נַהֲרוֹנִית מְסוּלְסֶלֶת

Potamogeton crispus L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Curled Pondweed
שם ערבי
חיליס
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
אגמון החולה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
0

צמח מים שגבעוליו ועליו טבולים כולם במים. הגבעולים פחוסים במקצת. העלים מסורגים, קרומיים, יושבים ומוארכים, רוחבם 0.5-1 ס"מ ואורכם עולה פי חמישה על רוחבם. לאורך העלים ניכרים שלושה עורקים. שפת העלה גלונית ומשוננת. העלים התחתונים ירקרקים ומוארכים, העלים העליונים ביציים-מוארכים וגלוניים מאד. כל העלים מכוסים שכבת גיר לבנבנה. אורך עלי-הלוואי כ- 0.5 ס"מ. אורכן של שיבוליות הפריחה 1.5 ס"מ. הפירות קטנים (4-5 מ"מ כולל מקור) ונישאים במים. בצמחי נהרונית מסולסלת מבריכת-רם לא כל העלים משוננים ולכן אוכלוסייה זו הוגדרה כזן מיוחד - var. phialensis post. נהרונית מסולסלת נכנסת בקיץ לתרדמה - עם עליית הטמפרטורה, נוצרים על ענפי הצמח טוריונים (ניצני רבייה): לאלה שבראש הצמח בסיסי עלים מעובים, מורחבים ונוקשים, ואילו טוריונים הנוצרים על ענפים תחתונים הם צרים וארוכים. הטוריונים נובטים בחורף, לאחר קבלת מנת-קור, ומפתחים קנה-שורש, נושא עלים וענפים. הפריחה - יוני עד ספטמבר.

הצמח נצפה ונאסף בגולן, בעמק החולה ובגליל העליון ב-5 אתרים, אך לפי הערכה רק ב-4 מהם יש אוכלוסיות מבוססות. בצפון הגולן הוא גדל בברכת רם ובדרום הגולן – בבריכת חיספין. ב- 1996 נמצא באגמון החולה כצמח חדש לעמק החולה על ידי טליה אורון. בשנת 2000 הופיע בשמורת החולה לאחר הצפתה המחודשת וב-2009 הוגדר בבריכת דלתון שבגליל העליון ע"י טליה אורון ושריג גפני. בעבר גדל גם בשרון, שם נאסף בבריכת בטיח מצפון מזרח לחדרה ב- 1926, אך נכחד משם. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

נהרונית מסולסלת גדלה בעולם במגוון רחב של בתי גידול מימיים: אגמים, בריכות, נהרות, נחלים, תעלות ושלוליות.

צמח בר רחב-תפוצה במקווי מים ביבשות אירופה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. הובא באינטרודוקציה לניו-זילנד, לצפון אמריקה ולדרום אמריקה.

בסוג נהרונית כ-100 מינים צפים או טבולים במים שתפוצתם קוסמופוליטית. בישראל גדלים 8 מיני נהרונית וניתן לחלקם לשלוש קבוצות לפי צורת העלים ומיקומם: מין אחד, נהרונית צפה P.nodosus, הוא היחיד בעל עלים צפים. יתר שבעת המינים טבולים, אך תפרחתם עולה מעל פני המים. לארבעה מינים עלים צרים: נ. נימית P.trichoides, נ. מסרקנית P. pectinatus, נ. ברכטולד P. berchtoldii ונ. חוטית P.filiformis. לשלושה מינים עלים מורחבים והם: נ. שקופה P. lucens, נ. לופתת P. perfoliatus ונ. מסולסלת P.crispus. במשפחת הנהרוניתיים רק סוג אחד נוסף - ברכנית – Groenlandia שבעבר נכלל בסוג נהרונית. לברכנית עלים נגדיים בניגוד לעלים המסורגים בנהרונית. בישראל נמצא פעמים ספורות בכמה מקווי מים המין ברכנית צפופה Groenlandia densa, אך קרוב לוודאי שהוא אינו טבעי בארץ ומופיע באורח אפיזודי באתרים בודדים.

  • מספר הגלילות (3) בהם הצמח גדל כיום בישראל דומה לזה שהיה בעבר, אך הוא נכחד מהשרון ומצד שני נמצא בשנים האחרונות אתר חדש בגליל העליון (בריכת דלתון) שעליו לא דווח בעבר, וכן הצמח נמצא גם בשמורת החולה. ייתכן שהוא גדל באתרים אלה גם בעבר, אך לא התגלה בהם. בכל מקרה, מספר האתרים הוודאיים קטן ביותר.
  • לעתים נמצאים פרטים בודדים בכל אתר אך באופן כללי אין די מידע על גודל האוכלוסיות.
  • הפגיעה הקשה במקווי המים בישראל – התייבשות, הידרדרות באיכות המים וזיהום – מהווה איום עיקרי על האוכלוסיות הקיימות.
  • הצמח מוגן בשמורת החולה. סביר להניח שהימצאותו באגמון החולה עשויה להבטיח את הישרדותו. האוכלוסיות בבריכת חיספין ובבריכת דלתון נמצאות בשמורות מוצעות אך לא מוכרזות.
  • הצמח נפוץ מאד בעולם ולא נשקפת לו סכנת הכחדה עולמית.

מעקב וניטור האוכלוסיות הקיימות, תיגבור האוכלוסיות בשמורת החולה ובאגמון החולה וניסיונות איזרוח במקווי מים נוספים.

צמח מים טבול שנמצא בישראל במספר קטן של אתרים בגולן, בגליל העליון ובעמק החולה. הרגישות הרבה של בתי הגידול המימיים להשפעות אדם מהווה את גורם הסיכון העיקרי. הצמח רחב-תפוצה בעולם ואינו נתון לסכנת הכחדה עולמית.

ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע