זו נכחד מאתרים בכפר תבור, אילניה, מולדת וגבעת המורה. בעמק יזרעאל נמצא באזור עפולה, תל עדשים, דברת, בלפוריה, שריד וכן בחבל תענך עד רם-און. בעמק יזרעאל נכחד מכמה אתרים, כגון נהלל ומרחביה. בגולן הדרומי נמצא באזור נוב – אפיק וגם בחמת גדר. בשומרון נמצא לראשונה ע"י עופרה פרידמן באזור קידה. האוכלוסיות הדרומיות ביותר בארץ נמצאות בדרום הרי יהודה באזור הר עמשא-תל קריות. לפי עוז גולן (מידע בעל פה) הצמח שכיח בשדות בכל מזרח הר חברון. בירדן הוא גדל בגלילות הגלעד, עמון, מואב ואדום. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שדות של צומח עשבוני באדמות כבדות, לעתים בזלתיות וכן בשטחים מעובדים באזורי הספר. מופיע גם בשולי שדות מעובדים וחורשות איקליפטוסים. בירדן זהו צמח שולט בשטחי חקלאות מסורתית באדמות אלוביאלית חומות, בחגורת הספר של רמת כרך וטפילה במואב וצפון אדום ברום מעל 700 מטר.

התפוצה העיקרית של שלהבית הגלגל היא באזור האיראנו-טוראני ממרכז אסיה דרך הקווקז ועד למזרח התיכון. ידוע גם מארצות בדרום-מזרח אירופה כמו יוון, בולגריה, אלבניה, ארצות יוגוסלביה לשעבר והתפשט בשדות עד ספרד. גדל גם בארצות צפון אפריקה – מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. נפוץ במיוחד בטורקיה, משם מתוארים חמישה זנים שונים של מין זה.

הסוג שלהבית מונה כ-100 מינים, רובם באזורים הים-תיכוני והאיראנו-טוראני. בישראל גדלים עשרה מינים, לתשעה יש פרחים צהובים, ורק לש. הגלגל פרחים שצבעם סגול, צבע נדיר יחסית בסוג שלהבית. הסימנים הדיאגנוסטיים המבדילים בין הקבוצות השונות בסוג אינם בצבע הפרח אלא במבנה הפרח, במספר הפרחים בדור ובמיוחד בצורה ובמבנה של חפי הפרחים. כל מיני השלהבית בישראל שייכים לתת-הסוג שלהבית (Phlomis) שבו השפה העליונה של הכותרת דמויית כובע וקמורה מאוד, והשפה התחתונה גדולה ובעלת שלוש אונות, האמצעית ביניהן גדולה בהרבה מהצדדיות. תת-סוג זה מונה במזרח הקרוב שלוש קבוצות: קבוצת שלהבית דביקה, עליה נמנים שיחים מעוצים להם פרחים רבים בכל דור; קבוצת שלהבית הררית (ראה ש. סורית) בה מספר הפרחים בדור 4-8 וחפי הפרחים קטנים לרוב; וקבוצת ש. הגלגל (Subsec. Oxyphlomis). לה אופייניים פרחים מעטים בדור (2-6) וחפי פרחים אשונים וארוכים שאורכם 10-26(5) מ"מ. בקבוצה זו ארבעה מינים בטורקיה ורק מין אחד מדרים בתפוצתו ללבנט, כולל ישראל וירדן המהוות קצה תפוצה דרומי.

  • שלהבית הגלגל עדיין נמצאת במספר ניכר של אתרים, אך יש ירידה במספרם לעומת הידוע בעבר, במיוחד בגליל התחתון ובעמק יזרעאל.
  • ברוב האתרים האוכלוסיות אינן גדולות ומספר הפרטים בהן נע מבודדים ועד לעשרות ומאות, אך לא מעבר לכך.
  • הצמח גדל בשולי שטחי חקלאות ונטיעות. התרחבות של שטחי חקלאות באדמות כבדות ובאזורי הספר והמעבר לחקלאות אינטנסיבית מסכנים את המשך קיום האוכלוסיות. סיכון נוסף נובע מריסוסים להדברת עשבים בחורשות נטועות, ובשולי שדות ותעלות.
  • רוב האתרים בישראל אינם מצויים בתחומי שמורת טבע. הצמח מוגן רק בשמורת בלפוריה.
  • אין מידע על מצב הסיכון והשימור בארצות תפוצתו האחרות, אולם יש להניח שעובדת התפשטותו באגן הים התיכון מצביעה על אי היותו בסכנת הכחדה עולמית.

יש לאתר שטחים בגליל התחתון ובעמק יזרעאל בשדות בור באדמות כבדות ובשולי שדות מעובדים וחורשות נטועות ולהכריזן כאזורים מוגנים, על מנת שיתאפשר המשך קיומן של האוכלוסיות של שלהבית הגלגל כמו גם של מינים נוספים וייחודיים לבית גידול זה. במקומות המוגנים יש לנטר את האוכלוסיות.

עשב רב-שנתי של שדות בור, שולי שדות חקלאיים וחורשות, על אדמות כבדות בגליל התחתון, עמק יזרעאל, ואזורי ספר. מספר האתרים נמצא במגמת ירידה ובית הגידול רגיש מאד לפעולות פיתוח והסבה לחקלאות אינטנסיבית. אינו מוגן בישראל בשמורות טבע וככל הנראה אינו נמצא בסכנת הכחדה עולמית.