לֶחֶך הוֹדִי

Plantago scabra Moench

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
לֶחֶך הָדּי
שם נרדף
P. arenaria
שם אנגלי
Branched Plantain
שם ערבי
קטנה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי – ים-תיכוני – איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
ליד גשר הנעמן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי בעל גבעולים זקופים או נטויים המסתעפים בחלקם העליון לתפרחות, גובהו 20-50 ס"מ. הגבעולים והעלים מכוסים בשערות בלוטיות קצרות צפופות ובשערות בלוטיות ארוכות דלילות. העלים נגדיים, צרים ואורכם 4-8 ס"מ. הפרחים ערוכים בתפרחות המרוכזות בחלק העליון של הצמח, נישאות על עוקצים באורך 4-7 ס"מ היוצאים מחיקי העלים. התפרחות הן שיבוליות מרובות פרחים דמויות ביצה או גליל באורך 1-1.5 ס"מ. הן מלוות בבסיסן בכמה עלים וחפים, התחתונים הם עלים ירוקים ואילו החפים המרכזיים והעליונים קרומיים. הפרחים בעלי גביע וכותרת בני 4 אונות כל אחד, קרומיות וירקרקות. הפרחים דו-מיניים והאבקנים בעלי זירים ארוכים המותאמים להאבקת רוח. ההלקט סגלגל ומכיל 2 זרעים ביצניים, חומים כהים ומבריקים. מינים דומים ללחך הודי הם: ל. בלוטי שהוא מין נפוץ במגוון בתי-גידול, הוא נבדל בזרע אליפטי צר; ל. בשרני - המוגבל לחולות מישור החוף, נמוך יחסית ובשרני במקצת; ל. ים המלח, ל. הנגב ול. חום-לע הם מינים מדבריים או של חגורת הספר. הפריחה בחודשים מרץ-מאי.

הצמח גדל בגלילה אחת בלבד, בעמק עכו שם נצפה לאחרונה ב-2 אתרים: שדות חול ליד צומת עין המפרץ מדרום לגשר הנעמן (השתלמות רת"ם, 2008, יהודה מרטה 2009) ובקריית ביאליק (שיר ורד, 2008). הוא נעלם מכפר מסריק, שם נאסף ע"י זהרי ב-1946. בפלורה ואצל דנין (Danin, 2004) מצויין כי הופעתו מקרית, אך ניתן להניח במידה גדולה של ודאות שמציאותו בישראל קבועה משום שהאוכלוסיות באזור הנעמן - עין המפרץ מתמידות בהופעתן משנות החמישים (איסוף של זהרי ואורשן מ-1958) ועד היום. ייתכן גם שבגלל אי דיוקים בציוני שמות המקומות מדובר בכל המקרים באותה אוכלוסייה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקעות חוליות

גדל בכל ארצות אירופה הגובלות בים התיכון – ספרד, צרפת, איטליה, ארצות יוגוסלביה לשעבר, אלבניה ויוון. כמו כן ידוע מבולגריה ומחצי האי קרים. במזרח התיכון גדל בטורקיה, סוריה ולבנון. מופיע במרבית איי הים התיכון – סרדיניה, קורסיקה, קפריסין וכרתים. בארצות הים התיכון של אפריקה ידוע ממרוקו, לוב ומצרים.

הסוג לחך כולל כ-250 מינים הנפוצים בכל העולם, רובם עשבוניים ומיעוטם שיחים. לרבים מהמינים יש מעטפת ריר בזרעים (מוצילאג) התופחת בהרטבה. במינים אחדים כמו לחך בלוטי (P. afra) ריר זה ידוע כחומר משלשל ויעיל בהסדרת פעולת מעיים. זרעים של לחך סגלגל (P. ovata) נחשבים כתרופה נגד דיזנטריה. השם Psyllium מקובל עבור מיני לחך שונים שלהם ריר בזרע שיש לו שימוש רפואי וחלקם גם מגודלים באופן מסחרי. בישראל גדלים בר 22 מינים של לחך, כולם עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים, במגוון רחב של בתי גידול.

  • הצמח מוגבל בתפוצתו לגלילה אחת, ואין עדויות על הימצאותו בישראל בקרקעות חוליות בגלילות אחרות.
  • מספר האתרים זעום (2). התגלה ליד קריית ביאליק באתר שלא היה ידוע בעבר.
  • באתרים שבהם נצפה מופיעים פרטים בודדים או אוכלוסיות קטנות. ייתכן שבגלל הדמיון ללחך בלוטי ישנם פרטים רבים יותר אך אלה אינם מזוהים כראוי.
  • האתרים שבהם הצמח גדל מצויים באזורים רגישים ומאוכלסים בצפיפות וליד כבישים ראשיים. עבודות עפר ושינוי בשימושי הקרקע עלולים להביא להכחדת האוכלוסיות הקטנות.
  • אינו מצוי בתחומי שמורה מוכרזת.
  • הצמח גדל בארצות רבות וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית.

יש לפעול שהשמורה המוצעת "שפך נחל נעמן" תהיה שמורה מוכרזת ותכלול בתוכה את האזור שבקרבת גשר הנעמן.

עשב חד-שנתי נדיר מאד בארץ הגדל רק בשני אתרים על קרקע חולית בעמק עכו. אינו בסכנת הכחדה עולמית, אך הסיכון בישראל גבוה בגלל המספר הקטן של האתרים, בגלל גודל האוכלוסייה הקטן ועקב הרגישות הרבה של בית הגידול להפרעה.